מעבר לתוכן העמוד

שיחנית זית
Hippolais olivetorum

סימן אזהרה בסכנת הכחדה חמורה
CR (D1)

תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

שיחנית הזית מוגדרת כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. בעשור האחרון לא נצפה קינון של המין בארץ, ויתכן שהוא כבר נכחד למעשה כמקנן בישראל. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה שיחנית הזית בקטגוריית "מידע חסר" (DD). למרות שגם כיום חסר מידע מקיף מאזורי הקינון של המין בארץ, ניתן לומר בוודאות שהוא נעלם ממרבית האתרים שבהם היה מוכר כמקנן עד לתחילת שנות ה- 2000, ולכן ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצב האוכלוסייה.
CR הערכה אזורית נוכחית | DD הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול יער פארק וחורש פתוח, שיחייה מפותחת - גריגה
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורת נוף הררי
תצורות צומח חורש, שיחייה
צפיפות צומח בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן עצים
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על עצים ושיחים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון אינם ידועים

הגדולה בשיחניות, ארוכת רגליים וזנב. צבעה הכללי אפור כהה - זיתי בחלקים העליונים ולבנבן בחלקים התחתונים.
הכנף ארוכה וחישוף האברות בולט באורכו. שוליים בהירים לאברות האמה ולשלישוניות יוצרים כתם בהיר בולט במרכז הכנף.

מקייצת ומקננת נדירה ביותר בגליל העליון וכן חולפת במספרים קטנים.
לפי עדויות מהמאה ה- 19 ומתחילת המאה ה- 20, הייתה מקייצת בצפון ישראל ובמרכזה. התגלתה מחדש כמקננת רק בתחילת שנות ה- 1990 בגליל העליון, מגוש הרי מירון צפונה ומערבה עד לגבול לבנון (גדעון סגלי ואיתי שמשון, בע"פ, Shirihai 1996). עדויות אחרונות לקינון המין בישראל נאספו בתחילת שנות ה- 2000 (אפריים אזוב ויואב פרלמן, בע"פ).

גורמי הסיכון לאוכלוסיית שיחנית הזית אינם ידועים לנו, ומרבית שטחי המחייה של המין בגליל לא השתנו במידה ניכרת במרוצת שני העשורים האחרונים. הגליל העליון מהווה גבול תפוצה דרומי עבור האוכלוסייה העולמית ויתכן שהמין מושפע מגורמים גלובליים דוגמת שינויי אקלים, שהשפעתם ניכרת יותר באוכלוסיות קצה.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

שיחנית הזית מוגדרת כמין בסכנת הכחדה חמורה. בשנים האחרונות לא נצפה קינון של המין בארץ ולכן יתכן שהיא כבר נכחדה למעשה כמקננת בישראל. מומלץ לבצע מאמצים לאיתור אוכלוסיות מקננות של המין בארץ כדי שניתן יהיה להעריך טוב יותר את מצבו ולקבל החלטות הנוגעות לשימורו.

יש לבצע סקר שיטתי באזורים בהם המין קינן בעבר בכדי לנסות ולאתר אוכלוסיות שרידיות ולפתח תכנית ממשקית לשמירה עליהן.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו: אסף מירוז, יואב פרלמן,

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
0 0 0 0 0

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

זמירון
קנית אירופית
שיחנית קטנה
קנית קטנה