ברווז משויש

Marmaronetta angustirostris

הברווז המשויש מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה" (EN) עקב גודלה המצומצם של אוכלוסייתו, הנאמדת כיום בפחות מ- 250 פרטים בוגרים. במקביל לירידה בישראל, נרשמו ירידות תלולות במרבית אוכלוסיות הברווז המשויש והוא מוגדר כמין בסכנת הכחדה עולמית ("עתידו בסכנה" - VU). - במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הברווז המשויש כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי לטובה במעמד המין אינו משקף הטבה ממשית במצב האוכלוסייה, אלא התייצבות שלה על ערכים של 60 - 100 פרטים בוגרים, כולל גידול במספר הדוגרים בעמק יזרעאל ובמקביל ירידה בדרום רמת הגולן. יש לציין שחלק ניכר מאוכלוסיית המין מקנן במאגרים תפעוליים שעלולים לעבור הרחבה ואיטום ביריעות פלסטיק, מה שמציב איום חמור על עתידו של הברווז המשויש בארץ.

בתי גידול	בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ	חורף, יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	מין משוטט (נומאדי), מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני
תצורת נוף	ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
צפיפות צומח	בינונית
מיקום הקן	קרקע, סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון	חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון	במים
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

ברווז קטן ועדין, שצבעו הכללי חום-אפור והוא מוכתם בנקודות לבנבנות. סביב העין כתם כהה דמוי מסכה והמקור שחור וצר. בתעופה נראה אחיד למדי, עם כתם עין בולט וניגוד בין סוככות כהות לאברות בהירות.
מחבב מאגרי מים וביצות עם צמחיית שוליים מפותחת החודרת גם לתוך המים.

יציב נדיר בעמק החולה ובעמק יזרעאל וחורף נדיר בצפון הארץ ובשפלת יהודה.
בסקרים שנערכו בעמקים הצפוניים ב- 2013 - 2014 נצפו כ- 30 משפחות לשנה, המחולקות באופן כמעט שווה בין עמק החולה לעמק יזרעאל (פרלמן וחביב 2013, 2014).

בסוף המאה ה- 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 20 היה הברווז המשויש מקנן מצוי למדי בעמק החולה (מספר הזוגות הוערך ב- 100 עד 200), והוא קינן ככל הנראה גם בעמק הירדן ובעמק בית שאן (פז 1986, Shirihai 1996). האוכלוסיה הצטמצמה מאד במהלך שנות ה- 1950, בעקבות ייבוש אגם החולה, וזוגות בודדים בלבד נשארו לקנן בבריכות דגים בעמק החולה. 15–35 זוגות קיננו בשנות ה- 1970 וה- 1980 בעמק החולה, וזוגות בודדים בדרום הגולן. ב-1992 הוערכה האוכלוסיה המקננת בעמק החולה בכ- 45 זוגות, מהם 25 בשמורת החולה והיתר בבריכות דגים (אייל שי, טליה אורון). בניטור של מרכז הצפרות הישראלי בשנת 2013 נמצאו בישראל 31 זוגות דוגרים (פרלמן 2013) ובשנת 2014 נמצאו 16 זוגות בלבד (חביב 2014).

מקנן בנופי בִּצה ובריכות רדודות עם צומח גדה צפוף. בחורף נראה בנופי מים פתוחים, בבריכות דגים ובמאגרים בחבל הים-תיכוני.

- שינוי מקומות החיוּת - יבוש אגם וביצת החולה ושינוי נופי מים בעמק הירדן במהלך שנות ה- 1950 וה- 1960 הביאו לירידה דרסטית במספר הזוגות המקננים.
- מאגרי המים שהברווזים מקננים בהם כיום מאוימים על ידי תכניות פיתוח הכוללות אטימה ביריעות פלסטיק וכיסוי פני המים בלוחות סולאריים.
- זיהום מקווי מים - הן על ידי שפכים חקלאיים והן על ידי חומרי הדברה, בעיקר אלה המכוונים להדברת יתושים.
- ציד - בחורף הוא נמצא במאגרים (חלקם באזורים מותרים בציד) בקרבת מינים אחרים של ברווזים, ולכן חשוף לסכנת ציד.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה, למעט ניהול חלק מסוים של שמורת החולה באופן שיתאים לקינון הברווזים המשויישים.

הברווז המשויש הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בעקבות שינוי והרס בתי הגידול הלחים. אוכלוסייתו בארץ קטנה מאוד, אף כי בעשורים האחרונים היא שמרה על יציבות בגודלה. עתידו של המין בארץ מותנה בקיומם של מאגרים המוקפים בסבך גדה.

גורם האיום העיקרי על עתידו של מין זה בישראל הוא שיטות ניהול מאגרי המים, ובמיוחד כיסוח צמחיית הגדות שלהם ותכניות לאטימתם בחומרים פלסטיים. באזורי הקינון של המין מומלץ לשמר את סבך הצומח העוטר את המאגרים, המהווה תנאי הכרחי לקינון הברווזים. כאשר מבוצעות עבודות לחידוש מאגר ואטימתו, מומלץ ליצור לפחות בחלק מגדת המאגר או בסמוך אליו, בית גידול חלופי הכולל סבך.

• אורון, ט. וגיסיס, ג. 2005. סיכום סקר קינון ברווזים משויישים בעמק החולה (2003-2004). העזניה 33, הוצאת טבע הדברים והחברה להגנת הטבע.
• ארצי, י., אורון, ט. וגיסיס, ג. 2015. קינון ברווז משוייש בעמק החולה: סיכום עונת קינון 2015. דו"ח רשות הטבע והגנים.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י. 2013. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2013. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
• פרלמן, י. וחביב, א. 2014. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2014. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.