בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה |
סטטוס בארץ | חורף, יציב |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין משוטט (נומאדי), מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים |
צפיפות צומח | בינונית |
מיקום הקן | קרקע, סבך גדה/צמחיה צפה |
סוגי מזון | חסרי חוליות, צמחי |
שיחור מזון | במים |
גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
גורמי סיכון | ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
ברווז קטן ועדין, שצבעו הכללי חום-אפור והוא מוכתם בנקודות לבנבנות. סביב העין כתם כהה דמוי מסכה והמקור שחור וצר. בתעופה נראה אחיד למדי, עם כתם עין בולט וניגוד בין סוככות כהות לאברות בהירות.
מחבב מאגרי מים וביצות עם צמחיית שוליים מפותחת החודרת גם לתוך המים.
יציב נדיר בעמק החולה ובעמק יזרעאל וחורף נדיר בצפון הארץ ובשפלת יהודה.
בסקרים שנערכו בעמקים הצפוניים ב- 2013 - 2014 נצפו כ- 30 משפחות לשנה, המחולקות באופן כמעט שווה בין עמק החולה לעמק יזרעאל (פרלמן וחביב 2013, 2014).
בסוף המאה ה- 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 20 היה הברווז המשויש מקנן מצוי למדי בעמק החולה (מספר הזוגות הוערך ב- 100 עד 200), והוא קינן ככל הנראה גם בעמק הירדן ובעמק בית שאן (פז 1986, Shirihai 1996). האוכלוסיה הצטמצמה מאד במהלך שנות ה- 1950, בעקבות ייבוש אגם החולה, וזוגות בודדים בלבד נשארו לקנן בבריכות דגים בעמק החולה. 15–35 זוגות קיננו בשנות ה- 1970 וה- 1980 בעמק החולה, וזוגות בודדים בדרום הגולן. ב-1992 הוערכה האוכלוסיה המקננת בעמק החולה בכ- 45 זוגות, מהם 25 בשמורת החולה והיתר בבריכות דגים (אייל שי, טליה אורון). בניטור של מרכז הצפרות הישראלי בשנת 2013 נמצאו בישראל 31 זוגות דוגרים (פרלמן 2013) ובשנת 2014 נמצאו 16 זוגות בלבד (חביב 2014).
מקנן בנופי בִּצה ובריכות רדודות עם צומח גדה צפוף. בחורף נראה בנופי מים פתוחים, בבריכות דגים ובמאגרים בחבל הים-תיכוני.
- שינוי מקומות החיוּת - יבוש אגם וביצת החולה ושינוי נופי מים בעמק הירדן במהלך שנות ה- 1950 וה- 1960 הביאו לירידה דרסטית במספר הזוגות המקננים.
- מאגרי המים שהברווזים מקננים בהם כיום מאוימים על ידי תכניות פיתוח הכוללות אטימה ביריעות פלסטיק וכיסוי פני המים בלוחות סולאריים.
- זיהום מקווי מים - הן על ידי שפכים חקלאיים והן על ידי חומרי הדברה, בעיקר אלה המכוונים להדברת יתושים.
- ציד - בחורף הוא נמצא במאגרים (חלקם באזורים מותרים בציד) בקרבת מינים אחרים של ברווזים, ולכן חשוף לסכנת ציד.
עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה, למעט ניהול חלק מסוים של שמורת החולה באופן שיתאים לקינון הברווזים המשויישים.
הברווז המשויש הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בעקבות שינוי והרס בתי הגידול הלחים. אוכלוסייתו בארץ קטנה מאוד, אף כי בעשורים האחרונים היא שמרה על יציבות בגודלה. עתידו של המין בארץ מותנה בקיומם של מאגרים המוקפים בסבך גדה.
גורם האיום העיקרי על עתידו של מין זה בישראל הוא שיטות ניהול מאגרי המים, ובמיוחד כיסוח צמחיית הגדות שלהם ותכניות לאטימתם בחומרים פלסטיים. באזורי הקינון של המין מומלץ לשמר את סבך הצומח העוטר את המאגרים, המהווה תנאי הכרחי לקינון הברווזים. כאשר מבוצעות עבודות לחידוש מאגר ואטימתו, מומלץ ליצור לפחות בחלק מגדת המאגר או בסמוך אליו, בית גידול חלופי הכולל סבך.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |