עפרוני הפסגות מוערך כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש בתחילת שנות ה- 2000 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (הוא נצפה כיום כחולף בלבד). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר עפרוני הפסגות כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR). ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצבו בישראל, קרי היעלמות הזוגות המעטים שקיננו בצפון הגולן.

בתי גידול	בתה ים-תיכונית, הררי טרשי
סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	קינן בעבר
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי
תצורות צומח	בתה, עשבוניים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	נטיעות, הרס וקיטוע מקומות החיות

עפרוני גדול למדי וגוץ, ארך כנפיים וקצר זנב. מעט קטן ועדין יחסית לעפרוני הענק, נבדל ממנו בדגם ראש מודגש יותר, חסר את שפת הזרימה הלבנה בכנף, ובעל קצוות בהירים לאברות הזנב. קריאת התעופה צרודה וצורמת.

עד לסוף שנות ה- 1980 קינן בצפון הגולן במושבות פזורות אחדות, שמנו יחד כ-50 זוגות: מדרום-מערב למג'דל שמס, בהר קטע, בהר כרמים ובהר חרמונית (Shirihai 1996).
במהלך שנות ה- 1990 חלה ירידה חדה במספר הפרטים, בעיקר עקב הרס מקומות החיוּת כתוצאה מהרחבת שטחי מטעים ומחצבות לכריית אבן וטוף, ולקראת סופן תועד קינון של זוגות בודדים בלבד (מירוז ואלון 2001). מאז תחילת שנות ה- 2000 לא נצפתה כל פעילות קינון של מין זה בצפון הגולן.
האוכלוסייה שקיננה בגולן הייתה מקייצת. כיום הוא חולף בישראל בעונות הנדידה, שכיח יותר באביב, וחורף נדיר בערבה.

קינן בהרים מעל לרום 1,000 מטר בצפון רמת הגולן, בכתמים של בתה טבעית נמוכה.

פגיעה במקומות החיוּת – הרחבת ישובים, נטיעת מטעים של עצי פרי נשירים ופעילות מחצבות טוף ואבן חול צמצמו במידה ניכרת את מקומות החיוּת המתאימים לקינון עפרוני הפסגות בצפון רמת הגולן.

עפרוני הפסגות קינן במורדות החרמון ובפסגות צפון הגולן עד לתחילת שנות ה- 2000. היעלמותו קשורה ככל הנראה לאובדן מקומות החיות שלו (בתה עשבונית הררית) כתוצאה מנטיעות חקלאיות ומחצבות לכריית אבן חול וטוף. הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי תלויים בזמינות של מקומות חיות איכותיים המתאימים עבורו, שאינם קיימים כיום.

• ישראלי, נ. ופרלמן, י. 2013. סיכום סקר עופות מקננים בחרמון. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.