העפרונן קצר האצבעות מוגדר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל הירידה המתשכת בגודל אוכלוסייתו, המוערכת בלמעלה מ- 30% במשך 10 שנים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר העפרונן קצר האצבעות בקטגוריית "מידע חסר" (DD), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב אוכלוסייתו, כמו גם שיפור ברמת המידע ובשיטות ההערכה.

סטטוס בארץ	מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח	חקלאות - גידולי שדה, עשבוניים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	צמחי
שיחור מזון	על הקרקע
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	נטיעות, הרס בתי הגידול באזורי הנדידה והחריפה, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי

עפרוני קטן למדי, בהיר ובעל פספוס עדין. מתלהק לעתים קרובות.
קיימת שונות מסוימת בגוונים, כשחלק מהפרטים אפרפרים - חוליים, ואילו אחרים בעלי גוון חלודי עשיר יותר. המקור עבה למדי אך מחודד ודגם הפנים עדין. לעתים מופיע כתם כהה בצידי החזה.
קריאת התעופה צרודה ומקוטעת, והיא שחושפת פעמית רבות את נוכחותו בשדה.

חולף שכיח בכל רחבי הארץ בשתי עונות הנדידה. דוגר בצפיפות נמוכה ובאופן מקומי ברמת הגולן, בגליל המזרחי, בגלבוע ובעמק הירדן, וכן בנגב הצפוני והמרכזי. מספר הזוגות הדוגרים ופיזורם משתנה באופן קיצוני משנה לשנה.

דוגר בשדות פתוחים ויובשניים, פעמים רבות בשולי שדות מעובדים וכן במישורים מדבריים בעלי צמחייה נמוכה.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

העפרונן קצר האצבעות הוא מין נומאדי (נווד, משוטט) המקנן ב"כתמים ירוקים" בנגב ובשולי שדות מעובדים המתאימים לו מבחינת הממשק החקלאי. נדרשים סקרים מפורטים כדי להבין יותר לעומק את הגורמים המגבילים את האוכלוסייה ולהציע דרכים לשימורה.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.