נכחד באזורנו
ליאור כסלו
אסף מירוז
ליאור כסלו
אסף מירוז
השתתפו:
| בתי גידול | בריכות מלח, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית |
| סטטוס בארץ | מקיץ |
| סטטוס קינון בארץ | קינן בעבר |
| אופי הנדידה | נודד קצר-טווח \ נודד חלקי |
| רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
| תצורת נוף | בריכות מלח, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, גדה חשופה \ עשבונית |
| צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח |
| מיקום הקן | קרקע |
| סוגי מזון | חסרי חוליות |
| שיחור מזון | במים |
| גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
| גורמי סיכון | ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
חופמאי גדול בעל מראה יחודי. בולט בניגוד של צבעי השחור - לבן של לבושו ובמקורו השחור המעוקל כלפי מעלה.
הסייפן מחבב אזורי ביצה וגדות נהרות ואגמים. נמצא גם בלגונות בחוף ובשדות מוצפים.
רגליו הארוכות של הסייפן משמשות אותו במים הרדודים, בהם הוא מהלך או שוחה, ובתנועות "קציר" מצד לצד אוסף חסרי חוליות בעזרת מקורו המשוכלל.
במאה ה- 19 הוזכר כעוף יציב בארץ על ידי טריסטרם. עדות ראשונה לקינון נרשמה בבריכות המלח בעתלית ב- 1961. במהלך שנות ה- 1970 וה- 1980 נרשמו 1 - 20 ניסיונות קינון מדי שנה בעמקים הצפוניים ובמישור החוף, מרביתם הסתיימו בכישלונות, ככל הנראה בעיקר בגלל שינויים מהירים של מפלסי המים בברכות הדגים ובמאגרים. ניסיונות קינון אחרונים נרשמו בבריכות המלח בעתלית בתחילת שנות ה- 2000, אך מאז 2002 לא נצפה אף זוג מקנן.
כל ניסיונות הקינון של סייפנים שנצפו בארץ נערכו במקווי מים מלאכותיים, דוגמת בריכות מלח, בריכות דגים מרוקנות ומאגרים. בבתי גידול אלה מתרחשים שינויים מהירים של מפלסי המים המביאים לפגיעה בקינים ובביצים. מלבד אלה, הסייפנים מושפעים בוודאי גם מלחצי טריפה מוגברים מצד מינים מתפרצים דוגמת עורבים, נמיות ותנים, המוכרים כטורפים של ביצי דוגרי קרקע.
הסייפן נכחד כמקנן בישראל במהלך שני העשורים האחרונים. ממכלול הנתונים עולה שהמין קינן בישראל במספרים קטנים ובאופן לא רציף, בעיקר בעקבות היווצרות ארעית של מקומות חיות מתאימים בבריכות דגים ובמאגרים. הסבירות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי היא גבוהה.
השתתפו:
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
| נדירות | |
| פגיעות | |
| אטרקטיביות | |
| אנדמיות | |
| המס' האדום | |
| פריפריאליות | |
| ערך IUCN | |
| הגדרת סיכון | |
