אמברוסיה מכונסת

Ambrosia confertiflora

עשב רב-שנתי זקוף (75-). אורך העלים 12-, רוחבם 10-15 ס"מ, צבעם ירוק מעט אפרפר, בעלי פטוטרת קצרה, וגזורים פעמיים לאונות ארוכות. על שפת העלים שערות קטנות ודלילות. העלים נגדיים בבסיס הגבעול ומסורגים בחלקו העליון של הצמח. הגבעולים יכולים להיות עבים, בקוטר עד 4 ס"מ. הצמח חד-ביתי והפרחים חד-מיניים, צהובים או ירקרקים. הקרקפות הזכריות בקוטר כ-1 ס"מ, נישאות על אשכול זקוף ובנויות ממעטפת דמוי כוסית המכילה עד 20 פרחים זכריים . הפרחים הנקביים ללא עלי כותרת ומרוכזים במעטפות דמויות קערית בחיק העלה, בקוטר 1-2 ס"מ. הזרעים חומים בקוטר 3-. הפריחה מחודש אוגוסט עד נובמבר. לאמברוסיה מכונסת יש ריח חריף אופייני, הנחשב לרוב לא נעים, והמאפשר זיהוי וודאי.

עמקים צחיחים למחצה בדרום ארצות הברית ובמכסיקו.

הצמח נצפה לראשונה ב-1990 בחוף הכרמל. פלישה מסיבית לאורך גדות נחל שכם ונחל אלכסנדר החלה בסוף שנות ה-1990, ככל הנראה מאזור שכם, עם הגעת תוצר חקלאי נגוע מארה"ב, אולי בתערובות זרעים מיועדות לציפורים או לדגי בריכות.

על פי התפוצה הנוכחית, ניתן ללמוד שאמברוסיה מכונסת עמידה מאוד ליובש – נובטת, גדלה ופורחת באזור יריחו למשל, ועמיד לטמפרטורות הנמוכות של החורף כפי שמעיד המוקד שהתגלה ברמת הגולן. אמברוסיה מכונסת מתפתחת על רוב סוגי קרקע, מלבד על קרקעות חוליות. יש לה מערכת שורשים צפופה, רדודה החודרת גם לעומק הקרקע. הצמח מתרבה מזרעים וגם באופן וגטטיבי באמצעות ניצנים אדפטיביים הנוצרים על שורשים אופקיים מתפשטים. יחידת התפוצה (הפרי) בנוייה ממעטפת סגורה העוטפת זירעון יחיד ומכוסה ב-10-20 קוצים קצרים ומאונקלים, המאפשרים הפצה למרחקים ארוכים על פרוותם של בעלי חיים או בגדים של בני אדם. ההפצה נעשית גם על ידי מים זורמים, במיוחד בעת הצפות. משך פרק הזמן בו הזרעים שומרים על חיוניות טרם נקבע בוודאות. הצמח מסוגל לחדור ולהתבסס בכיסוי צומח מקומי צפוף ולא מופר. לאמברוסיה מכונסת יכולת התחדשות גבוהה ביותר לאחר כיסוח. למיני אמברוסיה יש תכונות אלרגניות, וככל הנראה גם לאמברוסיה מכונסת.

אמברוסיה מכונסת היא הצמח הפולש הבעייתי ביותר בישראל מבין הצמחים הפולשים העשבוניים. כיום הצמח פולש בכל אזור עמק חפר, בשטחים חקלאיים, לאורך תשתיות, בשטחים בנויים, לאורך גדות נחל שכם ונחל אלכסנדר. בסוף 2008 החלה לפלוש גם בגדות נחל קנה, בתוך שמורת נחל קנה. בתחילת 2009 התקבל דיווח על מוקדים חדשים במישור החוף המרכזי, בגדות נחל דרור (יובל של נחל פולג), לאורך כביש מס' 3 ליד קיבוץ רבדים ולאורך כביש מס' 4 ליד קיבוץ פלמחים. בסוף קיץ 2009 התגלה מוקד של הצמח בשמורת פצאל שבמזרח השומרון, מאז התפשט הצמח לאורך ערוץ נחל פצאל. בסוף שנות ה-2000 פלש הצמח לאורך נחל תרצה, מאזור שכם עד בקעת הירדן. מאז הוא פולש בכל אזור בקעת הירדן. ב-2010 נמצאו שני מוקדים בצדי כביש מס' 1 בהרי ירושלים ומאז אותרו מוקדים נוספים באותו אזור. ב-2011 אותר המוקד הראשון בגליל המערבי התחתון, ב-2016 אותר מוקד ברמות מנשה וב-2017 נמצא מוקד גדול למדי ברמת הגולן, בבסיס צבאי נטוש. במקביל אותרו ב-2016 כמה מוקדים בנגב, ליד עבדת ובטללים. אמברוסיה מכונסת מהווה מטרד קשה גם על שטחים חקלאיים, גידולי שדה, פרדסים ומטעי תמרים. קצב פלישתה הוא המהיר ביותר מבין הצמחים הפולשים של בתי-גידול יבשתיים (לא בגופי מים).

גדות וערוצי נחלי איתן ואכזב בכל הארץ; בתי גידול יבשים; שטחים מופרים לאורך תשתיות, אתרי בנייה ושטחים בנויים.

אמברוסיה מכונסת יוצרת עומדים צפופים מאוד הדוחקים את כל מיני הצמחים המקומיים. לכן, מתחת לאמברוסיה מכונסת נוצר 'מדבר ביולוגי', נטול מינים אחרים לחלוטין. צפיפות הגבעולים יכול להגיע ל-180 למ"ר. השתלטות הצמח משנה לחלוטין את האופי הבסיסי של המערכות האקולוגיות הנגועות. היעדר מיני צמחים מקומיים משליך גם על הרכב מיני בעלי חיים, לרבות עופות.

טיפול פיזי חסר כל תועלת ואף עלול להחמיר את עוצמת הפלישה. נכון להיום הטיפול הכימי היעיל ביותר מתבסס על שימוש ב-imazapyr. קוטלי עשבים האחרים שבשימוש בישראל אינם יעילים. יתכן שקוטל עשבים חדש, aminopyralid, שהוא סלקטיבי, מתאים לבתי גידול לחים ויעיל במיוחד נגד רחבי עלים ממשפחת המורכבים, יתגלה כיעיל גם נגד אמברוסה מכונסת. מחקרים עתידיים יקבעו זאת. בין השנים 2008 ל-2016 נערך לאורך גדות נחל אלכסנדר טיפול נגד אמברוסיה מכונסת המבוסס על שיקום צמחיית גדות הנחל בעזרת עבקנה שכיח. הטיפול, ללא שימוש בחומרי הדברה, הביא לתוצאה חסרת תקדים בדחיקת הצמח הפולש ובשיקום המערכת האקולוגית במקום. אין ספק כי טיפול זה הינו היעיל והנכון ביותר מבחינה אקולוגית. היות ומין זה של אמברוסיה פולש במעט מקומות בעולם, טרם פותח טיפול ביולוגי נגדו.

נכון להיום אמברוסיה מכונסת היא הצמח הפולש היחיד לגביו הוקם צוות טיפול ייחודי מטעם רט"ג והמשרד להגנת הסביבה. תוצאות הטיפולים הממוקדים מעודדים אך נדרש תגבור והרחבת צוות הטיפול. המטרה המידית צריכה להיות מניעת התבססות הצמח בגליל, בגולן ובנגב. יעד זה עדיין בר השגה. דיכוי המוקדים של הצמח באזור המרכז צפוי להיות קשה מאוד ויתכן כי הפתרון היחיד יהיה טיפול ביולוגי.

אמברוסיה מכונסת פולשת במערב אוסטרליה מאז שנות ה-1950.