חמנית מצויה
Helianthus annuus

פולש

עשב חד או דו-שנתי, זקוף מאד, גובהו 3.5-1 מ' ומאד מסועף. הגבעולים גליליים, מנוקדים באדום, ומכוסים שערות לבנות זיפניות וקשות. העלים דמוי לב, פשוטים וגדולים, עד 20 ס"מ אורך, ובעלי פטוטרת ארוכה. העלה מחודד בקצהו ושטח הפנים שלו מחוספס ומכוסה שערות. שפת העלה משוננת. העלים התחתיים נגדיים. הקרקפת גדולה , בקוטר 10-7 ס"מ, בעלת פרחים לשוניים צהובים, הנחשבים לעקרים, מסודרים בהיקף המצעית, ופרחים צינוריים חומים, פוריים, במרכזה. הפרי הוא זרעון באורך 4 מ"מ ורוחב 2 מ"מ, בצבע אפור ושחור. לעומת חמנית תרבותית, חמנית מצויה מסתעפת מאד לענפים רבים שחלקם ממש אופקיים וכל פרט נושא מספר קרקפות. הפריחה נמשכת מחודש מאי עד ספטמבר.

אזור תפוצתו הטבעי של המין משתרע ממערב קנדה לצפון-מערב ודרום ארה"ב ועד לצפון מקסיקו, בעיקר בעמקים יבשים ועד לרום של 3,000 מ'.

שלב
מזדמן
מאוזרח
פולש
קצב
קצב איטי
קצב מהיר
נזק
מינורי
נוכחי
בינונית
פוטנציאלי
משמעותי
חמור

על פי מקורות שונים חמנית מצויה תועדה לראשונה בישראל ב-1977. לא ידוע מתי בדיוק חדרה לארץ ובאילו נסיבות, אך ניתן להניח כי הגיעה לישראל בתערובות זרעים, בדומה לדרכי חדירה שזוהו במדינות אחרות אליהן פולש הצמח. יתכן שהגיעה כצמח נוי ויתכן שהיא פליטת תרבות של זני המאכל שחזרו לצורת הבר לאחר כמה דורות.

קיים מעט מידע לגבי המאפיינים הביולוגים והאקולוגים של הצמח, אך כפי שמרמז אזור תפוצתה הטבעי, יש לה גמישות אקולוגית גדולה. מעדיפה בתי גידול לחים יחסית, אך בארץ היא מתבססת וגדלה היטב גם בבתי גידול יבשים. צומחת על קרקעות כבדות וחרסיתיות בעלות pH בין 5.7 ל-8. הזרעים נובטים בין C˚5 ל- ˚C40, עם אופטימום ב- ˚C25. הצמח יוצר כמות גדולה של זרעים אך אין הערכות כמותיות מדויקות. פרק הזמן בו הזרעים שומרים על חיוניותם שנוי במחלוקת על פי חלק מהמקורות תקופת החיוניות קצרה ונמשכת כשנה, בעוד שאחרים דיווחו על תקופת חיוניות של 7 שנים לפחות. לחמנית מצויה מיוחסות תכונות אללופתיות, אך חסר מידע מפורט בנושא.

בעשור האחרון נוספו מוקדים רבים של חמנית מצויה באזור העמקים בעיקר בצפון הארץ עמקי עכו, עמק יזרעאל, עמק בית שאן ועמק החולה. הצמח בולט בעת פריחתו בצדי דרכים ושבילים, ליד בריכות דגים, בשטחים מופרים, אך גם בגדות נחלים וואדיות. הצמח מתבסס רק בבתי גידול מופרים, אך חדירתו לגדות נחלים באזורים חקלאים בהם רצועות הנחל מהוות בית הגידול הטבעי האחרון, עלולה להוות בעיה אם המוקדים יתפשטו ויתעצמו בשנים הקרובות.

גדות נחלים, צדי דרכים ובתי גידול מופרים בחבל הים תיכוני.

עיקר השפעתה של חמנית מצויה צפויה להיות בדחיקת מינים מקומיים, בפרט בגדות נחלים. צריך לחקור את האללופתיה של הצמח. עדין לא קיים בספרות המקצועית מידע על יחסי גומלין בין חמנית מצויה למינים פולשים אחרים.

אין מידע על דרכי טיפול בחמנית מצויה. אך בהיותה חד-שנתית או דו-שנתית, וכיוון שאינה מתרבה באופן ווגטטיבי, ניתן לטפל בה על ידי עקירה. טיפול זה צריך להיעשות בעונה המתאימה למניעת הפצת זרעים. מין מאותו הסוג, חמנית הפקעות (Helianthus tuberosus), רב שנתי ופולש אגרסיבי באירופה, ניתן לטיפול באמצעות glyphosate (ראונד-אפ). ייתכן וחמנית מצויה ניתנת לנטרול באופן דומה, אך טיפול כימי ממוקד בחומר זה אינו מתאים לבתי גידול לחים. בשל קרבתה לחמנית התרבותית סביר להניח שטיפול ביולוגי לא יהיה רלוונטי .

התבססות הצמח לאורך גדות נחלים מחייבת הטמעת הנחיות לטיפול קבוע בתכניות ממשק לתחזוקת גדות נחלים.

הצמח דווח כפולש באנדלוסיה שבספרד, בדרום מערב צרפת, באיטליה, ובצ'כיה. פולש גם במרכז ארגנטינה ולאורך החוף במערב אוסטרליה. באזורים אלו הצמח פולש בעיקר בשטחים חקלאיים אך גם לאורך ערוצי נחלים ובבתי גידול יבשים מופרים. הפלישה בכל המדינות האלו חדשה יחסית.

מפת תפוסה נוכחית


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת טיונית החולות
טיונית החולות
טיונית החולות
פולש
תמונה מאת לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
לכיד הנחלים
פולש
תמונה מאת פרתניון אפיל
פרתניון אפיל
פרתניון אפיל
פולש
תמונה מאת קייצת מלבינה
קייצת מלבינה
קייצת מלבינה
פולש