טיונית החולות

Heterotheca subaxillaris

עשב רב-שנתי, מסתעף ובעל גבעולים זקופים, מעט מעוצים בבסיסם, בגובה של 40-90 ס"מ. באזור תפוצתו הטבעי קיימים פרטים חד-שנתיים ולעיתים דו-שנתיים. העלים מסורגים, דמויי אזמל באורך 2.5-10 ס"מ וברוחב 0.8-3.5 ס"מ, צבעם ירוק רענן. שני צידי העלה שעירים, מחוספסים ומעט דביקים, שפתם חרוקה ופניהם מעט גלוניים. העלים שבבסיס הצמח גדולים יותר, מעט מוארכים ובעלי פטוטרת קצרה, העליונים נטולי פטוטרת וחובקים את הגבעול. לעלה ריח אופייני חזק, דומה לריח של טיון דביק. הגבעולים מתפצלים בחלקם העליון למכבד ובו כמה תפרחות צהובות בקוטר 18-. במרכז התפרחת עד 20 פרחים צינוריים ובהיקף כ-40 פרחים לשוניים. הזרעונים משני טיפוסים שונים אלה שנוצרים מהפרחים הצינוריים באורך כ-, בצורת משולש וחסרי ציצית, בעוד שהזרעונים מהפרחים הלשוניים ארוכים יותר ובעלי ציצית. הפריחה מסוף האביב עד תחילת הסתיו. פריחה מעטה נמשכת גם בחורף.

אזור תפוצתה הטבעי של טיונית החולות משתרע מצפון מקסיקו לכל מזרח של ארה"ב מניו-מקסיקו ומזרח קולוראדו במערב, עד דרום מזרח פנסילבניה. על פי מספר חוקרים אזור התפוצה הטבעי של הצמח כולל את כל דרום ארה"ב מחוף לחוף.

הצמח הוכנס לישראל ב-1975 כדי לנסות לייצב דיונות חול נודד וכמות קטנה מאוד של זרעים נזרעו הן בחוף הגליל והן בחוף השרון.

בית הגידול המועדף על טיונית החולות הוא דיונות חופיות ושטחים מופרים כגון צידי דרכים. עמידה לטמפרטורות נמוכות, בפרט בשלבים הראשונים להתפתחותה ניסויים הראו כי שושנות עלים מסוגלות לחיות לאחר 4 שעות בטמפרטורה של -15C. בעלת שורש ארוך במיוחד החודר לעומק הקרקע זריעים בגובה הם בעלי שורש באורך 25 ס"מ ויותר. הריבוי באמצעות זרעים. בדיקות שנערכו בארה"ב, הראו כי פרטים יכולים ליצור 5,000 עד 18,000 זרעים, וכי 71% מהם חיוניים. ההפצה ברוח. רוב הזרעים מופצים למרחק של עד כ- מצמח האם, אך חלקם מגיע עד . רוב הזרעים שמקורם בפרחים הצינוריים נובטים מיד לאחר הפצתם בעוד שכשני שליש מהזרעים שהתפתחו מהפרחים הלשוניים נובטים כשנה לאחר הפצתם; חלק מהזרעים שומרים על חיוניותם במשך יותר משנה ונובטים מאוחר יותר. טרם נקבע משך תקופת תרדמתם. בשטחים חקלאיים בהם מתפרץ הצמח בדרום מזרח ארה"ב, מצליחה טיונית החולות לדחוק מיני קייצת. עובדה זו מעידה על רמת תחרותיות גבוהה מאוד. במחקר שערך ב-2016 הראה פרופ' מרסלו שטיינברג כי אורך השורשים של טיונית החולות בישראל מעל 5 מ', כלומר פי 4 מאורך השורשים של הפרטי הצמח באזור תפוצתו הטבעי; אותו מחקר גילה כי משך החיים של טיונית החולות בישראל כמעט כפול מזה של הפרטים החיים באזור תפוצתם הטבעי בארה"ב.

בתוך 25 שנה מאז הכנסתה לארץ פלשה טיונית החולות לאורך כל רצועת החוף, מאשקלון עד חופי הגליל. הדינאמיקה של פלישת צמח זה מצביעה על תקופת שהייה מינימאלית קצרה מאוד היות וכבר ב-1990 התחיל הצמח לפלוש לכיוון החופים של דרום הארץ. טיונית החולות פולשת בצידי דרכים ובבתי גידול מופרים אך יכולה לפלוש וליצור אוכלוסיות גדולות מאוד וצפופות גם בחופים שלא הופרו במיוחד, והדבר מהווה בעיה אקולוגית חמורה. כיום טיונית החולות, יחד עם שיטה כחלחלה וצלקנית נאכלת, הינה אחד משלושת המינים הפולשים ביותר ברצועת החוף. הצמח פלש, בין השאר, גם לשטחים מוגנים כגון שמורות שפך הנעמן וחולות המפרץ מדרום לעכו, שמורת חוף מעגן מיכאל, נחל פולג, חולות ניצנים, שיטה מלבינה אשדוד ובגנים הלאומיים חוף השרון ושפך נחל שורק. לפני כ-10 שנים נצפתה בפעם הראשונה בגולן ליד גשר בנות יעקב. בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר פרטים החודרים לפנים הארץ, לאורך דרכים ותשתיות אחרות.

בעיקר חולות מישור החוף ובתי גידול חוליים אחרים בחבל הים תיכוני.

טיונית החולות מתחרה עם מיני הצמחים המקומיים על מיקרו בתי גידול בחולות, כגון שקעים, מהם היא דוחקת מינים אחרים כגון לענה חד-זרעית. הצמח יוצר יחידות בעלות שיעור כיסוי גבוה המייצבות את החולות ובכך משנות לחלוטין את האופי הפיזי של בית הגידול הנגוע. מחקרים עתידים יקבעו באיזו מידה משפיעה טיונית החולות על מיני בעלי חיים פסמופיליים שנותרו בחולות רצועת החוף. טיונית החולות היא צמח זר 'משנה סביבה' בישראל.

פרטים בוגרים הנכרתים מסוגלים להתחדש ולכן טיפול פיזי צריך להיות עקירה בשלבים הראשונים להתפתחות הצמח כל עוד הפרטים מוגבלים לשושנת עלים. בשלב זה עוד ניתן להוציא בוודאות את כל השורש החודר לעומק הקרקע. מכיוון שזרעים הקבורים בקרקע בעומק של 4 ס"מ ויותר אינם יכולים לנבוט, יתכן והפיכת קרקע יכולה להוות חלופה נקודתית לטיפול בשטח נגוע. טיפול כימי עם imazapyr או עם תערובת של imazapyr ו-fluroxypyr נחשב יעיל אם הריסוס מבוצע בשלב שושנת העלים. ריסוס חייב להיות ממוקד כדי לא לפגוע במינים המקומיים האחרים. טיפול ב-glyphosate פחות יעיל. בימים אלה נערך ניסוי של טיפול ב-aminopyralid הנחשב יעיל מאוד נגד צמחים ממשפחת המורכבים. לפי שעה לא קיים טיפול ביולוגי נגד טיונית החולות, אך יש לציין כי עקב היקף השטח הנגוע על ידי הצמח בישראל יתכן ובעתיד רק טיפול ביולוגי יוכל לצמצם את היקף פלישתה בארץ.

מומלץ לרכז את הטיפולים בבתי גידול חוליים בהם הצמח טרם השתלט לחלוטין ולערוך סקרים חוזרים בבתי גידול חולים בתוך היבשה כדי לוודא שהצמח טרם התבסס בהם.

לפי שעה טיונית החולות הינה צמח פולש אופייני לישראל וטרם מוכר כמין פולש במקומות אחרים בעולם. לא ניתן לשלול את האפשרות שהצמח ירחיב את אזור פלישתו ויגיע לחופי לבנון וסוריה בעתיד הנראה לעין. טיונית החולות נחשבת צמח מתפרץ בשטחים חקלאיים (weed) בקרוליינה, כלומר בתוך אזור תפוצתה הטבעי.