פרתניון אפיל

Parthenium hysterophorus

פרתניון אפיל הוא עשב חד-שנתי זקוף, מסועף, בגובה 90-30 (140) ס"מ. העלים שעירים, דמויי אזמל, מחולקים פעמיים לאונות עמוקות וקהות. אורך העלים 20-8 ס"מ ורוחבם 8-4 ס"מ. מיד אחרי הנביטה הצמח יוצר שושנת עלים בצבע ירוק בהיר. עלי הגבעול קטנים יותר, פחות מחולקים ומסודרים לסרוגין לאורך הגבעול השעיר והזקוף. הקרקפות לבנות צמירות, בגודל 5 מ"מ, ערוכות בתפרחות דמויות מכבד, מורכבות מחמישה פרחי היקף לשוניים ומפרחים צינוריים. המעטפת דמוית חצי כדור והמצעית מכוסה חפים קרומיים. בכל מכבד יש מאות קרקפות, כלומר אלפי פרחים. הזרעונים בגודל 2 מ"מ, דמויי ביצה, בצבע שחור, חסרי ציצית אך נותרות עליהם כותרות הפרחים הלשוניים שלא נושרות, ומתפקדות ככריות אוויר המסייעות בהפצת הזרעון ברוח. פרתניון אפיל פורח מחודש יוני עד סוף אוגוסט. בשל דמיונו, במבט ראשון, לאמברוסיה מכונסת, יש לעיתים טעויות בזיהוי. ניתן להבדיל ביניהם בעזרת מבחן הריח לאמברוסיה מכונסת ריח חריף שכמעט חסר בפרתניון אפיל. כמו כן, מבחן העקירה יכול לעזור בהבחנה בין שני המינים פרתניון אפיל הוא צמח חד-שנתי קל לעקירה, בעוד שעקירת פרטים בוגרים של אמברוסיה מכונסת בלתי אפשרית.

דרום ארה"ב, מאזור מפרץ מקסיקו עד מדינות מרכז אמריקה והקריביים.

הרקע לחדירת פרתניון אפיל לישראל אינו ידוע בוודאות אך סבורים כי הובא לארץ במשלוחי גרעינים מארה"ב כמזון לדגים.

פרתניון אפיל מעדיף קרקעות כבדות, לחות, אך עמיד גם לתנאי יובש ולמליחות. נביטה נצפה בקרקעות בעלות pH בין 2.5 עד 10, כאשר האופטימום נע בין 5.5 ל-7. הצמח גדל באזורים טרופיים וסוב-טרופיים (כלומר גם ים תיכוניים) המקבלים מעל 500 מ"מ גשם בשנה. פרתניון אפיל מתבסס בבתי גידול מופרים, כגון צדי דרכים ומסילות ברזל, מעזבות ושטחים חקלאים, אך גם לאורך נחלים ובבתי גידול לחים. הוא נובט בין +10˚C ל- +25˚C אך עמיד בקיפאון עד -5˚C. הריבוי באמצעות זרעים בלבד. צמח יכול ליצור בין 15,000 ל-25,000 זרעונים בשנה, וממשיך לפרוח וליצור פירות עד התייבשותו. תקופת החיוניות של הזרעים נחשבה תחילה קצרה מאוד, אך מחקרים הראו כי זרעונים יכולים לשמור על חיוניות 4 עד 8 שנים. 50% מהזרעונים שומרים על חיוניות אחרי 26 חודשים בקרקע. בניגוד למה שסברו בעבר, הצמח יכול ליצור בנק זרעים בקרקע. באוסטרליה נמדדו כמויות של בין 1,500 עד 33,900 זרעים למטר רבוע. שיעור הנביטה גבוה מאוד. פרט יכול לפרוח כעבור 4 שבועות ממועד נביטתו, ולהשלים מחזור חיים בתנאים מיטביים תוך 86 ימים. בעקת יובש משלים הצמח מחזור חיים תוך 335 ימים. הבדל זה מצביע על גמישות ועמידות הצמח לתנאי סביבה שונים. פרתניון אפיל נצפה מגובה הים עד לרום 1,800 מ' (2,500 מ' באתיופיה). ההפצה באמצעות מים וברוח הזרעונים קלים מאוד, 50 מיקרוגרם, ויכולים לעבור ברוח מרחקים גדולים. ההפצה נעשית גם באמצעות בעלי חיים, בני אדם, כלים חקלאים, מכוניות והעברת קרקע מאולחת בזרעים. לפרתניון אפיל יש תכונות אללופטיות מובהקות, עד כדי כך שחוקרים הציעו להשתמש בחומר האללופטי כחומר הדברה נגד צמחים, פטריות ונמטודות. הצמח רעיל מאוד לבקר, כבשים ובופלו נפח של 10% עד 50% של פרתניון במזון של חיות משק יכול להביא למותן תוך חודש ימים. פרתניון אפיל משמש צמח פונדקאי למספר רב של מחלות וחרקים מזיקים לגידולי שדה באזור תפוצתו המקורי ובאזורים בהם פולש. לדוגמה, הוא פונדקאי למינים של חיפושית מסוג Pseudoheteronyx הפוגעות בגידולים של חמניה באוסטרליה; הוא גם פונדקאי לנמטודות טפילות של מספר צמחים בארה"ב וכן של העש Spilartica obliqua בהודו. התברר שהצמח משמש גם כמאגר לוירוסים הפוגעים בגידולי עגבניות בקובה ובהודו.

הצמח התבסס בעמק בית שאן והחל להתפשט בעמק יזרעאל כבר לפני כחמש שנים. בסקר שנעשה ב-2017-2016 באגן הניקוז של נחל קישון נמצאו מוקדים בנחל שימרון, נהלל, בית לחם, טבעון ובאזור נחל אלונים. התקבלו דיווחים על מוקדים של פרתניון אפיל גם באזור אגמון החולה ובאזור המרכז. באזורים בהם הוא פלש בעולם, הפך פרתניון אפיל לפולש אגרסיבי רק לאחר כמה עשרות שנים ממועד חדירתו. לאור זאת, ולאור ריבוי המוקדים בתקופה האחרונה בארץ יש חשש רציני כי הצמח עלול לעבור לשלב ההתפשטות המהיר גם בישראל אליה חדר לפני כ-40 שנה. כיוון שהנזקים הנגרמים על ידי צמח זה, לחקלאות, לבתי גידול טבעיים ולבריאות האדם יכולים להיות גדולים מאוד, בדומה לאלה הנגרמים על ידי אמברוסיה מכונסת, נדרשת תגובה מהירה לעצירת פלישתו בארץ.

בחבל הים-תיכוני בלבד - בתי גידול לחים, מופרים וטבעיים כגון גדות נחלים, סביב בריכות דגים. אחד הצמחים הפולשים החדשים בארץ עם פוטנציאל פלישה ונזקים מהגבוהים ביותר.

ההשפעה של פרתניון אפיל על מינים מקומיים בישראל עדיין לא משמעותית, כיוון שהצמח נמצא בתחילת התפשטותו, אך בחינת השלכותיה של פלישתו באזורים בהם התפשט בעולם, מלמדת כי מדובר בצמח הגורם לנזקים עצומים. באוסטרליה התפשט הצמח בשטחים טבעיים, גם מיוערים, ושינה לגמרי את מאפייני בתי הגידול האלה, כלומר פעל כמשנה סביבה בעומדים צפופים דוחק הצמח את המינים האחרים, ובעיקר מונע את נביטתם הודות לתכונות האללופטיות החזקות מאוד שלו. בנוסף לכך הוא מזהם שטחי מרעה. כך באתיופיה, אוסטרליה ובהודו, בה הצמח מוריד את נוכחות עשבי מספוא בשטחי מרעה בכ-90%. בנוסף, הצמח רעיל מאוד לחיות משק. הוא יוצר זיהום ביולוגי במגוון רב של גידולי שדה, כגון כותנה, דורה, תפוחי אדמה, שומשום, חמניות, תירס ועוד. הירידה ביבול דורה בהודו מגיעה עד 40%; באתיופיה נרשמה צניחה של 40% עד 90% בהיקף יבול הדורה. הצמח חודר גם למטעים. הנזקים כוללים גם פגיעה ישירה בבריאות האדם עקב תופעות של דרמטיטיס, אסטמה ואלרגיות קשות. כמתואר לעיל, לפרתניון אפיל יחסי גומלין רבים עם מזיקים שונים ולכן התבססותו עלולה להביא לנזקים הנובעים ממינים פולשים נוספים.

הטיפולים הפיזיים ומכאניים אינם יעילים כיוון שהם מגבירים את הפצת הזרעים. כמו כן, יש צימוח מחדש משורשים צדדיים של פרטים בוגרים שכוסחו. בגלל המחלות הנגרמות על ידי הצמח לבני אדם, לא מומלץ לבוא במגע ישיר עם הצמח ובשל כך טיפולים פיזיים לא ישימים. טיפול בשריפה אינו יעיל אף הוא. הצמח מאוד רגיש לקוטלי עשבים (טיפולים כימיים) פרטים צעירים בשלב שושנת העלים ניתנים לנטרול בעזרת גלייפוזט (RoundUp©) בעוד שפרטים בוגרים מנוטרלים על ידי אימזפיר (שוטגן©). הטיפול הכימי רלוונטי למוקדים מאוד קטנים. אימזפיר פועל בקרקע תקופה ארוכה לאחר הריסוס, ולכן איננו מהווה חלופה לטיפול בשטחים חקלאים מאולחים בהם יש מוקדים נרחבים. ייתכן כי ריסוס באמינופירליד (Milestone©) יהווה פתרון ביניים, לאור העובדה כי קוטל זה יעיל מאוד נגד בני משפחת המורכבים. טרם נקבע המינון המתאים ויידרשו ניסויים לשם כך. לאור היקפם ואופיים של השטחים הנגועים בעולם, אין ספק כי הטיפול האפשרי היחיד לאורך זמן הוא הטיפול הביולוגי. תשעה מינים של חרקים ושני מינים של פטריות נוסו במסגרת הטיפול הביולוגי נגד פרתניון אפיל פטריית חלדון Puccinia abrupta, אויב טבעי של הצמח ממקסיקו, הוחדרה בקניה ובאתיופיה; שם גרמה במספר מקומות עד 100% פגיעה בצמח היעד. מינים אחרים של פטריות נבדקים כעת באתיופיה. מספר חרקים הוכיחו את יעילותם בתנאי אקלים מתאימים, ביניהם החיפושית הניזונה מעלים Zygogramma bicolorata, העש Epiblema strenuana, החיפושית Listronotus setosipennis החודרת לגבעול הצמח, והחדקונית Smicronyx lutulentus הניזונה מזרעי הצמח. הראשון והשלישי שוחררו בדרום-אפריקה. בחינת Epiblema strenuana (הקיים בישראל) בדרום-אפריקה הראתה כי העש פוגע גם בצמח Guizotia abyssinica, מין מורכב מקומי במזרח אפריקה ממנו מפיקים שמן וזרעים למאכל. הוחלט לא להשתמש במין עש זה בדרום-אפריקה, מחשש להתפשטות עד אזור תפוצתו הטבעי של Guizotia abyssinica במזרח אפריקה.

לאור פוטנציאל הפלישה והנזקים של פרתניון אפיל, גם לשטחים חקלאים, נדרשת באופן מידי תכנית לאומית לביעורו מהארץ. תכנית הפעולה הארצית צריכה להתבצע ללא דיחוי כדי לבלום את התפשטותו בעוד מועד.

דווח לראשונה ב-1880 על נוכחות פרתניון אפיל בדרום אפריקה, אך שם לפולש רק באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. הצמח חדר להודו ולאוסטרליה ב-1950, ככל הנראה בתערובות זרעים. מאז חדר למדינות רבות בהן הפך לפולש מאוד בעייתי הודו, פקיסטן, סין, קוריאה, מלזיה, נפאל, כל מדינות מזרח אפריקה ממצרים עד לדרום-אפריקה כולל אתיופיה וקניה בהן הוא גורם לנזקים קשים מאוד לחקלאות. פרתניון אפיל פולש באוסטרליה, בהוואי באיי פולינזיה הצרפתית, בקלדוניה החדשה ובוונואטו.