דמומית עבת-שיבולת
Adonis aestivalis
צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, מסועף בחלקו העליון, גובהו 13-25 ס"מ. העלים מנוצים פעמים עד שלוש לאונות צפופות. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים, צבע הכותרת כתום-אדמדם (ולא אדום כברוב מיני הדמומית האחרים בארץ). הפרח דמוי קערה, בשמש פתוח לרווחה, עם 6-8 עלי כותרת באורך של (1.7) 2.2-3.2 ס"מ. במרכז הפרח כתם שחור הכולל את צבר האבקנים ואת בסיס עלי הכותרת. תפרחת הפירות מוארכת, בנויה צבר דמוי שיבולת של פרודות מקובצות יחדיו. רוחב השיבולת עם הבשלתה 8-10 מ"מ. כל פרודה היא פרי הנוצר מהפריה של פרח. הפרודה גדולה, רוחבה 4-5 מ"מ, מעורקת לרוחבה ובקצה מקור מוקשה. בשפה העליונה של הפרודה מתרומם גבנון, המרוחק מן המקור: מקור הפרודה מופנה כלפי מעלה. מסביב לפרודה עוברת כעין טבעת בולטת וגלונית.
פורח במחצית השנייה של מרס ובתחילת אפריל.
נדיר בישראל ומוגבל לנגב הצפוני באזור בקעת ערד, להר הנגב ולרכס מעון (הכלול פורמלית בדרום הרי יהודה). אוכלוסייה שופעת גדלה בשדות סביב תל-ערד, בנחל מרעית ולמרגלות הר עמשא. שולי אוכלוסייה זו מגיעים במזרח לעיר ערד ובדרום לדימונה. נדיר מאוד בבורות לוץ בהר הנגב. ברכס מעון אשר בדרום הר חברון גדלים פרטים מעטים, אשר אפשר לראות בהם את השוליים של אוכלוסיית ערד הגדולה. כמו כן ישנו גליון עשבייה מבית-זרע בדרום בקעת כנרות משנת 1968.
שדות לס מעובדים בחריש מסורתי.
הסוג כולל 26 מינים עשבוניים הנפוצים באירופה, אגן הים התיכון ואסיה, מהם 18מינים רב-שנתיים ו-8 מינים חד-שנתיים, הגדלים כולם סביב לים-התיכון. חמישה מהם גדלים בישראל. במחקר שנערך בארץ ( Heyn and Pazy 1989), נמצא כי דמומית עבת-שיבולת היא פוליפלואידית ומכילה 48 כרומוזומים, לעומת דמומית השדה, דמומית משוננת ודמומית ארץ-ישראלית, שיש להן רק 16 כרומוזומים. בהשוואה ליתר מיני הדמומית בארץ, אשר לרובם פרחים אדומים, דמומית עבת שיבולת היא היחידה שגונה כתום-אדום. בשדות בקעת ערד פורחת דמומית עבת-שיבולת באותם שדות יחד עם דמומית משוננת, מין מדברי-ערבתי שפרחיו צהובים.
מהבחינה הסיסטמטית קרובה דמומית עבת-שיבולת לדמומית ארץ-ישראלית. ואכן מ. זהרי, בעיבוד לכרך הראשון של פלורה פלשתינה (1966) נתן לדמומית ארץ-ישראלית מעמד של זן בתוך המין דמומית עבת-שיבולת. בהתאם לכך, התפוצה בישראל של הטקסון המאוחד היא רחבה.
* הצמח נדיר, ידועים רק 10 אתרים, רובם בבקעת ערד.
* שינוי בשיטת העיבוד המסורתית של שדות הלס בבקעת ערד לעיבוד מודרני עלול להביא להכחדת בית-הגידול.
* גודל האוכלוסיות בבקעת ערד מגיע למאות פרטים לדונם. בשנים מסוימות ( כמו למשל 1988) מופיעים מרבדי פריחה צפופים. ברכס מעון מוצאים רק פרטים בודדים וכן גם בהר הנגב.
* הצמח אטרקטיבי בשל צבעו וגודל כותרתו ונקטף על ידי בדואים ומטיילים.
* בשמורות תל ערד ותל-קריות מוגנים מעט צמחי דמומית, והאוכלוסיות הגדולות נמצאות מחוץ לשמורה.
מומלץ לפעול להקמת שתי שמורות טבע בבקעת ערד במרכז אוכלוסיות הדמומית, אחת בנחל מרעית והאחרת ליד תל ערד. בשמורות אלה יישמר מימשק של חקלאות מסורתית וייעשה ניטור רב-שנתי של האוכלוסיות ושל בנק הזרעים שלהן.
תפוצתו רחבה ביותר באגן הים התיכון, אירופה ועד מרכז אסיה: מספרד,כל ארצות הים התיכון כולל האיים, המגרב והארצות הדרומיות; במזרח התיכון – ישראל, ירדן, סוריה, לבנון, רוב גלילות טורקיה, עירק ואירן. ממשיך בתפוצתו מזרחה לקשמיר, הודו עד הרי ההימלאיה. באזור האירו-סיבירי גדל מהחוף האטלנטי דרך מרכז אירופה, הים השחור, הקווקז ועד מערב סיביר. אינו גדל בסיני ובמצריים.
לעומת הנדירוּת בישראל שכיח המין בכל גלילות ירדן. ברמת כרך אשר בדרום מואב הוא גדל במשטחים בשדות לס בחגורת הסְפָר ברום 900-1,100 מטר.
צמח חד-שנתי בעל פרח כתום-אדמדם אטרקטיבי, שתפוצתו העולמית רחבה ביותר, אך בארצנו מוגבלות אוכלוסיותיו הגדולות כמעט רק לבקעת ערד בשדות לס. המין פריפריאלי, ואינו גדל בסיני ובמצריים. את האוכלוסיות של דרום הר חברון ושאר הנגב הצפוני אפשר לראות כאוכלוסיות שוליים, הנתמכות על ידי אוכלוסיית בקעת ערד. על מנת לשמר את המין חשוב לשמור על שטחי לס במימשק עיבוד מסורתי.
Heyn, K and.Pazy, B. 1989 Tha Annual species of Adonis – a polyploidy complex. Pl.Sys. Evo. 168:
181-193
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Summer Adonis, Summer Pheasant's-eye |
שם ערבי | דם אל-נועמאן (אל כרכי), חנון אל-ביס |
משפחה | נוריתיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | חגורת הסְפָר |
כורוטיפ | ים-תיכוני, אירו-סיבירי ואירנו-טורני |
אתר מרכזי לשימור | שדות ליד תל ערד |
נדירות |
1
3
6
|
---|---|
פגיעות |
0
2
4
|
אטרקטיביות |
0
2
4
|
אנדמיות |
0
1
4
|
המס' האדום |
1
4.2
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |