שום דרומי
Allium negevense
מבוסס על:
גיאופיט זקוף בגובה 20-40 ס"מ. הבצל כדורי בקוטר כ- 15 מ"מ; קליפות הבצל החיצוניות חומות-אפורות,הפנימיות לבנות-קרומיות. הבצל מייצר בצלצולים שנשארים בקרבתו, גדלים לצמחים עצמאיים, ויוצרים לעיתים קרובות גושי צמחים צפופים בהם רק כמה פרטים פורחים. הגבעול עטוף בנדני העלים בחלקו התחתון. לצמח יש 2-3 עלים שטוחים סרגליים, מרזביים בחלקם התחתון, קטיפניים לאורך העורקים בצד התחתון ועל הנדן; צידו העליון של העלה קרח או כמעט קרח. התפרחת היא סוכך עטוף במתחל קרומי שנקרע לקראת הפריחה ונותר על הגבעול. המתחל קצר מעוקצי הפרחים ומחולק ל 1-3 אונות מחודדות. עוקצי הפרחים ארוכים פי 2-3 מהעטיף, זקופים בתחילת הפריחה ועם הזמן מתפשקים מעט ואז התפרחת הופכת לכמעט כדורית, קוטרה 6-8 ס"מ. עטיף הפרח צר-פעמוני בעל שש אונות זקופות, מוארכות, מעוגלות או מעט מחודדות בקצה, אורכן 10-13 מ"מ; צבען לבן חלבי עד קרם, ירקרק בבסיס, לעיתים נדירות מאוד ורדרד. זירי האבקנים קצרים מהעטיף והמאבקים הצהובים אינם בולטים ממנו. הפרי הוא הלקט באורך 4 מ"מ, קצר באופן ניכר מהעטיף היבש העוטף אותו.
לשום דרומי, כמו למיני שום רבים אחרים, יש ריבוי אל-מיני בעזרת בצלצולים הנוצרים מתחת לפני הקרקע. דבר זה יוצר גושי צמחים. בהר הנגב נצפה כי בשנות בצורת אין פריחה, אולם מדגימות בצלים בשנים אלו נראה כי ייצור הבצלצולים אינו פוסק. מסתבר כי ריבוי אל-מיני זה הוא אלטרנטיבה רבייתית לזרעים בשנים יבשות.
הפריחה במרס-אפריל.
הצמח נמצא כיום בארבע גלילות: מדבר יהודה, הנגב הצפוני, הר הנגב והנגב הדרומי. יש דיווחים ודאיים בסך הכל מ-18 אתרים בארץ, אולם היות שהוא פורח רק בשנים ברוכות גשמים ניתן להעריך כי יש כ-80 אתרים. במדבר יהודה הוא נמצא באזור ערד ובשיפולי מדבר יהודה לכיוון צפון ים המלח. בנגב הצפוני נצפה ונאסף בעשרה אתרים ברכס ירוחם, ברכס חלוקים ובסביבות שדה בוקר, עין עבדת ועבדת; בהר הנגב נאסף בחמישה אתרים בנחל נפחא, בור חמת, נחל ניצנה, נחל רמון ומעבר ערוד. בנגב הדרומי נמצא כצמח חדש לגלילה על ידי מימי רון בהר גבריאל. יש איסוף של טוביה קושניר מהבקעה בסביבות יריחו משנת 1941, אולם ספק אם הצמח עודנו גדל שם.
מישורי לס ומדרונות אבניים גירניים או קירטוניים במדבר לא קיצוני בחברת זוגן השיח, לענת המדבר וכתלה חריפה, לעיתים נדירות בחברת כנולאה ערבית ואוכם מדברי. גדל בחברות צמחים שונות מאלו בהם מופיעים קרוביו שום ארדל ושום קטן-פרחים.
שום דרומי משתייך לסקצייה Molium בסוג שום והוא קרוב מאד ודומה מאד לשום קטן-פרחים. מין זה המחליף את שום דרומי בצפון הנגב ובאזור הספר נבדל ממנו בעטיף קצר יותר שאורכו 7-5 מ"מ. אוכלוסיות גדולות שלו מוכרות בצפון הבקעה ובמורדות הגולן, ולאחרונה נמצאו אוכלוסיות חדשות גם בגבעות הכורכר של אזור גבעת ברנר בפלשת (אולם עדיין לא נערכה השוואה מקיפה בין צמחים אלו לשאר האוכלוסיות). שום ארדל הוא מין דומה נוסף מאותה סקציה. זהו צמח נמוך יחסית לשני המינים האחרים, בעל עלים שעירים בשני הצדדים וריסניים בשוליים, האופייני למישור החוף ולאזור הספר. שום קטן-פרחים ושום ארדל מופיעים לעיתים רחוקות יחדיו (קולמן, 1985). יש לחקור את הריבוי האל-מיני של שלושת המינים, משום שאופן הריבוי האל-מיני חשוב להגדרת מיני השום. במדבר רוב ניצני ההתפתחות בבסיס הבצל נחשפים בשל התייבשות קליפות הבצל החיצוניות והופכים לבצלצולים עצמאיים. מחקר אקולוגי ומולקולרי של שלושת המינים הללו לאורך גרדיינט היובשניות בארץ יסייע בהבנת האבולוציה של מיני שום מקבוצת Molium ושל גיאופיטים הגדלים בתנאים אלו וייתכן שישנה את המעמד הטקסונומי שלהם.
* ידוע כיום בארבע מחמש הגלילות שבהן נאסף או נצפה, וככל הנראה מספר האתרים בגלילות אלה יציב, אך עקב השונות הבין-שנתית הגדולה במספר הפרטים הנצפים בפריחה, חסר אומדן מדויק על מספר האתרים.
* האוכלוסיות גדולות בדרך כלל ומונות מאות עד אלפי פרטים.
* קיים סיכון מפעילות צבאית בנגב ומפיתוח חקלאי (כגון בשדה צין).
* האוכלוסיות של הר הנגב באזורי הר רמון ומכתש רמון מוגנות בתוך שמורות טבע. הריכוזים ברכס חלוקים וברכס ירוחם אינם מצויים בתחומי שמורת טבע.
* הצמח אנדמי לישראל והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.
מומלץ לבצע סקרי שדה בשנים גשומות בגלילות המדבריות על מנת לקבל תמונת מצב מהימנה יותר על מספר האתרים ולגזור מכך מדיניות שימור וממשק. זהו מין קל לגידול בתנאי תרבות, ומומלץ ליצור אוספי גיבוי בגני מקלט.
אנדמי לנגב ולמדבר יהודה.
גיאופיט מדברי נדיר, שמספר אתריו לא ברור בגלל שונות בין-שנתית גבוהה בהופעה של פרטים פורחים. אנדמי לישראל ולכך יש משקל מכריע בהגדרתו כצמח בסכנת הכחדה.
קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15: עמ' 39.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Negev Garlic |
| שם ערבי | |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדברית |
| כורוטיפ | מזרח סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | רכס חלוקים |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
4
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
