קחוון פלישתי
Anthemis philistea

פגיע warningפגיע VU

צמח חד-שנתי זקוף, שגובהו מגיע ל-15-25 ס"מ. הצמח מסועף מבסיסו, ובעל עלווה ירוקה מעט מאפירה. העלים שעירים והשערות מהודקות לפני שטח העלה. העלה מנוצה לרוב רק פעם אחת לאונות צרות וגליליות. העורק המרכזי של העלה רחב ושטוח בצד העליון של העלה בדומה לעלה של ק. החוף. גבעולי התפרחת אינם מתעבים והם חסרי עלים לאורך של 4-8 ס"מ. קוטר התפרחת 20-25 מ"מ. הפרחים הלשוניים הלבנים ערוכים בהיקף התפרחת, ואילו הפרחים הצינוריים הצהובים נמצאים במרכזה. בצוואר צינור הפרח לא נמצאו שערות (כמו בקחוון חברוני וק. קצר-פירות). מוצי המצעית קרומיים בשפתם ומסתיימים בקצה קהה בעל חוד פתאומי. הזרעונים קצרים.
ברוב הסימנים של התפרחת והזרעונים דומה קחוון פלישתי לק. החוף פרט לעלים - עלי קחוון החוף אינם גזורים כמעט ואונות העלה קטנות, בעוד שהעלים של ק. פלישתי גזורים, מנוצים לאונות דקיקות ועקב כך הוא מופרד למין עצמאי.
הפריחה באביב המאוחר, בחודש אפריל.

בתחומי ישראל הצמח גדל בפלשת ובנגב המערבי. כמו כן הוא מופיע ברצועת עזה. המין תועד ב-39 אתרים, אך לפי הערכה יש יותר מ-80 אתרים, מאזור נס-ציונה וחולות פלמחים בצפון ועד חבל שלום בנגב המערבי.

הצמח אופייני לשדות חול, כורכר חולי וחמרה חולית בדרום החבל הים-תיכוני במישור החוף בטווח משקעים שנתיים של 200-500 מ"מ.

* הצמח מוגבל אמנם בישראל לשתי גלילות בלבד, אך תפוצתו בהן נראית יציבה. מספר האתרים אמנם רב יחסית, אך הישרדות האוכלוסיות בחלק מהם בעתיד אינו ודאי.
* במרבית האתרים הצמח נפוץ ויוצר כתמי שלטון מקומיים.
* תהליכי הפיתוח במישור החוף ובמערב הנגב מאיימים על האוכלוסיות בכל האתרים.
* הצמח מוגן בחלק מהאתרים בתחומי שמורות טבע בפלשת: פלמחים, חורבת חומרה, שמורת שיטה מלבינה, רכס גברעם וניר-עם וכרמיה.
* הצמח אנדמי לאזור גיאוגרפי מצומצם בישראל, עזה וצפון סיני והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

מומלץ לפעול להקמת שמורות מוכרזות נוספות בשטחי שדות חול וכורכר חולי. בפלשת באזור רחובות - גבעת ברנר, נס-ציונה וניצנים. בנגב המערבי בחולות חבל שלום.

מין אנדמי לדרום-לבנון, ישראל, רצועת עזה וחוף סיני.

צמח חד-שנתי של שדות חול, כורכר חולי וחמרה חולית המוגבל בתפוצתו לפלשת ולחולות הנגב המערבי. אנדמי לישראל ולחולות צפון סיני. האוכלוסיות המקומיות גדולות, אך בית הגידול מאוים ע"י פיתוח. יש לכוון את מאמצי השימור לשמירה על בית הגידול.

ייבין זיוה, 1971, אבולוציה וטקסונומיה בסוג קחוון, משפחת המורכבים. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטורט).
Eig, A. 1938, Taxonomic studies on the ental species of the genus Anthemis. Palestine J.of Botany, 1,(2),161-225.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביקחוואן
משפחהמורכבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמישור החוף
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורגבעות כורכר בין נחל טיח לתצפית נביה מרעי ליד גבול רצועת עזה

נדירות
1
1
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

2 (2) גלילות
צמידות: 0
10.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת קחוון שקוף
קחוון שקוף
קחוון שקוף
פגיע VU
תמונה מאת קחוון קטן-עלים
קחוון קטן-עלים
קחוון קטן-עלים
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת קחוון קטום-מוצים
קחוון קטום-מוצים
קחוון קטום-מוצים
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת קחוון קצר-פירות
קחוון קצר-פירות
קחוון קצר-פירות
סכנת הכחדה חמורה CR