קדד הקרקפות
Astragalus oocephalus

נכחד warningנכחד EX

צמח עשבוני רב-שנתי בעל שערות מפושקות בהירות, שגובהו 40-80 ס"מ. הגבעולים זקופים (מעט זיגזגיים), מסועפים במקצת. העלים באורך 20-30 ס"מ, בעלי 12-20 זוגות עלעלים ביציים-מוארכים וקרחים שאורכם 15-30 מ"מ ורוחבם 10-14 מ"מ. עלי הלוואי בבסיס ציר העלה דמויי זיף עם בסיס מורחב. הפרחים ערוכים בקרקפות, כדוריות עד ביצניות, צפופות, בקוטר 4-6 ס"מ, יושבות בחיקי העלים העליונים. חפי הפרחים קרומיים וקצרים מהגביע. אורך הפרח 20-25 מ"מ. הגביע פעמוני, שעיר, אורכו 15-18 מ"מ, בעל שיניים סרגליות שאורכן כאורך צינור הגביע. הכותרת צהובה; מפרש הכותרת ארוך מהמשוטים. הפרי תרמיל קצר, ביצני או כדורי, שעיר, חבוי בגביע שמעט התנפח לאחר הפריחה, אורכו 5-7 מ"מ, והוא מכיל שני זרעים גדולים למדי. חנטת הפירות באוכלוסיית עפולה עילית מעטה ביותר ובכל האוכלוסייה מתגלים רק פירות בודדים. ייתכן שכל הפרטים באוכלוסייה קרובים מאד מבחינה גנטית או שהם אפילו פרט גנטי אחד המתפשט באופן וגטטיבי ובגלל אי-התאם בהאבקה עצמית כמעט מוחלט, אין חנטה.
הפריחה בעיקר באפריל, שיאה בסוף אפריל והיא נמשכת לעיתים עד תחילת מאי.

כמה עשרות פרטים נמצאו ב-1993 בחורשת אקליפטוס ליד עפולה עילית ("חורשת המינים הנדירים") ע"י פרגמן-ספיר ושהרבני. אולם גוש הצמחים שם התנוון ולא שרד (פרגמן-ספיר 2014, מידע בעל פה). הצמח נאסף (כנראה שם) ע"י טוביה קושניר ב-1942 ב"סביבות גבעת המורה-הר תבור", אך מאז לא נצפה שם שנים רבות ונחשב כצמח שנכחד מהארץ. בעבר ב-1924 נאסף הצמח גם בעמק החולה ממשמר הירדן וגשר בנות יעקב (נפתולסקי) ושוב ע"י יאיר אור ב-1990, אך מאז לא נמצא ונכחד גם בגלילה זו.


צומח עשבוני בקרקעות סחף עמוקות בעמקים. מוכר כיום רק בחורשת אקליפטוס נטועה.


הצמח גדל בעבר בשתי גלילות ונכחד משתיהן. *זרעים מהאוכלוסייה של עפולה עילית גודלו על ידי אילן טל בגן איריס שבכפר יהושע ונמצאים בגן המקלט בציפורי ובגן הבוטני בגבעת רם. *חסר מידע מפורט על מצבו בעולם, אינו מופיע בספרים אדומים.

יש להחזיר שתילים לאתר האחרון בו הצמח היה מוכר ולהכריז ביחד עם הקק"ל על חורשת אקליפטוס זו, שממערב לעפולה עילית, כשמורת טבע של קרקע עמקים חרסיתית, על מנת לשמר מין מיוחד זה, ייחד עם מינים נוספים הגדלים במקום, חלקם בסכנת הכחדה - טופח קסיוס, דוגון ירושלמי, סומקן ענקי, שלהבית הגלגל, וינקה עשבונית, זמזומית ורבורג ועוד. מומלץ לאסוף זרעים מהצמחים בגן "איריס" ובגן הבוטני בגבעת רם למטרות גיבוי ולנסות להנביטם, לבחון את שיעורי הנביטה ולעקוב אחר התבססות נבטים במקרה של הצלחה. יש מקום לגדל את הצמח בגני מקלט באזור קרוב לאתר הטבעי, על קרקע חרסיתית עמוקה. בשל חנטת הפרי המועטה, יש לבדוק גם דרכי ריבוי וגטטיבי.


טורקיה, צפון-מערב עיראק, סוריה, לבנון וצפון ישראל.

צמח עשבוני רב-שנתי של קרקעות חרסיתיות עמוקות. הצמח נחשב לנכחד עד 1993, אז נמצא באתר יחיד, אשר גם ממנו נכחד. גם לפני ההכחדה היה נדיר מאד בארץ והופיע באוכלוסייה קטנה באתר יחיד בעמק יזרעאל, הנתון בעצמו בסכנת פגיעה עקב פעילות בני אדם.


מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהקטניות
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימורחורשת עפולה עילית, השבה לחרבת אשף מזרחית לאיילת השחר ונחל ראש-פינה ליד למשמר הירדן

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
2
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
-1.0
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןנכחד

0 (2) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת קדד שימפר
קדד שימפר
קדד שימפר
תמונה מאת קדד מכופל
קדד מכופל
קדד מכופל
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת קדד מדברי
קדד מדברי
קדד מדברי
תמונה מאת קדד עקרבי
קדד עקרבי
קדד עקרבי
קרוב לסיכון NT