ברולה זקופה
Berula erecta
צמח עשבוני רב-שנתי קרח לחלוטין. הגבעול זקוף, מתנשא לגובה של 50-80 ס"מ. הגבעולים מפתחים שלוחות-ריבוי. עלי השושנת והעלים התחתונים גזורים 3-4 פעמים לאונות נגדיות, ביציות, מוארכות ומשוננת כמשור. גודל העלה 7-25 ס"מ וגודל העלעל 1.5-6 ס"מ. העלים העליונים גזורים רק פעם אחת לאונות אליפטיות, משוננות באופן לא סדיר. סוככי התפרחת נגדיים לעלים. התפרחת לבנה, מרובת סוככים, עם 5 או יותר חפי מעטפת מופשלים לאחור. עוקץ הסוכך קרח לחלוטין, אורכו 5–2 ס"מ. הפרחים משני טיפוסים: פרחים דו-מיניים בסוככים העליונים הגדולים, ופרחי זכר בסוככונים התחתונים, המאחרים לפרוח. גודל הפרח 1.5 מ"מ, והוא קצר מעוקץ הפרח והפרי. הפרי דמוי כדור, גודלו 1.5 מ"מ, הוא קרח לחלוטין ועל פניו צלעות ברורות.
פורח ביוני–ספטמבר (לפי הספרות).
הברולה גדלה בעבר רק בביצת החוּלה. היא נאספה חמש פעמים במקווי-מים בעמק החוּלה (ביצת החוּלה, בין מלחה לג'חוּלה, שולי נהר הירדן) מ-1951 ועד 1954, ומאז נכחדה. על פי פלורה פלשתינה נתון המין גם מבקעת כנרות ומעמון. בירדן נאספה מאגם אזרק במדבר המזרחי וכנראה שמכאן הנתון מהגלעד (Danin, 2004). לאחרונה נמצאה הברולה (רווק ושמידע, 2000) בקניון אבן-חמד במואב אשר בירדן, בתוך תעלת מים מלאכותית.
ביצות, שולי נחלים ותעלות זרימה. יכול כנראה לגדול כאשר חלקיו התחתונים שקועים במים רדודים, אך חייב לנבוט בשטח חשוף.
הסוג מונה שלושה מינים הנפוצים באזור הממוזג של אירו-אסיה. המין שלנו הוא המין הדרומי ביותר בסוג.
* מקווי-המים, בית-גידולה של הברולה, הוא בית-הגידול אשר נפגע ביותר בישראל בשישים השנים האחרונות ועד היום. בביצת החוּלה, אשר יובשה בשנות ה-50 של המאה ה-20, הוא גדל לפחות בשלושה אתרים טרם הכחדתו. בחוּלה גדלו לא פחות משמונה(!!!), צמחי מים בלעדיים לישראל, אשר נכחדו מאז הייבוש: ברולה זקופה, נאדיד המים, מדד הביצות, מימון הצפרדעים, מרסיליה זעירה, ספלילה טבורית, קערורית הביצה ורוריפה טובענית. לפחות עוד שלושה צמחי מים נכחדים גדלו גם בחוּלה וגם בשרון: נימפיאה לבנה, נורית הביצות ונהרונית שקופה.
* על אף שהמין ידוע כמהגר מוצלח, כנראה אין הוא מצליח באזורנו, אלא רק באקלים גשום רוב השנה. באזורנו המין פריפריאלי ואוכלוסיותיו מקוטעות, קטנות ועל סף הכחדה (במואב נמצאו 3 פרטים בלבד).
* רחב-תפוצה בעולם, ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ להשיב את הברולה לביצת החוּלה, לתעלות מים זכים עם זרימה איטית. מומלץ לערוך סקר מדוקדק במעיינות עמק החוּלה ולנסות למצוא את הברולה: סקר כזה לא נערך מאז 1973, וגם אז נערך סקר חלקי בלבד.
המין רחב-תפוצה, גדל ממערב אירופה ועד אפגניסטן באסיה: בכל ארצות הים התיכון, מספרד דרך איטליה והאיים הבליאריים ועד לטורקיה, סוריה ולבנון. באירופה –גרמניה, מזרח אירופה, הבלקן ומסביב לים השחור. באסיה–אירן, אפגניסטן ובקווקז. המין חודר לאזור הסודני וגדל בסודן ואתיופיה. הוא פלש לצפון אמריקה ולאוסטרליה.
צמח עשבוני רב-שנתי, הגדל רק במקווי-מים. גדל בישראל רק בחוּלה, ונכחד עם ייבושה. בית-גידולו הוא הפגיע ביותר בארץ – לפחות 70 אחוז ממקווי המים בארצנו, מעיינות, נחלים נביעות ושלוליות חורף, הוכחדו לגמרי ו/או שמשטר המים בהם השתנה באופן חריף שאיננו מאפשר את גידולם של צמחי המים האופייניים וחברות הצמחים הסדורות. בעמק החוּלה המצב קצת טוב יותר: "רק" 50 אחוז ממקווי המים בה הוכחדו, נוסף ל"אסון" הכחדת ביצת החוּלה ובמיוחד מעיינותיה; לצערנו השמורה לא כוללת בתי-גידול של המעיינות, שם התרכז המגוון המיוחד של צמחי מים (פז 1973), אך יש לפעול לשימורם ולהכרזת שמורות טבע בכמה שיותר מקווי-מים בגליל.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Water Parsnip |
| שם ערבי | |
| משפחה | סוככיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי וצפון ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת החוּלה והאגמון |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
