טובענית אביבית

Callitriche lenisulca

הצמח ידוע כיום מ-4 גלילות ונכחד מגלילת פלשת, שנמצא בה בשנת 1926 בנחל רובין (פלמחים של היום). בשרון נאסף במאה ה-20 ליד גן שמואל, בברֵכת בטיח, בנחל פולג ובביצת חדרה אך לא אותר שנית בסקר הצמחים בשנת 1996. הוא נצפה בברֵכת דורה בשנת 1988, ויש לקוות שאכן עדיין גדל שם: זהו האתר היחיד של הסוג טובענית במישור החוף. בגליל התחתון נאסף המין פעם בודדת בגבעת המורה (1995), ובעמק החוּלה במאגר כפר הנשיא (1993). בגולן המין נדיר בהשוואה לשני המינים האחרים (טובענית קטומה וטובענית העוקצים), והוא גדל בצפון הגולן מעל רום של 900 מטר.

שלוליות חורף, נחלים עונתיים, תעלות רדודות של מים זכים, מסילים בגולן.

סוג של צמחים זעירים, חלקם טבולים במים, הכולל 17 מינים (יש הסוברים 44 מינים, רמז לשונות הגדולה בתוך המינים) שתפוצתם רחבה ביותר על פני כל כדור הארץ. חלק מהמינים טבולים בכל גופם ומואבקים בתוך המים. חלק אחר טבולים בחלקם במים, ויש מינים שרוב גופם מזדקר מעל קרקע לחה. כל המינים דקיקים, אבריהם זעירים, אך מסוגלים לגדול מהר תוך יצירת מסה ירוקה גדולה בזמן קצר (היימן, 1980 עמ' 33), כמו במסילים של הגולן, שם נמסר על התפרצות טובענית העוקצים בסוף מרס והשתלטותה על הזרימות העונתיות הרדודות. מרכז הסוג באזורים ממוזגים. הסיסטמטיקה של המינים קשה ביותר, והמינים ידועים בפלסטיות של המורפולוגיה שלהם. הסוג טובענית הוא סוג מונוטיפי במשפחת הטובעניתיים, אשר התאים עצמו בצורה יפה וקיצונית לחיים במים, כולל פריחה והאבקה.
בארץ יש שלושה או ארבעה מינים של טובענית. טובענית הפלגים (C.stagnalis) ניתנה במגדיר של פיינברון ודנין, אך המין אינו גדל בארצנו; זהו מין אירו-סיבירי צפוני הגדל במזרח התיכון רק בטורקיה. טובענית נפתולסקי תוארה כחדשה למדע ממישור החוף דרומית למגדיאל (נח נפתולסקי ידידו של אייג מצא אותה שם לראשונה ב-1927), אולם זהרי קבע בפלורה פלשתינה כי אין זה מין עצמאי אלא שייך למין טובענית העוקצים. המין הרביעי, טובענית קטומה, הוא מין השכיח בעיקר בגולן, ונמצא פעם בודדת בברֵכת דלתון בגליל העליון. היא דומה בהופעתה לטובענית אביבית, במיוחד בדורי הפרחים היושבים, אך נבדלת ממנה בפרודות עם כנפיים רחבות ובכך שבסיס העלה רחב יותר מראשו. לטובענית העוקצים ולטובענית. נפתולסקי עוקצי פירות ארוכים ונימיים. ואילו לטובענית אביבית ולטובענית קטומה יש פרחים ופירות חסרי עוקץ, יושבים צמוד לגבעול.

* רק שבעה אתרים שרדו בארבע גלילות שונות. רוב האתרים נקודתיים ואופיים אפיזודי. במישור החוף נכחדו 5 אתרים ורק אחד שרד.
* בית-הגידול, למעט הגולן, שרוי בסכנה גדולה וכמעט נכחד. אין נתונים על גודל האוכלוסיות.
* המין מופץ כנראה בקלות בעזרת ציפורים, וקל כנראה להשיבו.

מומלץ לשחזר את בית-הגידול בשמורת נחל פולג בשרון ולהציל את האוכלוסייה בברֵכת דורה. מומלץ לנטר אתר בשרון ואתר בצפון הגולן (אלוני הבשן).

תפוצתו משתרעת על פני ארצות צפון הים התיכון: מצרפת, סרדיניה, איטליה, סיציליה ויוון ועד ארצות הים השחור. במזרח התיכון גדל המין, פרט לישראל, רק בדרום טורקיה. קרוב לוודאי כי גדל בדרום סוריה בחורן (שכן הוא גדל בגולן), אך לא ניתן בפלורה של סוריה ולבנון.

מין זעיר טבול במים, פריפריאלי צפוני, אשר בית-גידולו נכחד כמעט לחלוטין במישור החוף.

ראה טובענית העוקצים