גומא צפוף-שיבולת
Cyperus eleusinoides
מבוסס על:
גומא רב-שנתי זקוף קנים, המתנשא מעל קנה-השורש שלו לגובה 60-120 ס"מ. העלים שטוחים ורובם מרוכזים בבסיס הצמח, אורכם עד 60 ס"מ. העלים והגבעול מבריקים בהשוואה לשאר מיני הגומא הקרובים לו, תכונה הנשארת גם בייבושי עשבייה. התפרחת בראש הקנה, עטורה ב-5-6 עלי מעטפת דמויי עלים, הארוכים מהתפרחת או שווים לה באורכם. התפרחת בנויה סוכך מורכב מרווח ונטוי לצדדים. 6-10 קרנות הסוכך לא שוות באורכן, והן נושאות בראשן סוככונים צפופים של שיבוליות יושבות. כל סוככון עטור גם הוא בעלי מעטפת אזמלניים מחודדים הארוכים מהשיבוליות. השיבוליות גליליות, אורכן 20-30 מ"מ והן מזדקפות לאחר ההבשלה. מיוחד למין הוא שהגלומות מרוחקות זו מזו ומסתיימות בחוד ארוך. לפרח 3 צלקות, ובאגוזית הפרי 3 מקצועות. המין ניכר בקלות בתפרחותיו: השיבוליות רווחות, קשתיות ומחודדות בראשן; רק במין גומא זה ה"פרחים" בצורה קשתית ומחודדת כזו.
פורח מאפריל עד אוקטובר.
בעבר נאסף הצמח בשנת 1931 בעין פוואר בוואדי קלט עליון (=עין פרת בנחל פרת). מאז איסוף זה לא הצליח אף בוטנאי לאספו או לראותו בוואדי קלט. המין היה ידוע משלושה אתרים בנווה עין גדי, ורק בשניים מהם הוא שרד: נחל דוד ונחל ערוגות. במעיין עין גדי נאסף הצמח בשנת 1951 ובשנת 1965 ונכחד לאחר מכן.
שולי נביעות, מקווי-מים ונחלים בנאות מדבר. בעין גדי (מיכאל בלכר, 2005, מידע שלא פורסם) גדל בשולי זרימת הבסיס של נחלי איתן, לעיתים בסדקי סלעים בקרבת המים. פרט בודד נצפה בנווה בשקע לח בקרקע חקלאית.
על הסוג – ראה גומא הירקון.
(לפי בלכר, 1999, 2001, 2004; מיכאל בלכר, 2005, מידע שלא פורסם)
* מעקב מאז 1993 מראה תנודות בגודל האוכלוסיות בנחל דוד ובנחל ערוגות. אחרי שיטפונות רבים וחזקים ב-1994 נצפו בשני הנחלים עשרות פרטים, אך מאז ניכרת מגמת ירידה במספר הפרטים עד כדי צמחים בודדים בכל נחל בשנים 1997-2000. המין הצליח לשרוד בשיטפון האדיר שפקד את נווה עין גדי ב-2001, אך נצפתה מאז נביטה בנקודות בודדות ובשנים 2004-2005 נמנו בכל אחד משני הנחלים פחות מ-10 פרטים.
* האתרים שהמין גדל בהם בארץ כלולים בשמורת טבע, אולם עתידו בישראל אינו מובטח. מנתוני המעקב עולה שהשפעת השיטפונות על המערכת האקולוגית בנחלים ערוגות ודוד, אשר גובלת בהפרעה עד כדי קטסטרופה, היא גורם מרכזי בדינמיקת צומח הנחלים בכלל ואוכלוסיות הגומא בפרט. גורם זה הוא בלתי צפוי בעוצמתו, בתדירותו ובחריגתו, והוא יכול להביא גם להכחדת המין. גורם אקולוגי נוסף המגביל את הפצת המין בנווה עין גדי והוא אכילת הצמח על ידי יעלים ושפני סלע. בשנים 2002-2005 לא הגיע לפריחה בקטעים מסוימים אפילו פרט אחד בגלל לחץ רעייה כבד.
ההמלצה העיקרית היא שיקום בית גידול יציב של מים זורמים בנחל עין גדי, לעומת נחלי ערוגות ודוד השיטפוניים. הניסוי בשיקום נחל עין גדי הביא כבר בשנה הראשונה (2005) להתבססות 5 צמחי גומא במקום. הדרכים הנוספות לעידוד הפצת המין ולשימורו הם גידור קטעי תעלות עם מים זורמים מפני בעלי חיים ושימוש בגומא צפוף-שיבולת כצמח גדה לבריכות נוי ומאגרי מים באזור.
מין טרופי וסוב-טרופי רחב-תפוצה: גדל בכל אפריקה המשוונית, בהודו, מלזיה וסין. בפלורה פלשתינה ובמגדירי צמחי ארץ ישראל נתון הצמח גם מנאות מדבר בצד המזרחי של ים המלח – צאפי וקלירוהי, אך לא נמצא שם בשנים האחרונות (1995-2004) וייתכן שנכחד בירדן (רווק ושמידע, 2000). בארצות אחרות של המזרח התיכון נתון המין רק מתימן ודופאר בחצי האי ערב.
אחד הצמחים הנדירים ביותר בארצנו. מין טרופי פריפריאלי בארץ, אשר עין גדי משמשת עבורו "לוקוס טרמינוס" צפוני עולמי וגם האתר היחיד בכל הלבנט. הוא מסמל את החשיבות של מקווי המים בבקעת ים המלח כמאכלסים של אלמנטים טרופיים אפריקאיים במסדרון הגירתם למזרח התיכון וצפונה.
בלכר מ. 1999. שמורת עין גדי בשנת 1997 – בהשוואה לחמש השנים הקודמות. ידיעון הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, 1 (נספח מקצועי): 12-20.
בלכר,מ. 2001 מדרון עין-גדי, רקע ראשוני לתוכנית הממשק ותמציתה. רשות הטבע והגנים, ירושלים, 51 עמ'.
בלכר מ. 2004. ממשק מעיין עין גדי וסביבותיו: תכנית רעיונית והנמקתה. רשות הטבע והגנים, ירושלים, 14 עמ'.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | סעד |
| משפחה | גומאיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | סודני-טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | נווה עין גדי |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
