גומא הפפירוס

Cyperus papyrus

לפנים היה הפפירוס נפוץ מאוד לאורך הנילוס, אך כיום נכחד כליל ממצריים. במקרא מוזכר "גומא" תמיד בהקשר למים – בספר שמות, בישעיהו ובאיוב.
מן הגבעולים היבשים עושים מחצלות. בעבר שימש הפפירוס חומר גלם יחיד לעשיית "נייר כתיבה". את הנייר הכינו מרצועות של ליבת הגבעול שנכבשו בעודן לחות. במצריים העתיקה שימש הפפירוס גם למאכל, להתקנת כלים, לנעליים ולבניית סירות.

הצמח גדל לפנים בשש גלילות ושרד כיום רק בשלוש. בפלשת נאסף הצמח רק פעם אחת בשנת 1925 ליד פתח-תקוה. אפשר לקשור אתר זה עם אוכלוסיית הירקון, אשר התקיימה עד סוף שנות השבעים של המאה ה-20 במקורות הירקון (משה אגמי). בשרון גָּדַל הפפירוס במקווי-מים רבים – ביצות כברה, חדרה, ברֵכת בטיח, תל זומרה וברֵכת יער (עטה). ישנם ייבושים רבים בעשביית ירושלים משנות העשרים ועד שנות השבעים, אולם לאחר מכן שרד רק אתר אחד – שמורת נחל פולג. הוא נמצא גם בתעלת מים ליד תל זומרה (1983) אך לא ברור אם הצמח שם איננו פליט גינה. בשני האתרים הנותרים נספרו בשנת 1995 מספר זעום של גושי צמחים. בעמק עכו נמצא אתר בודד בשנת 1961 ליד עין המפרץ. בבקעת כנרות גדל הצמח בבקעת בית-ציידה, בפארק הירדן, ובאתר מעניין בשפך נחל עמוד (תצפית ב-1991). בעמק החוּלה שולט גומא הפפירוס בשטח עצום בשמורת החוּלה, וכן יש אוכלוסיות קטנות באגמון החוּלה, עין תאו, עין שוח וגשר בנות יעקוב.

שולי נחלים ואגמים. בשטחי ביצה נרחבים הוא יוצר אדמת כבול, ועליה הוא מיטיב לגדול.

על הסוג – ראה גומא הירקון. פרופ' פינברון מוסרת בפלורה פלשתינה כי המומחה לגומא הפפירוס הבדיל באוכלוסיות ישראל זן מיוחד "זן פלשתינה", אך לדעתה השוֹנוּת של הצמחים אצלנו איננה מצדיקה מתן מעמד עצמאי.

* מספר האתרים הצטמצם מאוד (מ-39 בעבר ל-24 כיום) בגלל הפגיעה הכללית במקווי-המים בארץ, ומגמה זו עלולה להימשך. למעשה הוא נפוץ כיום רק בשמורת החוּלה. עיקר ההכחדה הוא במישור החוף:
בית-הגידול הלח נעלם ברוב האתרים.
* מספר גושי הצמחים ברוב האתרים קטן (1-5), פרט לחוּלה,
* רוב האתרים נכללים בשמורות טבע, ואף על פי כן פוגעים בצמחים.
* זהו הגומא היחיד מבין גמאי הבר בישראל אשר משתמשים בו לגינון. על כן קיים "ציד" פראי של הפפירוס, בעיקר במישור החוף, ועקירתו לגינות. לעומת זאת ישנם צמחי פפירוס ש"ברחו" כנראה מגינות לטבע.

פיקוח הדוק על צמחי הפפירוס בכל אתריו במישור החוף ובמערכת הירדן (למעט בחוּלה) למניעת עקירת גושי צמחים לגינון. ניטור אוכלוסיית החוף בשמורת נחל פולג. השבת הפפירוס לביצת כברה תוך שחזור בית-גידולו.

המין נפוץ בארצות מזרח אפריקה: סודן, אתיופיה, וארצות אפריקה המשוונית כולל גוייאנה וקונגו. הוא גדל גם באי מלטה, בסיציליה ובישראל. מקובל על רוב החוקרים כי למעונות אלה יובא על ידי האדם בתקופה הרומית לצורך ייצור נייר הפפירוס. מציאותו במצריים מסופקת: ב-1882 לא נמצא הפפירוס במצריים, ולכן נעדר מספר הצמחייה החשוב של המזרח התיכון (Boissier, 1882). כך גם בפלורה החדשה של מצריים שפורסמה בשנת 1956 (Tackholm, 1956). רק לאחר מאמצי חיפוש רבים נמצא אתר בודד במצריים בשנות השישים של המאה ה--20. האוכלוסיות בעמק החולה הן הצפוניות בעולם.

זה גומא טרופי, המגיע במזרח התיכון לקצה תפוצתו הצפוני. זהו הגומא הידוע והחשוב בעולם. המין כמעט שנעלם מהשרון ונמצא בריכוז אחד גדול רק בשמורת החוּלה. הסיכונים העיקריים להמשך הישרדות האוכלוסיות הם פגיעה במקווי-המים והיותו אטרקטיביבי לקטיפה לצורכי גינון ולמטרות אחרות.