חרחבינה חופית

Eryngium maritimum

הנצרים הצעירים והשורשים משמשים למאכל לאחר בישול או כבישה, מעין תחליף לאספרגוס. השורש מקובל ברפואה העממית ובהרבליזם מודרני כנושא סגולות אנטי דלקתיות וכמעורר הזעה, כחומר משתן, כמעורר כללי ולצורכי טיפול בבעיות ריאה, כבד, אבני כליות וערמונית.

גדל בגלילות מישור החוף – עמק עכו, חוף הכרמל, השרון ופלשת. מרבית האתרים הם בעמק עכו ובחוף הכרמל. בעמק עכו נמצא הצמח ב-15 אתרים בחופי בצת, אכזיב, נהריה, שבי ציון, בוסתן הגליל ועכו. בחוף הכרמל נמצאו 17 אתרים בחופי מגדים, עתלית, נווה ים, צרופה, הבונים, דור, נחשולים ומעגן מיכאל. בשרון אותרו בסקרים של שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 ארבעה אתרים בלבד: שפך נחל תנינים, קיסריה, בית ינאי ותל מיכל ליד הרצליה. בפלשת אותר הצמח בסקרים האחרונים ב-6 אתרים במקטע פלמחים–אשדוד. הצמח נכחד מאתרים שנאסף בהם בעבר: בתל אביב, ביפו ובאתר נוסף בפלמחים.

חול גס, חצץ וכורכר חולי ברצועת הרסס של חוף הים.

הסוג חרחבינה מונה כ-230 מינים הגדלים באזורים ממוזגים ובאזורים טרופיים, בשני חלקי כדור הארץ. לרוב המינים יש קוצים או שיכים, תפרחותיהם צפופות מוקשות ועטופות שיכים ופרחיהם תכולים ולעיתים נדירוּת לבנים. הסוג חרחבינה מיוחד בתפרחת הצפופה שלו, הדומה לקרקפת של תפרחת המורכבים. מספר קטן של מינים גדל בהרי מזרח אפריקה וגם בדרום אפריקה. באירופה 35 מינים ובמזרח התיכון 28 מינים. המינים גדלים במגוון רחב מאוד של בתי-גידול, מביצות דרך החגורה האלפינית ועד חוף הים, אולם מרכז הספציאציה של הסוג נמצא בחגורת הסְפָר ההררית ובאזור הים-תיכוני. בישראל גדלים שבעה מינים.
חרחבינה חופית קרובה סיסטמטית לחרחבינה חרמונית הגדלה במרומי הרי החרמון והלבנון בתנאים סוב-אלפיניים השונים לגמרי מהתנאים השוררים בחוף הים. דגם ביוגיאוגרפי כזה מרמז על קרבה של בית-הגידול החופי לזה של תת-אלפיני יובשני, אולי בתנאי העקה ובחוסר התחרות.

* כצמח שעיקר תפוצתו מוגבלת לחלק קטן יחסית של רצועת חוף הים בארץ, הסכנות המאיימות עליו הן בעיקר לחץ מתרחצים ופעולות פיתוח ותחזוקה של חופי רחצה ובינוי סמוך לחוף הים.
* הצמח מופיע ב-40 אתרים, לרוב בפרטים בודדים, ואינו יוצר אוכלוסיות צפופות. בעמק עכו ובחוף הכרמל ישנה מידה גדולה של רצף בין האתרים ללא קיטוע, אך בשרון ובפלשת האוכלוסיות באתרים מקוטעות זו מזו.
* הצמח מוגן בשמורת חוף ראש הנקרה ובשמורת חוף דור–הבונים. ביתר החופים אינו מוגן והוא נפגע ביותר מפעילות מתרחצים בחוף הים.
* הצמח רחב-תפוצה בחופי הים התיכון ובחופי אירופה האטלנטיים, אך אין מידע ברור על מידת הסיכון באזורים הללו. יש עדויות על צמצום תפוצתו בחופי סקוטלנד וצפון אירלנד עקב רמיסה בחופי רחצה צפופים וכתוצאה מניקוי מכני של החופים.

הכרזת שטחים מוגנים בחוף אכזיב ובחוף עתלית ומניעת כניסה של רכבי שטח אל אזורים אלה. מומלץ גם להגדיר את הצמח כמין מוגן עקב השימוש הפוטנציאלי למאכל ולמרפא, העלול לגרום לאיסוף וקטיפה.

בחופי הים התיכון, ובאירופה בחופי האוקיינוס האטלנטי והים צפוני. צמח בלעדי לחופי ימים. במזרח התיכון גדל הצמח בחופי טורקיה, קפריסין סוריה ולבנון, אך אינו ממשיך דרומה לחופי מצריים וסיני (אף שנתון מלוב וטוניס).

חרחבינה חופית היא עשב רב-שנתי של חופי ים, ויש לו אטרקטיביות מסוימת עקב צורתו (ציורי כצמח יבש באגרטל) ועקב שימושיו הפוטנציאליים, מוגבל לרצועה צרה לאורך חופי הים, ומרבית האוכלוסיות גדלות בעמק עכו ובחוף הכרמל. הסיכון העיקרי נובע מהלחץ של השימוש, הפיתוח והתחזוקה בחופים.

ויזל, י.,ליטב, מ. ואגמי, מ. 1975. צמחי חוף הים בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה, המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת תל אביב.
אתר אינטרנט: Plants for the future database: http:
/www.ibiblio.org