חלבלוב מצרי

Euphorbia forsskalii

הצמח נמצא בארץ רק שלוש או ארבע פעמים, כל פעם באתר בודד ורחוק מהאחרים: בעין-גדי בגלילת ים המלח נאסף הצמח ב-1958, וכנראה נכחד. כל מאמצי מיכאל בלכר לאספו באזור לא הצליחו. בערבה הוא נאסף בנחל תמנע ברום 250 מטר בשנת 1966. מכיוון שהמין סודני, היינו מצפים למצאו בסביבה זו פעמים נוספות, אך גם סקר הערבה (רון וחבריה 2003) וגם החיפושים של דודו ריבנר מאילות העלו חרס. גלילה שלישית שהצמח מסומן בה על פי הפלורות והמגדירים היא על סמך מציאה בודדת בנגב המערבי או ברצועת עזה לפני 150 שנה. שם מצא את הצמח החוקר אשר תאר את הצמח כחדש למדע. מאז לא נמצא הצמח בכל אזורי עזה, פלשת ומערב הנגב, אולם הוא ידוע בצפון סיני בבית-גידול זהה (Danin et al., 1985).
טריסטרם מוסר כי הבוטנאי דינסמור איתר אותו בצאפי בדרום ים המלח וביריחו.

בספרות הישראלית כתוב "מדבריות חמים", בהתייחס להיותו צמח סודני ולהימצאו בעין-גדי ובערבה. בפלורה של מצריים מצוין "עשב שוטה בשדות שלחין באדמות חוליות". נדירוּתו הרבה בארץ איננה מאפשרת אמירה עצמאית על בית-גידולו האופייני, ויתכן שלפנינו שני אקוטיפים; אחד השכיח בצפון סיני ובמצריים וגדל כעשב רע בשדות חוליים – הוא ודאי זה שנאסף ברצועת עזה לפני 150 שנה; והאקוטיפ השני הוא סודני של ערוצים יובשניים, או שולי שדות במדבר חם וקיצוני, ואותו צפוי לפגוש בערבה. בית-גידול זה מתאים לדיווחים על מציאתו ביריחו ובצאפי במאה ה-20.

על הסוג: ראה חלבלוב עב-זרע.
חלבלוב מצרי קרוב סיסטמטית לחלבלוב עגול-עלים ולחלבלוב גרגירי. קל להבדילו מהם על פי שעירות כל אברי הצמח, ובמיוחד על פי הפרי ששערותיו הדוקות, וכן על פי שינון שפת העלה בבסיסו.

* הצמח נצפה או נאסף בארבעה אתרים, רק באחד מהם אחרי 1970. לכן חשוד הצמח כנכחד מרצועת עזה (או נגב מערבי), מיריחו ומהערבה הדרומית, וגדל כיום כנראה רק בבקעת תמנע.
* הצמח הוא עשב שוטה בשולי שדות בכל מצריים, ושם אין כל חשש להכחדתו. בישראל הוא נצפה בדגם מאוד מקוטע וכמעט אקראי באזור המדברי, ונכחד כנראה.

מומלץ לערוך סקר שדה ולנסות לאתר את המין בנגב המערבי, וכן בערבה ובשוליה. רק לאחר שלב זה אפשר יהיה להגדיר את בית-הגידול ולתכנן אתר מרכזי לשימור וניטור.

צמח שתפוצתו סודנית רחבה: מופיע בכל אפריקה המשוונית וגם בדרום אפריקה, לוב, סודן, אתיופיה, קניה וקרן אפריקה. גדל גם באיי כף-ורדה ובאיים הקנריים. במזרח התיכון שכיח מאוד במצריים וגדל בכל אזוריה. בערב גדל רק בגלילות עסיר וחג'ז. נדיר בקרקעות חול בצפון סיני ועולה צפונה עד ישראל. נעדר מהאזור הסודני באירן, פקיסטן והמפרץ הפרסי. זהו מקרה נדיר וברור של צמח שתפוצתו סודנית אך לא דקנית, שכן אין הוא ממשיך בתפוצתו מזרחה למדבריות הודו.

צמח חד-שנתי סודני פריפריאלי, נדיר ביותר בישראל ויתכן שנכחד. זהו אחד המקרים הבודדים אשר בו נוכחות המין בישראל כצמח בעל אוכלוסיות יציבות איננה בטוחה, ובכל זאת מצאנו לנכון להכלילו כמין אדום ולא להשאירו כמין אפיזודי או מין מסופק. הסיבות הן שרשומים לפחות שלושה אירועים בלתי-תלויים שהמין נאסף בהם, ועוד שני אירועים מסופקים. כל האיסופים הם מאתרים במדבר, אך מרוחקים מאוד זה מזה. כל המציאות הן מלפני ארבעים שנה ויותר. יתכן מאוד שהמין נכחד, או אולי המין אפיזודי.