חלבלוב עב-זרע
Euphorbia phymatosperma
צמח עשבוני חד-שנתי זקוף שגודלו 7-12 ס"מ, מטיף מיץ חלבי הניגר עם פציעת הגבעול. העלים חסרי עוקצים, עמדתם לאורך הגבעול מסורגת וצורתם דמוית אליפסה, קהים בראשם. העלים המלווים את התפרחת דמויי ביצה, מחודדים בראשם וערוכים בזוגות נגדיים. התפרחת דמוית סוכך עם 3-7 קרניים. במרכז כל זוג עלי תפרחת או בבסיס הסתעפות דו-קרנית של הגבעול יושבים פרחים ירקרקים, שאינם אלא תפרחת מנוונת של פרחים חד מיניים. לתיאור התפרחת - ראה חלבלוב מצרי. בלוטות הכּוֹסִית מעוגלות, לעומת מיני חלבלוב דומים שהבלוטות שלהם מצויצות.
הפרי הלקט המכיל 3 זרעים והנפתח בשלוש קשוות. קוטרו 3-4 מ"מ, קרח ומעוגל. הזרע עבה, אורכו 3 מ"מ ורוחבו 2 מ"מ, ולו 4 צלעות בצידו האחד, כל צלע מחורצת לרוחבה. בראש הזרע נישא אליוזום לבן על עוקץ קצר.
פורח בסוף מרס במעונות נמוכים ועד תחילת מאי במעונות רמים.
הצמח מוכר כיום משלוש גלילות: צפון הגולן: חזקה, הר אביטל והר בראון; ובהרי יהודה, שנאסף שם במספר אתרים מאז 1925: פעמיים נאסף המין בתוך ירושלים – ב-1925, ובעמק המצלבה ב-1945. בשנת 2000 נמצא הצמח בגינות בהר גילה, ובשנת 2004 נאסף ברכס כנוב ליד הישוב אספר. בשנת 2020 נמצא ברמת רחל בירושלים, באפרת ומזרחית לקרית ארבע ב-2018. בשפלה: ב-2019 תועד בנחל אדוריים. בחרמון הצמח שכיח למדי בחגורה ההררית ברום בין 1,000-1,800 מטר במדרונות אבניים בחברת יער הררי פתוח של שזיף ואלון הלבנון.
שדות בור שטופי שמש בשדרת ההר של השומרון ויהודה ברום מעל 750 מטר. ברכס אספר גדל בשולי מטע זיתים עזוב, בקרקע טרה-רוסה בתוך צמחייה עשבונית עם מרכיבים רבים של צמחיית הסְפָר הרם.
הסוג חלבלוב כולל 2,000 מינים הנפוצים בעיקר בעולם הטרופי אך גם באזור הממוזג. כל מיני הסוג מתאפיינים בתפרחת מיוחדת הנקראת כוֹסית (ראה לעיל בתיאור הצמח). זה הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר בין צמחי הפרחים בעולם, והוא רב-גוני ביותר במורפולוגיה ובצורות החיים שלו: חד-שנתיים, גיאופיטים, סוקולנטים דמויי-קקטוס וגם עצים. מרכז המגוון של המינים וצורות הגידול הוא באפריקה. מיוחדת קבוצה של מיני חלבלוב דמויי קקטוסים הגדלים בהרי אפריקה המשוונית ויש להם גבעולי ענק בשרניים. מעט מינים מקבוצה זו גדלים גם בקרן אפריקה, בתימן ובאיים הקנריים. בארץ גדלים ארבעים מינים בכל טיפוסי בתי-הגידול. בגינון משתמשים בשנים עשר מינים.
לכל מיני החלבלוב אופייני מיץ חלבי מר ורעיל (ייתכן קרצינוגני) הנוטף מהצמח בהיפצעו. מיני החלבלוב ידועים –בעיקר בזכות מיץ חלבי זה – כצמחי רפואה וצמחי רעל. מיץ צורב זה ידוע בכוחו לחסל יבלות.
* הצמח גדל כיום במעל 10 אתרים בשלוש גלילות.
* האוכלוסיות בהרי יהודה מעוטות פרטים לרוב, ואילו בחרמון גדלות אוכלוסיות שופעות.
* בית-גידולו של הצמח בשדרת ההר הגבוה ביהודה ובשומרון נתון בסכנת השמדה ממשית בעקבות בינוי ופיתוח אורבני מואץ.
מומלץ להקצות מיד שני שטחי שימור לאוכלוסיות חלבלוב עב-הזרע ולנטר בהן לפחות פעמיים בשנה את אוכלוסיותיו ולבדוק את בנק הזרעים.
עיקר תפוצתו במזרח התיכון: גדל בכל הגלילות של מזרח טורקיה – בצפון מזרח ובדרום מזרח כורדיסטן; צפון עירק ומערב אירן, לבנון וסוריה בהרים ובמדבר. בירדן נדיר מאוד בגלעד (בספרות) ושכיח למדי באדום.
צמח חד-שנתי צנוע בממדיו אך חשוב מאוד מהבחינה הביוגיאוגרפית: הוא מייצג צמחיה הררית יובשנית של הרי המזרח התיכון, אשר "טיפות" שלה גדלות בפסגות הרי שומרון ויהודה. המין הוא גם פריפריאלי צפוני וגם נדיר ביותר בארץ. הפיתוח והעיור של שדרת ההר המרכזי הביאו להכחדה של הצמחייה ההררית הזו, ומעמידים בסכנה גם את החלבלוב עב-הזרע. כיוון שתועדו בשנים האחרונות מעל 10 אתרים בישראל עודכן מספרו האדום וב-2020 הוחלט להורידו מרשימת הצמחים בסכנת הכחדה לרשימת המינים הנדירים מאוד בישראל.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Leprous-dotted Spurge |
| שם ערבי | חלבלוב |
| משפחה | חלבלוביים |
| סיווג | ברשימת המינים הנדירים מאוד |
| אקוסיסטמה | סְפָר גבוה |
| כורוטיפ | מערב-אירנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | רכס הכנוב (אספר) |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.1
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
