דבקה זנובה
Galium chaetopodum

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח עשבוני חד-שנתי, זקוף ומסתעף כמכבד, גובהו עד 50 ס"מ. הגבעולים דקיקים, זיפניים-מחוספסים קלות, מסתעפים בבסיסם, מרובעים בחתך רוחב. עורקים מלבינים בולטים לאורך צלעות הגבעול. העלים ערוכים בדורים בני 6-8 עלים. צבע העלה ירוק חי, והוא צר ומוארך, רוחבו עד 3 מ"מ, הוא גלול מעט בשפתו, ומסתיים בחוד שיכני בהיר.
התפרחות רבות פרחים, מבודרות מאוד, וגבעוליהן נימיים. הפרחים נישאים על עוקצים דקיקים-נימיים שאורכם בפרי 6-10 מ"מ. בנוף התפרחת נראים בבירור הפרחים הבודדים, שאינם יוצרים גושים צפופים. צבע הכותרת צהוב-קרם, והיא משחירה בהתייבשות. כל עלה כותרת מסתיים בזיף דק, ארוך מאוד, הנושר לרוב בסוף הפריחה. הפרודות קרחות, מצולעות, קוטרן כ-1 מ"מ. כל אברי הצמח, ובייחוד הפרחים הנבולים והפירות, משחירים בהתייבשם.
פורח מאמצע מאי עד סוף יוני.

בעבר גדל המין באופן נדיר בגלילות רבות: מדבר שומרון, חוף הכרמל, בקעת כנרות, עמק החוּלה, עמק יזרעאל, גליל עליון. בכל אחת מגלילות אלו נאסף המין בעבר באתרים בודדים בלבד (1 עד 2), ומאז שנות השישים לא נמצא עוד. כיום מוכר רק בגולן (7 אתרים), בגליל התחתון (16 אתרים) ובאתר אחד בגלבוע. באתרי הגליל התחתון, באזור רכס ממלח וצומת צלמון דרום, נמצאו בסקר 1991 מספר אתרים, רובם בין מטעי זיתים מסורתיים, שנספרו בהם אלפי פרטים. אזור זה, נוסף על בקעת בית-נטופה ובקעת טורען, הוא האזור העשיר ביותר באוכלוסיות ובמספר פרטים. ב-2005 נמצא באופן יוצא דופן ע"י יואב גרטמן ליד יגור.

שדות, שטחי בוּר עשבוניים, ומטעי זיתים מסורתיים, לרוב בשדות לא מעובדים בקרקעות כבדות המוצפות בחורף ויבשות בקיץ. בחורן גדל בשדות עשבוניים, בקרקעות בזלתיות.

* הגורמים העיקריים לצמצום תפוצתו ולהכחדתו מאתרים רבים הם העיבוד האינטנסיבי והריסוס בקוטלי עשבים ברוב האתרים שהמין נמצא בהם בעבר וברוב בתי-גידולו הפוטנציאלים – שדות ושטחי קרקע כבדה –. בכך דומה הדבקה הזנובה למינים נוספים שבית-גידולם הוא שדות עמוקי קרקע. בכל הגלילות, להוציא הגולן, נאסף המין באתרים של שדות מעובדים שצמחייתם אינה טבעית.
* רוב האתרים אינם בשמורות טבע.

מומלץ לנטר בשני אתרים – רכס ממלח וצומת צלמון. מומלץ לערוך סקר למיפוי התפוצה בגולן, שכן בגלילה זו לא נעשה עדיין סקר מינים נדירים. המידע על האתרים בגולן הוא מאיסוף אקראי.

מזרח-ים-תיכונית. זהו מין תת-אנדמי, שתפוצתו משתרעת מצפון ישראל ועד לחורן (ג'בל דרוז) ואגן דמשק בדרום סוריה.

צמח חד-שנתי תת-אנדמי לישראל ולדרום סוריה, אופייני לאדמות עמק הרריות בסְפָר האזור הים-תיכוני, בית-גידול שחל בו שינוי דרסטי במימשק החקלאי בשישים השנים האחרונות, ולכן הצטמצמו אוכלוסיותיו מאוד.

Rechinger, K.H. 1949. Reliquiae Samuelssonianae 1. Arkiv for Botanik. Ser 2,1:323-324
Rechinger, K.H. 1959. Reliquiae Samuelssonianae 6. Arkiv for Botanik. Ser 2,6:419

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבידובייקה
משפחהפואתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורצומת צלמון תחתון ורכס ממלח

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
3
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

3 (9) גלילות
צמידות: בינונית
9.5% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת דבקה אפורה
דבקה אפורה
דבקה אפורה
תמונה מאת דבקה עדינה
דבקה עדינה
דבקה עדינה
תמונה מאת דבקה סורית
דבקה סורית
דבקה סורית
תמונה מאת דבקה שרועה
דבקה שרועה
דבקה שרועה
נכחד EX