אירוס הארגמן
Iris atropurpurea

סכנת הכחדה חמורה warningסכנת הכחדה חמורה CR

גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל (ר' לעיל), שגובהו 20-40 ס"מ. צבע העלים ירקרק בהיר מכחיל, קוטר הפרח 7-9 ס"מ. כל עלי העטיף דומים זה לזה בצבעם, כהים. יש ואריאביליוּת רבה באוכלוסיה בגון הפרח, מארגמן עז עד צהוב-ארגמני. במרכז הצד הפנימי של עלי הכותרת החיצוניים יש פס בולט של שערות צהובות הקרוי זקן. אירוס הארגמן הוא המקדים בפריחתו מכל אירוסי ההיכל: תחילת הפריחה בסוף ינואר ושיאה בדרך כלל בערך באמצע פברואר. לעתים נמשכת הפריחה עד תחילת אפריל. מואבק על ידי זכרי דבורים יחידאיות מהסוג מחושית (Eucera) ודבורה בנאית (Chalicodoma), הבאים ללון בפרחים בלילה ובזמן גשם וסגריר.

תפוצתו מוגבלת לכתמים במישור החוף של ישראל בעיקר בגלילות השרון ופלשת, מחדרה (זומרה) בצפון עד גדרה בדרום. אוכלוסייה מקוטעת גיאוגרפית נמצאה בחוף הכרמל ליד חוף מגדים. אוכלוסיית זו נכחדה, ונשתלה במקומה אוכלוסייה מועתקת
דרומית לאתר המקורי. אוכלוסיות נוספות הועתקו לנחל אלכסנדר, חוף השרון, ארסוף,
אפולוניה, חולות ניצנים ותל אשקלון. 
בעבר היה נפוץ ביותר במישור החוף וכיום שרדו 46 אתרים, אשר סכנת הכחדה מאיימת על רובם.

קרקעות חמרה וחמרה חולית.

* השטחים הפתוחים של חמרה וחול חמרה נעלמו כמעט ממישור החוף עקב פיתוח לחקלאות ולבנייה. השטחים שנותרו ואינם מוגנים בשמורות שרויים בסכנה גדולה. הקיטוע המלאכותי בין האוכלוסיות, והעדר מסדרונות הפצת זרעים ואבקה, עלולים לגרום לבידוד גנטי של האוכלוסיות ולירידת המגוון הגנטי בתוכן.
* האוכלוסיות מופיעות בכתמים. האתרים במישור החוף מקוטעים ביניהם בשטחי חקלאות ובינוי.
* בכתמים שאינם מופרים האוכלוסיות יציבוֹת, וייתכן שאף גדלות. בעשורים האחרונים נעשות פעולות ביוזמה של תושבים מקומיים להגדלת אחוז חנטת הפירות באמצעות האבקה ידנית.
* הסכנה בישראל היא הסכנה העולמית, משום שהמין אנדמי לישראל.
* מוגן בשמורת ביצת נחל פולג, בשמורת שיטה מלבינה אשדוד ובשמורת קדימה. כמו כן הוא גדל בשמורה עירונית מוצעת בדרום נתניה אשר מרחפת עליה סכנת פיתוח. *מוכר
כיום מ-46 אתרים טבעיים ועוד כ-10 אתרים מושבים. פחות ממחצית האתרים נמצאים בתחומי
שמורות טבע.

ניטור האוכלוסיות, תוספת של שטחים מוגנים, כמו רכס בית עובד, שייתן הגנה לאוכלוסייה בפלשת. השבה לטבע באזורים שיהוו מסדרונות הפצה אקולוגיים בין אוכלוסיות דרום מישור החוף וצפונו.

אנדמי לישראל. ניתן בטעות מהגלעד בצפון ירדן.

גיאופיט אנדמי למישור החוף בישראל, המשתייך לקבוצת אירוסי ההיכל, מהיפים והמיוחדים שבצמחי ישראל. גדל בקרקעות חול-חמרה וחמרה, שהן יעד מועדף לפיתוח ובינוי. בית-גידולו הולך ונעלם במהירות. מתוך מאות אוכלוסיות ושטחי פריחה ששרדו במישור החוף בראשית המאה העשרים נותרו כ-46 אוכלוסיות, שרובן שרויות בסכנת הכחדה חמורה, ולא ברור אם תשרודנה בעתיד. עדיפות שימור גבוהה ביותר.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביסאווסאן (א-סהל)
משפחהאירוסיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמישור החוף
כורוטיפאנדמי – בחבל הים תיכוני
אתר מרכזי לשימורשמורת ביצת נחל פולג

נדירות
1
1
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
4
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
6.8
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה חמורה

3 (3) גלילות
צמידות: בינונית
15.7% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אירוס ענף
אירוס ענף
אירוס ענף
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אירוס הביצות
אירוס הביצות
אירוס הביצות
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אירוס הלבנון
אירוס הלבנון
אירוס הלבנון
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת אירוס שחום
אירוס שחום
אירוס שחום
סכנת הכחדה EN