אירוס הגולן
Iris hermona
גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל (ר' שם) הגדל בגושים. העלים זקופים, צבעם ירקרק-בהיר מכחיל. גבעולי הפריחה גבוהים, 30-50 ס"מ. כל גבעול נושא בקצהו פרח יחיד גדול, שקוטרו 11-16 ס"מ וצבעו הכללי הוא ורדרד-סגלגל בהיר. את עלי העטיף מרשתים שרטוטי קווים מקבילים עדינים. השערות בתוך מנהרת האבקה סגולות-שחורות. יש שערות בודדות גם על הדגלים.
אירוס הגולן התגלה לראשונה למדע בבקעת קונייטרה הצופה על החרמון, ולכן שמו המדעי הוא על שם הר החרמון. במקורות רבים השם העברי הוא תרגום השם המדעי (אירוס החרמון), אך מכיוון שזה עלול ליצור בלבול חריף, ובייחוד לאור הימצאות שני מיני אירוסים אחרים בחרמון, הולם יותר לדעתנו השם אירוס הגולן.
גדל רק במרכז ודרום הגולן על אף שמו המדעי. גדל בעיקר מעל רום 200 מטר באזור נחל זוויתן, ועד לרום של 1,000 מטרים בקונייטרה וברכס בשנית. האוכלוסיות הגדולות והצפופות ביותר גדלות ברום של 500-700 מטרים, בין צומת המפלים למושב קשת והלאה לתנוריה. באגן נחל סמך בדרום הגולן, ברום פני הים, יש אוכלוסייה זעירה על סלע קירטון. בעבר, אוכלוסיות של אירוסים הגדלות בחרמון שוייכו גם למין זה, אך כיום האוכלוסיות משוייכות למין אחר- אירוס ווסט הגדל גם בלבנון. למרגלות החרמון גדל דווקא אירוס נצרתי, אולם אין חפיפה בין שני המינים בשל הבדלי הגובה.
טרשי בזלת וקרקע בזלתית כבדה בגולן ומדרונות גיר טרשיים בחרמון.
אירוס הגולן הוא מין קרוב מאוד לאירוס נצרתי אך
נבדל ממנו בקנה-שורש דחוס וחסר שלוחות, ובגובה הנמוך של קצה העלים יחסית לעמוד
התפרחת. לדעת מיכאל אבישי מהווה אירוס החרמון חוליה מקשרת בין אירוס נצרתי לבין
קבוצת מינים וצורות המופיעים בסוריה, לבנון, טורקיה והקווקז. יובל ספיר ו-Brian Mathew העלו את הסברה כי השערות על הדגלים, האופייניות לסקציית Regelia הקרובה לאירוסי ההיכל, מעידות על חוליה מקשרת
בין שתי הסקציות. אבישי הציג (וכך גם בפלורה פלשתינה) את שני הטקסונים הללו כמינים
נפרדים, על בסיס הבדלים מורפולוגיים אחדים: רוחב העלים, הדגם והצבע של
ה"דגלים", צורת שפת השפית, ובייחוד קיומן של שלוחות שורש דקיקות באירוס
נצרתי והעדרן באירוס הגולן. לפי אבישי אין בטבע בני כלאיים ביניהם. בדרום לבנון
(ליד ג'זין) הוגדר מין נוסף –(אירוס ווסט) Iris westii, שתיאורו זהה לאירוס הגולן
או לאירוס נצרתי. על פי עדויות חדשות נכחדו אוכלוסיות אלה (של דרום לבנון) לחלוטין
מהטבע, אולם נמצאו במרומי החרמון ב-2006 על ידי מיכה לבנה.
* הצמח אטרקטיבי לקטיפה ועקירה. הפרחים ענקיים, והם נישאים על עמודים גבוהים במיוחד.
* הצמח נפגע קשות מדריסת טנקים בגולן.
*הצמח נפגע מרעיית ורמיסת בקר ברוב תחום תפוצתו.*אוכלוסיות איזור קשת נפגעו קשות, הועלתה סברה שלפעילות דורבנים יש קשר לכך. * האוכלוסיות במרכז הגולן בין צומת המפלים לרכס בשנית רבות וקרובות זו לזו.
*אוכלוסיות נחל סמך ונחל אל-על מבודדות ומקוטעות.*האוכלוסיות בדרום לבנון נכחדו כנראה כתוצאה מלחץ רעייה חמור והרס בית-הגידול. לכן האוכלוסיות בישראל הן היחידות, או לפחות החשובות ביותר לשימור ברמה עולמית.
* כ-20% מהאוכלוסיות גדלות בשמורות: שמורת אירוס תנוריה ושמורת אירוס חושניה (אוכלוסיות גדולות) ושמורת יהודיה (אוכלוסיות זעירות בנחל זויתן ובנחל עיט).
הקצאת שמורה במרכז הגולן במשולש צומת המפלים – תנוריה – קונייטרה. ניטור אוכלוסיות באזורי מרעה. מניעת פיתוח באזורים שגדלות בהם אוכלוסיות גדולות של המין. גידור נגד דורבנים באיזור קשת, מחקר להבנת הגורמים להקטנת גודלי האוכלוסיות.
אנדמי לישראל ואולי לדרום סוריה. הנתון על תפוצתו באזור דרום סוריה לא ברור, הוא מבוסס על התכתבות של פרופ' פינברון עם האב מוּטֶרְד, אשר כתב את הפלורה של האזור, והוא טוען שהמין גדל גם בבשן עד מרגלות ג'בל דרוז. מתוך סקר של כל האוכלוסיות בישראל עולה כי אירוס הגולן אופייני לבזלות של אזור הגולן. על כן קרוב לוודאי כי צודק האב מוטרד ולפיכך מין זה הוא אולי "רק" תת-אנדמי לישראל.
גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל, שעיקר תפוצתו בגולן. מין אדום בגלל היותו אנדמי ומהחשש לאטרקטיביוּת לקטיפה ועקירה. מומלץ להקצות לו שמורה מרכזית נוספת במרכז הגולן.
Sapir, Y., Shmida. A, Comes. H.P. (2001) Iris bismarckiana in Israel and Jordan – new findings and taxonomic remarks. Israel Journal of Plant Sciences 49:229–235
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Hermon Iris |
שם ערבי | סאווסאן (ג'בל א-שייך) |
משפחה | אירוסיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית וספר |
כורוטיפ | אנדמי – מזרח-ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | בגולן – צומת המפלים וליד קשת |
נדירות |
1
2
6
|
---|---|
פגיעות |
0
0
4
|
אטרקטיביות |
0
3
4
|
אנדמיות |
0
4
4
|
המס' האדום |
1
4.7
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |