אירוס הדור

Iris lortetii

גדל בגליל העליון המזרחי, בשוליים המערביים של עמק החולה, בצפון השומרון, ובאזור המעבר בין השומרון למדבר-השומרון. בגליל מרוכזים רוב האתרים באגן הניקוז של נחל דישון – מנחל גוש חלב, הר פועה והמורדות באזור מלכיה ועד תל חצור ואילת השחר במערב. אתרים אחדים פזורים בהרי רמים (רכס נפתלי) מאזור יפתח ועד המצוק שמעל קריית שמונה. האוכלוסיות הידועות מעמק החוּלה (שדה אליעזר–איילת השחר–תל חצור, מעיין ברוך, תל אבל בית-מעכה) חשודות כשתולות בידי אדם – בבתי קברות (אבל), בשדות מסחריים (שדה אליעזר) ובאוכלוסיית-גיבוי (מעין ברוך).
בשומרון גדל המין בואדי ביידאן ליד המעיינות, ובמדרונות הר עיבל. אוכלוסיות נוספות נמצאות בהרים שממזרח לבית דג'ן ועד הכפר עקרבה. אוכלוסיות מפורסמות הן בצומת מגדלים ועל כביש חוצה שומרון ליד הכפר עוסרין. בפלורה פלשתינה צויין המין גם מגבעת המורה, הגלבוע, עמק דן ועמק החוּלה. אין אנו מכירים את המין בגבעת המורה ובגלבוע, וייתכן שהכוונה לפרטים בהירים של אירוס נצרתי ואירוס הגלבוע. ב-2019 התגלתה אוכלוסיה חדשה בהר גמל, מערבית לכרמיאל, על ידי יוחנן דרום. זוהי האוכלוסייה המערבית ביותר הידועה של מין זה הידוע רק מחגורת הספר.

טרשי גיר בחגורת הַסְּפָר, שולי מטעים וחורשות נטועות, ושולי חורש פתוח, בקרקעות מנוקזות היטב, לרוב גירניות אפורות וגם בקרקעות טרה-רוסה. בגליל גדל רק בשוליים של האזור הים-תיכוני ויורד עד רום של 180 מ'. בשומרון גדל בחלק המערבי של חגורת הַסְּפָר (מעל רום של 420 מ'), אך חודר באזור שכם לתוך האזור הגשום הים-תיכוני. האוכלוסיה של הר גמל (מערבית לכרמיאל) גדלה במפנה דרומי יובשני, על סלע גיר קשה.

המינים הדומים לאירוס הדור הם אירוס נצרתי ואירוס הגולן, אך הוא נבדל מהם ברורות בפרחיו הבהירים יותר. העלים שלו רחבים יחסית ליתר מיני הקבוצה, וכמעט אינם כפופים כחרמש. פריחתו מאוחרת מכל יתר המינים הגדלים בארץ. לאירוס הדור אין כל מין קרוב ממש בלבנט, המין הויקרי הקרוב אליו גדל בטורקיה.
אוכלוסיות השומרון היו ידועות שנים רבות כמין עצמאי בשם "אירוס שומרוני". בפלורה פלשתינה נקבע מעמדו של טקסון זה כ'זן שומרוני' – I.lortetii var. samariae פינברון ציינה כי לאירוס שומרוני פרח גדול מעט יותר מאירוס הדור, וכי הוא נבדל מעט במידות ובצבעים של אברי הפרח ובעונת פריחה מוקדמת.

* האתרים שמין זה גדל בהם אינם מיועדים לפיתוח, אך הסכנה למין גדולה במיוחד בגלל האטרקטיביוּת הגדולה שלו לקטיפה ועקירה ופרסומו בקהל המטיילים. לאחרונה נעקרו גושים רבים ליד מלכיה (מייק לבנה).
* המין סבל מעקירה מסיבית למשלוח קני-שורש לאירופה בסוף המאה ה-19, עד כדי סף-השמדה.
* אל הזן השומרוני של אירוס הדור, האנדמי לצפון השומרון, יש להתייחס כאל טקסון עצמאי מבחינת שמירת טבע. זן זה, אשר מעמדו הסיסטמטי שווה לתת-מין (אך עדיין לא תואר ככזה רשמית). נתון בסכנת הכחדה בשל קטיף פרוע ועקירת קני-שורש. כל זמן שיימשך הסכסוך הפוליטי צפויות האוכלוסיות בעין ביידאן ובעוסרין להרס מסיבי, בעוד האוכלוסייה בתוך שכם בהר עיבל נכחדה כנראה.
* האוכלוסיות כתמיות ומקוטעות ביותר. לא ידוע מה גורם לקיטוע וכיצד מופץ הצמח מכתם לכתם. הכתם גדל ומצטופף על ידי ריבוי וגטטיבי. בעוד אוכלוסיות הגליל גדלות ומתרחבות מאז שנות השישים, הרי אוכלוסיות השומרון, במיוחד אלה ליד העיר שכם מצטמצמות ונכחדות. האוכלוסייה בדרום לבנון הושמדה כנראה, ולכן ישראל היא המקום היחיד בעולם לשמירתו.
* מוגן בשמורת אירוס הדור איילת-השחר, שמורת נחל דישון, שמורת קריית שמונה.

האירוסים הגדלים בסביבות מלכיה עלולים להיפגע על ידי פיתוח, הפרעה ועקירה, ומומלץ להעתיק שתילים מהם לגן לאומי תל-קדש. מומלץ להעביר פרטים מאוכלוסיות השומרון לשמורות מקלט קרובות כמו שמורת נחל ייטב וכוכב השחר ולנטרן. אפשר להשתמש בפרטים שנשתלו בשטח-בור ליד מעין ברוך כמקור להעתקה.

אנדמי לישראל ולדרום לבנון. המין תואר מרכס נפתלי מדרום לליטני. יש עדויות על תפוצתו גם בתחום הלבנוני של הגליל העליון עד ברך הליטני, שם נאסף לראשונה על ידי Lortet (כפר כילה – דיר מימס), אך נראה כי האוכלוסיות בדרום הלבנון נכחדו.

מהיפים והנדירים שבצמחי ישראל. אירוס הדור נמצא בסכנת הכחדה משום שהוא צמח אנדמי לישראל הגדל באתרים מעטים בגליל העליון ובצפון השומרון. רגישות האתרים לפיתוח אינה גבוהה, אך יש להגן על חלקם שאינו מצוי בשמורות טבע. הסכנה למין גדולה במיוחד בגלל האטרקטיביוּת הגדולה שלו ופרסומו בקהל המטיילים. אל הזן השומרוני האנדמי לצפון השומרון יש להתייחס כאל טקסון עצמאי מבחינת שמירת טבע.

Lucas, G. and Synge, H. 1978. The IUCN Plant Red Data Book. Morges, 2 Switzerland. p. 241–242.