אירוס הסרגל

Iris vartanii

המין תואר למדע בהרי נצרת. דגם התפוצה שלו אומנם נקודתי "בודד", אך מסתבר כי הוא שכיח למדי בכל הגלילות ההרריות: הרי יהודה, השומרון (גם בסְפָר השומרון לפי דנין, 2004), הכרמל והגליל התחתון. נדיר בדרום הגולן וברמות מנשה. ברכס מעון (מעל 850 מ'), בבעל-חצור ובהר עיבל נספרו מאות צמחים. בגליל העליון תפוצתו מועטה (נחל עמוד, נחל בית-העמק), וכך גם בצפון הגולן וכן בחרמון, והוא מוחלף שם על-ידי אירוס הלבנון. בהר חברון הוא שכיח למדי מכרמי-צור ועד מצפה יאיר, גדלות שם אוכלוסיות בנות מאות פרטים.

אדמת טרה רוסה, לרוב על גיר קשה במדרונות אבניים ובין טרשים מעל 450 מטר בהרים, שיא השִׁפְעָה – מעל רום של 800 מטר. גדל בחברת אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית ובחברת אלון תולע בשטחים מוארים. בהר חברון גדל בטרשים בחברות סְפָר גבוה.

אירוס הסרגל, וכן אירוס הלבנון הקרוב לו, שייכים לסקציה מיוחדת בסוג אירוס שעליה מרובעים בחתך רוחב, ובצליה עטופים בסיבי רשת. אירוס הסרגל ואירוס הלבנון הם מינים ויקריים הדומים מאוד במראה: אירוס הלבנון מחליף את אירוס הסרגל בגליל העליון ובלבנון. לשפית באירוס הלבנון אונות קצרות (1-1.5 ס"מ) ורחבות, והיא מכוסה כתמים ארגמניים-כחולים על רקע עורקים כחולים, ובמרכזה כתם לבן-זהוב. הפס הצהוב הקשה הנמשך לאורך מרכז השפית אינו בולט ככרבולת. ואילו לאירוס הסרגל אין כתמים כהים על השפית, ואונות העלי שלו צרות וארוכות. בגליל העליון זוהו אוכלוסיות-מעבר בין אירוס הסרגל לאירוס הלבנון (כהן ושמידע 1992).
אובחנה שונות גדולה בדגמים ובגוון הצבעים על פני השפית בין אוכלוסיות שונות של אירוס הסרגל. באזורי הַסְּפָר יש צורות של אירוס סרגל בהן גוני הפרח בהירים מאוד וצבעם תכלת רענן. שוֹנוּת זו חופפת בחלקה לשוֹנוּת הקיימת באירוס הלבנון. ייתכן שעיבוד טקסונומי בעתיד ימיין את אירוס הסרגל לרמת תת-מין של אירוס הלבנון, אך מעמד שונה זה לא ישנה את העובדה כי זה טקסון אנדמי לארצנו, שעלינו לשמרו.

* סיכון רב נשקף מהרס בית-הגידול: באזור ירושלים הוכחד אירוס הסרגל כמעט לחלוטין בגלל פיתוח כבישים ובינוי. סכנת פיתוח דומה מצפה באזורי שכם, בעל חצור ושדרת ההר מעל רום של 700 מ'. סיכון מיוחד צפוי ברכס מעון, שם גדלות האוכלוסיות הדרומיות בעולם. פיתוח הרכס מסוסיא לכיוון הר עמשא יביא להכחדתן.
* הצמח גדל תמיד בדגם מרוחק ובודד, עם מרחקים של 3-30 מטר בין פרטי האוכלוסייה. מכאן שאין ריבוי וגטטיבי היוצר מושבות צפופות.
* זהו מין תת-אנדמי. באזורים שמחוץ לישראל מתרחש הרס מואץ של בית-הגידול של חברות צמחי הבר הכוללות את אירוס הסרגל.
* מוגן בשמורת הר הכרמל, שמורת הר כביר, שמורת אירוס נצרתי (נצרת) ובשמורת הר תבור.

שמירת החורש פתוח ואף יצירת קרחות בחורש בטבעי.

אנדמי לישראל, ירדן ולדרום סוריה. נתון גם בדרום לבנון, אך ייתכן שאלה צורות מעבר לאירוס הלבנון. בסוריה הוא נתון מאגן דמשק ומדרום החורן, שם ממשיכה מזרחה האוכלוסייה המוכרת לנו מדרום הגולן.

גיאופיט תת-אנדמי, שעיקר תפוצתו בישראל. נדיר וגדל בהרים בחורש פתוח ובבתה בכל שדרת ההר. בגליל העליון ובחרמון הוא מוחלף על ידי המין הויקרי שלו – אירוס הלבנון. פעולות פיתוח מסכנות את האוכלוסיות.