סמר ענף
Juncus sphaerocarpus

5.2 סכנת הכחדה
EN

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח עשבוני חד-שנתי בגודל 8-25 ס"מ, בעל גבעולים ירוקים רותמיים המסתעפים מבסיס הצמח בדגם דו-קרני. העלים דומים לעלי דגניים ואינם בולטים. רוחב העלה 0.5-1.5 מ"מ והוא חסר אוזניות בבסיסו. התפרחת דלילה ומבודרת, מסועפת בצורה דו-בדית ומהווה יותר ממחצית נופו של הצמח. הפרחים בודדים או בקבוצות קטנות; לכל פרח שתי חפיות קרומיות בבסיסו והן מחודדות בראשן. הפרחים ירקרקים או שחומים, אורכם 2.5-4 מ"מ, אונות העטיף שוות אורך. הפרי הלקט דמוי ביצה והוא קהה בראשו.
מין חד שנתי זה של סמר דומה מאוד לסמר מצוי, אך העטיף שלו קטן יותר (על פי הספרות 2-3 מ"מ לעומת 4.5-6 מ"מ בסמר מצוי). בסמר ענף ההלקט כדורי וראשו קהה, ואילו בסמר מצוי ההלקט אליפסואידי מוארך.
הפריחה – בחודשים מרס אפריל.

גדל באתר יחיד בעמק יזרעאל. גדל לפנים במקווי-מים בשרון (פולג, מגדיאל) בפלשת (גבעתיים ונחל איילון) ובעמק-יזרעאל (גבת, עין חרוד) ונחשב כנכחד מאז שנות החמישים, עד שהתגלה מחדש בעמק יזרעאל על ידי בר שמש בשנת 2020. נרשמה מציאה בודדת בשומרון בדיר דיבוואן בשנת 1924 ומאז לא אותר. לא אותר בכל מישור החוף מאז שנות החמישים של המאה ה 20, על אף סקר המינים הנדירים שבוצע באזור. על פי דנין (2004) גדל גם בגולן ובהרי יהודה. ב- 23.3.2006 נמצאה אוכלוסייה קטנה בשקע עונתי, בצידי דרך, ליד בית-הקברות של רמת-השרון; למרות מאמצי ההגדרה לא ברור אם אלה פרטים של סמר ענף או של סמר מצוי, השכיח בבתי-גידול אלה. ייתכן שהצמח אפיזודי בישראל ואינו שומר אוכלוסיות בנות-קיימא; זרעיו הקטנים נטמנים בקלות בבוץ הביצתי ונישאים למרחקים ברגלי ציפורי מים.

שלוליות חורף ושקערוריות עונתיות לחות.

לצמחי משפחת הסמריים דמיון חיצוני מסוים לדגניים: למינים בשתי המשפחות צורה עשבונית "דגנית" (Graminoid), ציצת שורשים, קנה-שורש (במינים רב-שנתיים) ופרחים קטנים וירקרקים מואבקי-רוח. עם זאת, מבחינה סיסטמטית הסמריים קרובים למשפחת השושניים וכל התכונות הדומות לדגניים שנמנו לעיל הן תכונות המציינות את הקונברגנציה של הסמריים כהתאמה להאבקת רוח וצורת-גידול של כרים עשבוניים (tuft), המתחדשת לא בניצן אמירי אלא בבסיסי העלים והגבעולים. צורת צמיחה מיוחדת זו מקנה התאמה טובה כנגד אכילה פרסתניים על ידי אוכלי עשב, שכן הצמח מתחדש מבסיסו. פרח הסמריים בנוי שישה עלי עטיף, שישה אבקנים ושחלה בת 3 מגורות; עלי אחד בן 3 צלקות ופרי שהוא הלקט פשוט בעל זרעים מרובים. ברוב התכונות הללו דומים הפרח והפרי של הסמריים לשושניים, ושונים מהותית מהפרח והפרי של הדגניים; הוא קרוב מאוד במבנהו לפרח השושניים אך קטן ולא צבעוני עקב התאמתו להאבקת רוח (תכונה הקיימת ונדירה גם במשפחת השושניים).

הצמח נכחד כליל משלוליות החורף ומהשקערוריות הלחות בשרון, בפלשת ובעמק יזרעאל, עקב היעלמות בית הגידול הייחודי הזה במרבית האתרים בגלילות אלה, כתוצאה מניקוז, התייבשות ופיתוח עירוני. נמצא מחדש ליד נחל שימרון בעמק יזרעאל ב-2020. אינו בסכנת הכחדה באגן הים התיכון אך מוגדר כמין בסכנה חמורה לפי רשימות IUCN בשוויץ ובהרי הקרפטים.

מומלץ לנסות להרבות את הצמח מחדש תחת פיקוח ומעקב בגנים בוטניים או במשתלות, לשחזר כמה כתמים של שלוליות חורף ושקערוריות לחות במישור החוף ולאכלסו בהם.

מין רחב תפוצה שבמקורו הוא בעל כורוטיפ ים-תיכוני, איראנו-טוראני ואירו-סיבירי. אך כיום התפשט גם לצפון אמריקה. במזרח התיכון גדל בסוריה, לבנון, קפריסין, טורקיה, איראן ועיראק. גדל באפריקה באתיופיה ומרוקו אך לא ידוע ממצרים.

עשב חד שנתי קטן של שלוליות חורף ושקערוריות לחות שגדל בעבר בעמק יזרעאל ובמישור החוף, אך כמעט ונכחד מאז שנות ה-50 עקב הפגיעה הרבה בבית גידולו. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהסמריים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים תיכונית לחה
כורוטיפאירו-סיבירי – ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
5.2
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

0 (3) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת סמר אפרפר
סמר אפרפר
סמר אפרפר
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת סמר הפרקים
סמר הפרקים
סמר הפרקים
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת סמר קרקפתי
סמר קרקפתי
סמר קרקפתי
תמונה מאת סמר מרצעני
סמר מרצעני
סמר מרצעני
קרוב לסיכון NT