דוגון ירושלמי
Lachnophyllum noaeanum
מבוסס על:
עשבוני דו-שנתי זקוף המתנשא לגובה 30-80 ס"מ, לעתים נופו סבוך. הצמח מכוסה כולו בשערות ארוכות, מפושקות ודלילות, הן שערות פשוטות מוכיות והן שערות בלוטיות המקנות לו ריח ארומטי חריף. מהגבעול הראשי מסתעפים ענפים זקופים למחצה. העלים מוארכים. התפרחות דמויות כוס מוארכת, קוטרן 7-8 מ"מ ועלי המעטפת שלהן שעירים-בלוטיים. הפרחים המרכזיים צינוריים, צבעם צהוב חיוור, לא בולטים; פרחי ההיקף הלשוניים הורודים הם הנותנים לכל התפרחת את צבעה. הפרחים הלשוניים מקושתים לאחור. לזרעונים ציצית הארוכה מהם פי-שניים. אורך הציצית כאורך טרף הפרח הלשוני ולא יותר (בקייצת ארוכה הציצית פי שניים).
פורח בקיץ המאוחר ובסתיו מיולי ועד אוקטובר.
גדל כיום, על פי נתונים משנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, ב-6 גלילות: עמק יזרעאל (2 אתרים), הגליל התחתון (2 אתרים), הגולן (5 אתרים), הכרמל (אתר אחד), השומרון (3 אתרים) ומדבר שומרון (אתר אחד). בעבר גדל בעוד 7 גלילות נוספות, שמהן נכחד כנראה: עמק החוּלה, גליל עליון, עמק עכו, חוף הכרמל, בקעת הירדן, הרי יהודה ופלשת (רק עד שנות החמישים). בעמק עכו נמצא איסוף יחיד, ליד בתי הזיקוק, ומאז לא נמצא. בכרמל נאסף עד כה רק פעם אחת – בזכרון יעקב, ב-1949. בעמק החוּלה נאסף פעם אחת ליד איילת השחר ב-1924.
שדות בור ושולי שדות חקלאיים, לרוב באדמה כבדה, בהרים ובעמקי הצפון. גדל רק באזורי חקלאות מסורתית.
סוג קטן, הכולל רק שני מינים הגדלים במרכז אסיה ומערבה. הסוג קרוב לסוג קייצת ולסוג אסתר. הציצית בסוג דוגון, בשונה מן הסוג קייצת, איננה ארוכה מהפרחים הלשוניים. מן הסוג אסתר נבדל הדוגון בכסות שיער בגבעולים ובעלים (האסתר קרח), ובכך שפרחי ההיקף של האסתר פרוסים לצדדים ואלה של הדוגון כפופים לאחור. הדוגון דומה בשדה מרחוק למיני קייצת, שכן הצמח שעיר, אולם מקרוב מבחינים בשערות הבלוטיות, בריח העז ובצבע הוורוד של הפרחים.
* מספר הגלילות ומספר האתרים פחת מאוד, כנראה עקב המעבר מחקלאות מסורתית על גבי אדמות כבדות לחקלאות מודרנית המשתמשת בקוטלי עשבים. הצמח נצפה כיום ב-14 אתרים בלבד, אך בעבר גדל להערכתנו במספר אתרים כפול ומשולש.
* צמח נדיר ביותר, גדל לרוב בדגם של אוכלוסיות מבודדות ודלילות, שהפרטים גדלים בהם אף הם אחד-אחד (Singletone). יחד עם זאת נמצאו גם אתרים שאוכלוסיותיהם מונות 30-600 פרטים.
* כל האתרים נמצאים מחוץ לשמורות טבע.
מומלץ להקצות שמורת טבע הכוללת אדמת עמק עמוקה המתנהלת בממשק כפרי-מסורתי עם חקלאות לא אינטנסיבית, נטולת ריסוסים וחומרים כימיים. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות, אחת מערבית למג'דל כרום, ואחת בנחל דורך ליד חוות היענים ליד מושב היוגב בעמק יזרעאל.
גדל בסהר הפורה: מזרח טורקיה, צפון עירק והרי אירן. לא ידוע מלבנון, סוריה וירדן.
דוגון ירושלמי הוא צמח נדיר, המופיע בפרטים בודדים, או לעיתים באוכלוסיות צפופות, בשולי שדות, כרמי זיתים או בצידי דרכים בשטחים לא מרוססים. המין גדל באתרים מעטים בישראל, כולם מחוץ לשמורות טבע. בית-גידולו – אדמות כבדות בממשק של חקלאות מסורתית בהרים ובעמקים, שדות בור בלתי מרוססים באדמה כבדה– הולך ונעלם בקצב מהיר מאוד.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | מורכבים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מערב-אירנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל דורך ליד היוגב, חלקה ממערב למג'דל כרום |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
