סגולית הכלאיים

Legousia hybrida

אספקלריית (סגולית) הכלאיים ידועה משלוש גלילות: הגליל העליון, הגליל התחתון והרי יהודה. בגליל העליון נאספה ב-1951 בהר מירון וב-1990 נמצאה מחדש ליד הר הלל על-ידי יואב גרטמן. מאז עלו בתוהו כל המאמצים לחזור ולגלותה באזור. בגליל התחתון היא התגלתה באתר בודד בשולי נחל אבליים, מערבית ליודפת (שיר ורד, עופר כהן ואביבה רבינוביץ), שם נמצאה אוכלוסייה בת מאות פרטים בשולי כרם זיתים ושדות מעובדים על אדמת טרה-רוסה מסוקלת. כל המאמצים למצוא אוכלוסיות נוספות בגליל לא צלחו.
מהרי-יהודה היה המין ידוע רק מירושלים: הוא נאסף שלוש פעמים (1930, 1942, 1970) בתוך העיר. אחד האתרים הוא בעמק המצלבה – מקום מפורסם למציאות נדירוּת. מאז שנות השבעים לא נמצא המין בירושלים על אף מאמצים מכוונים לכך.
לאחרונה התגלו אוכלוסיות גדולות באזור רכס מעון אשר בדרום הרי-יהודה, בעיקר במצפה יאיר ברום 900 מטר (עוז גולן 2003). אלה הן אוכלוסיות הגדלות לאורך הרכס בתנאים של חקלאות מסורתית. במקום נספרו מאות פרטים בצפיפויות גדולות, באוכלוסיות יציבות משנה לשנה.

שולי שדות באדמות סחף בהרים, מטעי זיתים על אדמת טרה רוסה בהרים.

הסוג אספקלריה (סגולית) הינו סוג קטן בן כחמישה מינים, הנפוצים באגן הים התיכון ובמערב אסיה. במופע כללי היא דומה לפעמונית. ההבדל הבולט בין הסוגים הוא בשחלה, שהיא תחתית באספקלריה ועילית בפעמונית. ההבדל הבולט הוא בשחלה,שהיא תחתית באספקלריה ועילית בפעמונית. כמו כן בהלקט, שהוא מוארך בסוג אספקלריה ומעוגל בסוג פעמונית.
בישראל ארבעה מינים בסוג, כולם חד-שנתיים הגדלים באזור הים-תיכוני. אספקלריה הכלאים שונה משאר המינים בגודלה הזעיר ובכותרת הזעירה החבויה בתוך עלי הגביע וקצרה מהם בהרבה. גודל הכותרת הקטן בולט בהשוואה למינים הקרובים לה, המצטיינים בכותרת גדולה ואטרקטיבית. דבר זה מרמז כי המין הנידון עבר התאמה להאבקה עצמית אובליגטורית כמעט; על ידי כך אין הוא תלוי בחסדי המאביקים ויכול להתרבות בבתי-גידול ובתנאים קשים ובלתי צפויים. המין הדומה לאספקלריה הכלאיים הוא אספקלריה חרמשית, הנבדלת מאספקלריה הכלאים באונות גביע חרמשיות (בפרי) המגיעות באורכן לאורך השחלה; ובכותרת סגולה-ארגמנית. גם לאספקלריה חרמשית כותרת קצרה במקצת מהגביע, אך זהו צמח זקוף שגובהו לרוב מעל 13 ס"מ. המינים הנוספים בסוג בארץ הם אספקלריה נאה ואספקלריה מחומשת, שכותרתם יותר גדולה.

* הצמח נדיר מטבעו, ומספר אתריו ואוכלוסיותיו היה קטן מאז ומתמיד. יחד עם זאת, בית-גידולו הבלעדי – שולי כרמי זיתים וקרקעות סחף מעובדות בהרים – אינו נדיר. חסר מידע מובהק יותר על דרישותיו האקולוגיות ועל הסיבות לנדירוּתו. האוכלוסיות בירושלים נכחדו ככל הנראה עקב פיתוח ובינוי.
* הקיטוע בין האתרים רב, למעלה מ-30 ק"מ.
* גודל האוכלוסיות משתנה באתרים השונים בין פרטים בודדים למאות פרטים.
* מוגן בשמורת הר מירון.

לקיים מעקב רב שנתי באוכלוסיות של רכס מעון. יש לשקול שימור שטחים של חקלאות מסורתית בקרקעות טרה רוסה וקרקעות סחף בהרים. כמו כן מומלץ איסוף זרעים מאוכלוסיות רכס מעון וגידול הצמחים בחלקות מבוקרות לצורך לימוד הדרישות האקולוגיות ולצורך שימור מקור זרעים. כמו כן לנסות לאתרו באתרים נוספים בבית-הגידול האופייני בגלילות הרריות.

אגן הים התיכון, מערב אירופה ואיים אטלנטיים: גדלה בכל ארצות הים התיכון מספרד ועד קפריסין ולבנון. חורגת לאיים הקנריים, לארצות מרכז אירופה (כצמח מעזבות) ולקווקז.

צמח חד-שנתי קטן ונדיר ביותר, בלעדי לשולי שדות וכרמי זיתים בגליל וביהודה, בית-גידול שחלק מאוכלוסיותיו זעירות ולא יציבות. לאחרונה התגלה ברכס מעון, שם נמצאו אוכלוסיות רבות. מכיוון שהצמח נחבא וקשה לגלותו בשדה, ייתכן שיתגלו אוכלוסיות באתרים נוספים.