מעלה-עשן מדברי
Leptadenia pyrotechnica
מבוסס על:
שיח רותמי גבוה (2.5-4 מ') הנראה מרחוק כרותם, אך גבעוליו חסרים את חריצי האורך כמו ברותם ובשרביטן וענפיו זקופים ואינם מתקשתים כמו ברותם. הגבעול מופסק ע"י מפרקים ברורים כאשר אורך הפרקים ביניהם 10-15 ס"מ. העלים הקטנים נמצאים רק בענפים צעירים, אך הם נושרים מוקדם מאד. הצמח דומה בחזותו לחלביב רותמי אך ענפיו עדינים יותר. הצמח עמיד מאד ליובש ושורד גם במשך שנים אחדות ללא גשם. על פי מחקרים במצרים לצמח מערכת שרשים מפותחת הן לעומק והן במרחב האופקי, עד ל-10 מ' ויותר. דבר המאפשר ניצול מים ממושך. רוב חודשי השנה ורוב השנים מוצאים את מעלה-העשן ללא עלווה ופריחה אלא רק עם פירות יבשים מפושקים.
הפרחים יוצאים ישירות ממפרקי הגבעולים, 2-7 פרחים על עוקץ תפרחת קצר (5-11 מ"מ) הפורחים בהדרגה. הפרח זעיר, מחומש ובעל צורה כוכבית, קוטרו 4 מ"מ וצבעו קרם-ירקרק. הכותרת גלגלית, בעלת צינור קצר ו-5 אונות צמירות. העטרה בעלת 5 עלעלים בשרניים המסתיימים בציצת שערות. יתכן שלפרח ריח מיוחד בלילה המושך מאביקים על פי הריח ולא על פי המראה. הפרי מבשיל בחודשי אפריל-מאי. הפרי הוא בדרך כלל מפוחית אחת בלבד ולא זוג מפוחיות כמו ביתר הסוגים במשפחה. אורך המפוחית – 11-13 ס"מ וקליפתו מכוסה שערות דלילות. המפוחית מבשילה ונפתחת בחריץ בודד המשחרר זרעים צרים שאורכם 6-7 מ"מ הנושאים ציצית שערות משי שאורכן 20-30 מ"מ.
הפריחה בחודשי החורף אחרי ירידת גשמים, בין אוקטובר לאפריל.
שיח מרעה, בעיקר לגמלים. באזורים המדבריים של הודו ופקיסטן משמש לייעור. הענפים משמשים לקירוי סוכות ובסהל באפריקה משמשת הקליפה להכנת חבלים ורשתות לתפיסת דגים וכגדילים לעבודות נצרים. לפירות יש שימוש רפואי: בערב משמשת משחה משרף הצמח לטיפול באבעבועות; לעיסת הגבעולים הצעירים משמשת כמברשת שיניים. מקובל כי הצמח שימש אחד מאחד עשר סממני הקטורת שהשתמשו בהם בית-המקדש (כסלו ושמחוני 2006). על פי הספרות הבערת אש בענפי השיח גורמת לקולות נפץ ומעלה עשן סמיך; על פי המדענים האירופאים שתארו את המין למדע הצמח מרכז בגבעוליו חנקות ושאר חומרים כימיים הגורמים לפיצוצים בשעה שמבעירים אותו. מכאן בא שמו המדעי של המין "פירוטכניקה", אשר תורגם כשם הסוג העברי.
לעף (1926), חוקר צמחי התנ"ך הידוע, הוא אשר קשר בין השיח "לפטדניה" הגדל בעיקר בערב וחופי ים-סוף, לבין סממן הקטורת "מעלה-עשן". כסלו ושמחוני לא מצאו לכך סימוכין.
הצמח נאסף בארץ פעמיים בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20: עין חצבה בערבה הצפונית וליד מצדה בכיכר ים המלח. נכחד כנראה ב-1959 ומאז לא אותר בישראל. כיום שתולים שיחים ליד בית הכנסת העתיק בעין גדי. גם בירדן נשמדים בלי משים שיחים של מעלה –עשן עקב פיתוח החקלאות המואץ באזור צאפי וצפון הערבה. הצמח גדל במספר פתחי קניונים של אדום ודרום מואב – ואדי דחל, ואדי קונה וואדי ג'פנה מצפון לואדי פייפה. כיום שתולים שיחים במקומות אחדים בשמורת עין גדי ובעיקר באזור של שיקום נוף הצומחבשטחי החקלאות הנטושים על פי תוכנית ממשק שאושרה (בלכר, 2010).
בישראל - נאות מדבר וגדות נחלים באזורים חמים. באפריקה ובהודו ופקיסטאן – בבתי גידול חוליים.
סוג טרופי הכולל 4 מינים, כולם שיחים רותמיים בעלי ענפים ירוקים, הנפוצים באפריקה. רק מין אחד, מעלה-עשן מדברי ממשיך בתפוצתו מזרחה לדרום מערב אסיה עד הודו.
הצמח היה נדיר מאד בישראל גם טרם הכחדתו והסיבות להכחדתו מחצבה ומאזור מצדה לא ידועות בוודאות. יש לציין שהפרטים שגדלו בעבר בישראל מהווים אוכלוסיות שוליים ומנותקות ממרכזי התפוצה במצרים, אפריקה והודו. ייתכן שכמה שנות יובש רצופות באתרי גידולו הביאו לתמותה הדרגתית של פרטים ולהתמוטטות האוכלוסיות. גם בירדן הוכחד לאחרונה בעקבות עבודות עפר הפרט הצפוני בעולם של מעלה- עשן הצפוני שגדל בפתח קניון ג'ודיירה. עבודות עפר להטיית מי הנחלים ופיתוח שטחי חקלאות נעשות בשנים האחרונות ברוב קניוני האזור וכל חמשת האתרים הידועים לנו נמצאים בסכנת כליה ממשית.
ככל הנראה במבט עולמי הצמח אינו מצוי בסכנת הכחדה.
מומלץ לגדלו בשמורות ובגני מקלט מדבריים ביישוב בקעת ים המלח והערבה, ובהמשך לשקם מין זה באזור ים המלח והערבה באתרים בהם היה ידוע בעבר ובאתרים נוספים בתחום התפוצה הכללי של המין. מקום מומלץ הוא חצבה, שבה גדל הצמח בעבר והוא קרוב לנחל דחל בירדן שם גדלות אוכלוסיות גם כיום.את הצמחים מומלץ להביא ממקור של אוכלוסיות קרובות מירדן.
תפוצתו העולמית משתרעת באזורים מדבריים-טרופיים חמים. באפריקה גדל במצרים ובארצות חגורת הסהל הגובלת בסהרה: מאוריטניה, סנגל, מאלי, ניג'ר וניגריה. מופיע גם בחצי האי ערב, בהודו ובפקיסטן.
שיח רותמי גבוה שגדל בעבר באתרים מועטים באזורים חמים ויבשים בבקעת ים המלח ובצפון הערבה ונכחד מישראל. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית. מומלץ להשיבו לאזורי ים המלח והערבה ממקור של אוכלוסיות בירדן.
בלכר מ. 2010. המשימה: השבת עצי עין גדי. בשביל הארץ, 36: 26-28.
כסלו, מ. ושמחוני, א. 2006. מעלה עשן כלשהוא. סיני – כרך קמ, פ-פ"ה.
Batanouny K.H. and. Abdel Wahab A.M, 1972. Eco-physiological studies on desert plants VIII – Root penetration of Leptadenia pyrotechnica (Forssk.) Decne. in relation to its water balance. Oeogia 11: 151-161.
L?w' I. 1926. Die Flora der Juden I. Wien und Leipzig
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Khimp |
| שם ערבי | מארח' |
| משפחה | אסקלפיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | סודאני - סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | השבה לגני מקלט באזור ים-המלח |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
