לוטוס קירח
Lotus cytisoides
מבוסס על:
צמח עשבוני רב-שנתי שרוע, שקוטרו 15-25 ס"מ, המסתעף מבסיסו והוא בעל ענפים דקיקים. ענפיו קרחים לחלוטין. העלה תלתני משולש לרוב, גודלו מגיע ל-2 ס"מ, בעל שעירות פלומתית; השערות עדינות ומהודקות והעלעלים מעט בשרניים. כמו בכל מיני הסוג לוטוס, בבסיס העלה יש שני עלי לוואי הדומים לשלושת העלעלים של העלה התלתני. הצמח דומה בחזותו הכללית ללוטוס מכסיף הקרוב לו והנפוץ הרבה יותר ממנו בבית גידול דומה בחגורת הרסס, אלא שגונו הכללי של לוטוס קרח הוא ירוק, נוטה למכחיל. שעירותו מועטה לעומת ל. מכסיף אשר לו גוון מכסיף בשל כסות שערותיו הצפופה. כמו כן ל. קרח הוא כמעט עשבוני, בעוד של. מכסיף הוא בן-שיח בעל בסיס מעוצה. בנוסף לכך, מספר הפרחים בתפרחת של לוטוס קרח קטן מאשר בלוטוס שעיר. הפרחים הפרפרניים גדולים, אורכם 1-1.5 ס"מ וצבעם צהוב עז. הם מסודרים בקבוצות בנות 3-5 פרחים בראשי הגבעולים, ויש להם עוקצים קצרים. הסירה קצרה מהמשוטים, בעלת מקור קצר ולעתים כהה בקצה. הפירות הם תרמילים צרים וארוכים, אורכם 3-4 ס"מ ורוחבם כ-2 מ"מ. בעת הבשלתם הם נפתחים והקשוות שלהם מסתלסלות. הזרעים קטנים, כדוריים ונורים מתוך התרמיל בעת היפתחו.
הפריחה בחודשים מרס-יוני.
נמצא בארץ בשתי גלילות בחגורת הרסס לחופי הים התיכון. האוכלוסיות הגדולות נמצאות בעמק עכו משבי ציון דרך חוף אכזיב, ועד לראש הנקרה, מאזור עכו נאסף בשנות הארבעים, אולם לא נמצא שם שוב. בחוף הכרמל נמצאות אוכלוסיות מבודדות בנווה ים ובאזור דור-הבונים. מציאות המין בשרון מוטלת בספק היות שלא נמצא לה אישור בעשביית ירושלים. בסך הכל ידועים בוודאות 9 אתרים ולפי המשוער ישנם 12.
סדקים בסלעי כורכר גירניים בחגורת הרסס לאורך חוף הים. בבית-גידול זה ניתן למצאו לפעמים גם בכתמי חול ובחוליות. ידוע גם ממצרים ומתוניסיה בדיוק מאותו בית-גידול.
בסוג לוטוס יש כ-100 מינים שתפוצתם באזורים הממוזגים הצפוניים של כדור הארץ. הסוגים הקרובים הם ארבע-כנפות ואחילוטוס. לסוגים אלה אופייני מנגנון האבקה של "בוכנה" שבו האבקה נדחסת מהמאבקים של 5 האבקנים העליונים ע"י צמיחת האבקנים התחתונים, הגורפים מהם את האבקה אל קצה הסירה. האבקה משתחררת במנות קצובות מסדק בקצה הסירה בעת ביקורי חרקים שלוחצים על מרכז הכותרת, באופן המזכיר יציאת משחת שיניים מקצה השפופרת. מנגנון זה קיים גם בסוגים תורמוס ושברק.
בישראל גדלים 14 מינים של לוטוס – בהם מינים חד שנתיים, רב-שנתיים ובני שיח. המין הקרוב ללוטוס קרח הוא כאמור לוטוס מכסיף. במין זה יש גם צורות קרחות (Heyn and Hernstadt, 1967). לפי פלורה פלשתינה, על פי נתוני ספרות מארצות אחרות, גם בלוטוס קרח יש דרגות שונות של שעירות, אולם בישראל נמצאה שעירות רק בפרט עשבייה יחיד מחוף נתניה. על פי הספרות נבדל לוטוס קרח מל. מכסיף גם בפרח: הסירה בפרח של ל. קרח קמורה באופן ניכר, בעוד שבל. מכסיף היא ישרה.
* מספר הגלילות שבהם הצמח גדל הוא 2, וככל הנראה לא חל בכך שינוי, שכן נתונים בודדים על מציאותו בגלילה שלישית – השרון - מפוקפקים.
* הצמח לא נמצא בסקרים בחלק מהאתרים המדווחים בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובביקורים מאוחרים יותר בשנות ה-90, ולפיכך יש חשש שהצמח נכחד מחלק מאתרים אלה.
* האוכלוסיות של הצמח דלילות, וגודל האוכלוסיות במרבית האתרים מוערך בעשרות אחדות עד 100 פרטים, אולם אין מידע מספיק על מגמות שינוי באוכלוסיות אלה לאורך זמן.
* שימושי אדם אינטנסיביים בקרבת חופי הים בגלילות עמק עכו וחוף הכרמל מהווים את הסכנה העיקרית להמשך קיום האוכלוסיות באתרים שבהם הוא מצוי. פיתוח בתוך שמורות הטבע של חוף אכזיב וחוף דור - הבונים עלול לסכן את קיומן של האוכלוסיות.
* בעמק עכו הצמח מוגן בשמורת חוף אכזיב ובחוף הכרמל בשמורת חוף דור - הבונים.
* לוטוס קרח הוא מין אנדמי לארצות הים התיכון הגדל בחופים סלעיים. בית-גידולו המיוחד - סלעי חגורת הרסס בחוף הים - נתון לפיתוח תיירותי והרס אורבאני חריף בכל אזור הים-התיכון. מופיע גם ברשימת המינים האדומים של קפריסין בדרגת סיכון EN.
מומלץ לבצע מעקב בחלקות קבועות אחר מגמות רב-שנתיות בגודל האוכלוסיות. יש למנוע כל פעולות פיתוח בשמורות הטבע של חוף דור-הבונים וחוף אכזיב.
בחופי הים האירופיים של הים התיכון: ספרד, צרפת, איטליה, יוגוסלביה לשעבר, יוון; באיי הים התיכון - האיים הבלאריים, סרדיניה, סיציליה, קורסיקה וכרתים. בחופי הים התיכון של צפון אפריקה הוא מופיע במרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים.
צמח רב-שנתי ממשפחת הפרפרניים אנדמי לחופי ארצות הים התיכון. גדל בישראל בחגורת הרסס בחופי עמק עכו וחוף הכרמל. מספר האתרים בישראל קטן והם מצויים באזורים רגישים מבחינת האינטנסיביות של הפעילות האנושית. יש לתת לו עדיפות שימור גבוהה.
Heyn C.C. and Hernstradt I. 1967. The Lotus creticus group. Kew Bulletin, 21, 299-309.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Grey Birdsfoot Trefoil, Downy Bird's Foot Trefoil |
| שם ערבי | רג'ל אל-אוצפור לזאני |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית חופית |
| כורוטיפ | ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | חוף אכזיב |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | W |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
