מיאגרון אוזני

Myagrum perfoliatum

המין גדל כיום רק בגליל התחתון. ומתועד מ- 24 אתרים בארץ, אולם יש חשש שהוא נותר רק בכ-20 אתרים. בגליל התחתון הוא התגלה לראשונה במסגרת סקר הצמחים הנדירים ב-1992 כמין חדש לגלילה זו, בבקעת סכנין ובין נחל צלמון ומע'ר, באתרים אלו נמצאו פרטים בודדים. ב- 1993 נמצאו אוכלוסיות גדולות הנאמדות במאות אלפי פרטים ויותר בכל עמק בית נטופה ב-21 אתרים צמודים. לאחרונה נמצא גם במג'ד אל-כרום. ב-1941 נאסף על ידי טוביה קושניר ביגור ובין יגור לנשר (ככל הנראה בעמק עקו, אך חסר נ"צ), אולם לא נמצא שם שוב.

אדמות עמקים כבדות המוצפות בחורף אחת לכמה שנים בעקבות גשמי ברכה.

מיאגרון הוא סוג מונוטיפי (בן מין אחד) שלא ידוע סוג קרוב מאד לו. כל הסוגים הקרובים לו במידה מסויימת הם עשבוניים רב שנתיים, ואילו המיאגרון הוא חדש שנתי. מצד שני מיאגרון קשור לסוגים מעוטי מינים, מונוטיפיים או דיטיפיים (בעלי 2 מינים) הגדלים באזורנו - אוקלידון סורי, בורובית תמימה, וחטוטרן מצוי שהם חדש שנתיים ובעלי פרי שהוא תרמילון בן 1-2 זרעים. הדעה שרווחת כי מיאגרון הינו מין מערב ים תיכוני התבררה כמוטעית: הוא שייך כנראה לקבוצת סוגים ים תיכוניים שמרכזם במזרח התיכון ובקווקז המותאים להתקיים כעשבים רעים באדמות כבדות, משכנות רועים וצידי דרכים. בכל הסוגים הללו חלה במשך האבולוציה הקטנה דרסטית של "תרמיל המצליבים הקלאסי" למבנה כדורי בן צמח אחד בלתי נפתח. למיאגרון עמדת בניים פילוגנית בקבוצה זו: התרמילון קצר מאוד, נפתח בקושי רב והוא מכיל 1-2 זרעים. לרוב הסוגים הקרובים למיאגרון יש זרע בודד, בפרי כדור בלתי נפתח; בעו שבמיאגרון הפרי פחוס מגבו אך המקור המזדקר פחוס מצידיו; זהוי תכונה ייחודית לטקסון ולכן הוא מקבל מעמד של סוג עצמאי.

* הצמח גדל כיום רק בגלילה אחת, אשר בה לא היה ידוע עד ראשית שנות ה-90, בעוד שמגלילה שבה נאסף בעבר,עמק עכו - הוא נכחד. עקב הגילוי המאוחר של האתרים בבקעת בית נטופה קשה להסיק בשלב זה על מגמות השינוי במספר האתרים לאורך השנים ואין נתונים מספיקים על קצב הכחדה, אם אכן היא מתרחשת
* ניכרות תנודות בין-שנתיות גדולות במספרי הפרטים ובגודל האוכלוסיות. ייתכן שהצמח שומר על בנק זרעים גדול באדמה בהמתנה לשנה ברוכה, שבה נובטים ומתבססים אלפי פרטים, בעוד שבשנים רגילות או שחונות - שיעורי הנביטה זעומים.
* הצמידות הגאודרפית של האתרים חושפת את כל האוכלוסיות לסיכון משותף, כגון שינוי קיצוני במשטר המים בבקעת בית נטופה, שעלול לפגוע בבת אחת בכל האתרים וכתוצאה מכך תעמודנה כל האוכלוסיות בסכנת הכחדה מקומית.
* הצמח אינו מוגן באף שמורת טבע בישראל.
* אינו בסכנת הכחדה עולמית ויש עדויות על התפשטותו כצמח גר בחלקי עולם שונים. עם זאת נתון בשוויץ כמין ב"סכנה חמורה" (CR).

עקב הימצאו של באתרים צמודים וספורים בבקעת בית נטופה, מומלץ להקצות שטח לשמורת טבע בבקעה זו ולשמור בה על משטר מים של הצפת חורף וייבוש בקיץ. כמו כן יש לערוך מדי שנה סקר לצורך קבלת אומדנים על גודל האוכלוסיות באתרי בקעת בית נטופה ועל התנודות הבין-שנתיות, על מנת להגיע להמלצות יותר מושכלות.

המין נפוץ באזור הים-תיכוני בדרום אירופה (מצרפת וספרד ועד ליוון, הונגריה ורומניה וד לחצי האי קרים) ובטורקיה, סוריה, לבנון, ישראל, צפון-מזרח עירק הקוקז ומערב אירן. האוכלוסיה טרמינלית ומקוטעת מאזורי התפוצה האחרים. דווח כצמח גר ואף פולש בחלקי עולם שונים (ארצות הברית, קוריאה, אוסטרליה).

צמח עשבוני חד-שנתי בסוג מונוטיפי הגדל במספר קטן של אתרים צמודים על אדמות עמקים כבדות ומוצפות בחורף בבקעת בית נטופה. האיומים על האוכלוסיות נגזרים מהצמידות הרבה של האתרים ומשינויים אפשריים במשטרי המים בבקעת בית נטופה. חשיבות השימור בישראל נתמכת גם בעובדה שמדובר במין יחיד בסוגו, על אף העובדה שבמבט עולמי לא נשקפת לו כנראה סכנת הכחדה.