יינית כמנונית
Oenanthe pimpinelloides
עשב רב-שנתי קרח עם גבעול חלול וענפי תפרחת אשונים, גובהו 2-55 ס"מ. עלי הבסיס גדולים מאוד ומנוצים 2-3 פעמים לאונות רחבות משוננות בשפתן. את בסיס המפרקים של עלי הגבעול עוטף נדן קרומי. אונותיהם סרגליות ומחודדות בראשן. התפרחת לבנה, נישאת על גבעול ארוך, בנויה סוככים צפופים, כל סוכך-תפרחת בנוי 5-10 סוככונים שטוחים, הנישאים על עוקצים ארוכים המחוברים יחדיו במפרק מעובה. עוקצים אלה מתעבים גם הם עם הבשלת הפירות. חפי הסוכך מעטים (0-4) ונושרים עם ההבשלה. חפי הסוככונים מרובים, דמויי אזמל, כפופים כלפי מטה. הפרחים דו-מיניים, אך יש ופרחי הסוככונים המאוחרים זכריים בלבד. עלי הכותרת משונצים, צבעם לבן-ורדרד; עלי הכותרת של הפרחים ההיקפיים גדולים מהפנימיים. הפרי גלילי מוארך, עלי הגביע דמויי שיניים יבשות, ערוכים במעין עטרה לראשו. שני עמודי העלי מפושקים קמעה ובולטים מהפרח מאוד; בפריה הם קצרים מעט מאורך הפרי (4 מ"מ).
שם הסוג העברי הוא תרגומו של השם המדעי, וקשור למסורת פולקלור שלפיה ריח עלוות היינית כריח היין. יתכן שהטעות נובעת מהשימוש בעבר בעלי יינית לתיבול יין ביוון הקדומה.
גדל בעבר בשרון וגדל כיום רק בגולן ולמרגלות החרמון: בשרון נאסף המין בשנות 1927-1940 ביער חדרה (אז ביצה), נחל התנינים (ברלינר 1977) וליד גן שמואל (=ברכת בטיח?). על אף מאמצינו לא אותר הצמח בסקר המינים הנדירים שהתנהל באזור ב-1994. בגולן נאסף בשני אתרים; ב-1994 במסיל עסניה ברום 910 מטר, וב-1995 ברוויה ליד צומת דליות ברום 650 מטר. למרגלות החרמון נאסף ב-1985 בהר קטע וב-1973 בעין-יאזור בעמק יעפורי (היום מטעי תפוחים).
ביצות, ברֵכות עונתיות ומסילים עונתיים; אדמות כבדות מוצפות בחורף.
הסוג מונה 40 מינים הנפוצים באזורים הממוזגים של העולם הישן. רוב המינים הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים שבית-גידולם הוא מקווי-מים. במזרח התיכון גדלים 7 מינים של יינית, מהם 4 בישראל. אלה כולם מינים של מקווי-מים הגדלים באזור הים-תיכוני בארץ.
לכל מיני היינית בישראל גבעולים חלולים, אך רק ליינית חרוזה סוככון מרכזי יושב עטור בקרניים נוקשות. יינית בינונית שכיחה במסילים (ערוצי נחלים רדודים) הקטנים של הגולן ועמק יעפורי, וכמעט הוכחדה בארץ-ישראל המערבית. רק ליינית נבובה תפרחת כדורית דמוית קרקפת, בשאר המינים - יינית בינונית ויינית נבובה, תפרחת הסוככן שטוחה.
יינית כמנונית היא מין קרוב ביותר ליינית בינונית. שני המינים גדלים בגולן באותם בתי-גידול ובאותם אתרים, אך הם מקובלים בספרות כשני מינים עצמאיים המופרדים זה מזה. שלושה סימנים מבדילים ביניהם: ביינית בינונית פקעיות השורש יוצאות קרוב מאוד לצוואר השורש, חפיות הסוככון הדוקות לגבעול (ולא כפופות לאחור כמו ביינית כמנונית) ואונות כל העלים דמויות סרגל.
* כיום נותרו בארץ רק שני אתרים בגולן ועוד אחד למרגלות החרמון. המין נכחד לחלוטין משלושה אתרים במישור החוף שנמצא בהם בעבר. גם במרגלות החרמון הוא נתון באיום של הכחדה עקב פיתוח חקלאי מואץ. רק שני האתרים הידועים בגולן שמורים יחסית, אחד מהם בתוך שמורת מסיל עסניה (שמורה מוצעת).
* לא נעשה סקר מינים נדירים בגולן ולכן אין מידע על גודל האוכלוסיות שם.
מומלץ לערוך סקר שדה יסודי ולמפות בו את תפוצתם של כל ארבעת מיני היינית תוך התמקדות בגולן. יש ללוות את הסקר במחקר סיסטמטי על מיני היינית בישראל, במיוחד על הקִרבה בין יינית כמנונית ליינית בינונית, וכן ללמוד את בתי-גידולם. מומלץ לבחור שתי חלקות בצפון הגולן (עמק יעפורי, הר קטע) ובמרכזו (מסיל עסניה, עיינות פחם), ולנטר בהן וללמוד טקסונומית ודמוגרפית על מיני היינית הגדלים בארץ.
תפוצה רחבה על פני רוב מדינות אירופה ומדינות צפון הים התיכון: מספרד ועד הבלקן והלאה מזרחה אל ארצות הים השחור והקווקז. חסרה בארצות המגרב. במזרח התיכון גדל המין ברוב גלילות טורקיה, בחלק המערבי הים-תיכוני של סוריה-לבנון, בצפון ירדן ובישראל.
צמח צפוני רב-שנתי של מקווי מים עונתיים, אשר ישראל מהווה עבורו גבול תפוצה דרומי עולמי. הצמח נכחד ממישור החוף בעקבות הרס מקווי המים שם. שרד רק בגולן ובאתר בודד למרגלות החרמון.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Corky-fruited Water-dropwort, Burnet Dropwort |
שם ערבי | חיימיה מעיי |
משפחה | סוככיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | מקווי-מים |
כורוטיפ | דרום-אירו-סיבירי, ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | מסיל עסניה בצפון הגולן |
נדירות |
1
4
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
4.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |