נץ-חלב שטוח-עלים
Ornithogalum cuspidatum
מבוסס על:
צמח בגובה 15-30 ס"מ, בעל בצל ביצי. העלים קרחים, מרזביים, סרגליים, רוחבם כ-1 ס"מ, והם בדרך כלל קצרים מהתפרחת. התפרחת היא אשכול-סוכך מוארך, כמעט גלילי, בו עוקצי הפרחים התחתונים ארוכים באופן ניכר מעוקצי הפרחים העליונים. למרות אורכם הגדול על העוקצים הנמוכים. התפרחת ארוכה יותר מהחלק התחתון של הגבעול שלה, חסר הפרחים. כל פרח מלווה בחפה אזמלני-מוארך, מתחדד בהדרגה בקצה, קרומי, בעל עורק ירוק. אורך החפים התחתונים 1 8-25מ"מ. עוקצי הפרחים נוטים באלכסון כלפי מעלה ולאחר הפריחה מתפשקים מעט, כאשר הפרי עצמו נותר בנטייה מעלה. הפרח כוכבי, בעל 6 עלי עטיף לבנים-צחורים באורך כ-15 מ"מ, עם עורק ירוק עבה ובולט בצד החיצוני שלהם. הפרי הוא הלקט אליפטי באורך 10-15 מ"מ, מצולע בחלק העליון, הופך צר בהדרגה בחלק התחתון.
הפריחה – בחודשי אפריל-מאי.
הצמח מוגבל לגולן הדרומי, ל-2 אתרים סמוכים וצמודים- אחו נוב ומאגר סמך (נטור).
צומח עשבוני במקומות מוצפים בחורף, בקרקעות בזלתיות. בארץ גדל בחברת דגניים רב-שנתיים, קנרס סורי וגיאופיטים רבים אחרים. בפלורה פלשתינה מצוין המין כגדל בגבעות (Feinbrun, 1986), אולם כל גיליונות העשבייה בירושלים מראים כי הצמח גדל במישורים המוצפים בחורף בדרום הגולן.
המיון והגדרת המינים בסוג נץ-חלב באזור אגן הים התיכון ובאזורים שכנים מסובכים. למעט מינים ספורים להם יש סימני הגדרה ברורים (כמו נץ-חלב מפושק המאופיין בעלים עם עורק לבן), יש קבוצות מינים צרי תפוצה ומאד קרובים, וסימני ההגדרה ביניהם קלושים. נץ-חלב שטוח-עלים מזוהה על פי צורת התפרחת הצריפית שלו, גודלה ובית הגידול. שאר המינים הקרובים לנץ-חלב שטוח-עלים גדלים במעונות יבשים-סלעיים. ביניהם נמנים נץ-חלב אזמלני – צמח חורפי בעל עלים רחבים ותפרחת צפופה כמעט יושבת; נץ-חלב הררי – צמח קטן יחסית בעל תפרחת מעוטת פרחים ועלים קרחים הנפוץ בעיקר במדרונות המערביים של שדרת ההר בישראל; ונץ-חלב אייג (הררי) בעל תפרחת צריפית, אבל עם עלים ריסניים, האופייני בעיקר לחגורת הספר.
בפלורה של עיראק מופיע נץ-חלב שטוח-עלים בשם נרדף ל- Ornithogalum cuspidatum, צמח של יערות אלונים ושדות. במאגר IPNI הוא מופיע כשם נרדף של נץ-חלב הררי. יש צורך במחקר חדש המבהיר את מעמדו של מין זה והמינים הקרובים לו במזרח התיכון. הצמח מופיע כאן כמין עצמאי היות שיש לו תפרחת ייחודית ובית-גידול אופייני.
* הצמח גדל בגלילה אחת בלבד במספר אתרים זעום.
* גודל אוכלוסיות – המין מופיע בקבוצות קטנות של כמה פרטים.
* האוכלוסיות של הצמח בגולן גדלות במקבץ של אתרים צמודים המקוטעות מריכוזי המין בארצות צפוניות יותר. קטסטרופה אקראית עלולה להכחיד באירוע אחד את כל האוכלוסיות הצמודות מבלי יכולת של חידוש ממקורות קרובים.
* מוגן בשמורת אירוס הביצות ליד נוב.
* חסר מידע על מצב הסיכון בארצות תפוצתו במזרח התיכון.
יש לערוך סקרים מדוקדקים בדרום הגולן על מנת להעריך את גודל האוכלוסיות ואת מצבן וללמוד על הביולוגיה של המין, ובהתאם לכך להכין תוכנית למימשק ולשימור.
צפון ישראל (גולן), לבנון, סוריה, טורקיה, צפון עיראק ואיראן. בפלורה של טורקיה המין מצוין גם מארמניה ואזרביג'ן (Cullen, 1984). בפלורה של סוריה ולבנון המין לא מוזכר כלל (Mouterde, 1970).
גיאופיט נדיר מאד של אדמות בזלת מוצפות בחורף בדרום הגולן, הגדל במספר קטן של אתרים צמודים, מקוטעים מריכוזי המין בארצות יותר צפוניות. מין זה מגיע בגולן לקצה הדרומי של תפוצתו הגיאוגרפית. הערכת מצבו מחייבת לימוד הביולוגיה שלו ועריכת סקרים נוספים.
Cullen, J. 1984. In Ds (ed.). Flora of Turkey. Vol 8. pp. 236-237.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | לבאן |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת איריס הביצות ליד חיספין |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
