נץ-חלב חום

Ornithogalum fuscescens

גדל בגולן, גליל-תחתון, עמק-יזרעאל, גלבוע, שפלה, שומרון, הרי יהודה. תצפיות נוספות ממורדות החרמון מצריכות אימות. הצמח נמצא בוודאות ב-24 אתרים בארץ, ומשוער כי יש כ-30 אתרים. נכחד ב-4 אתרים. בגולן הדרומי נמצא במישורי הבזלת של אזור נוב – אל על. בגליל התחתון נמצא באזור כפר קמא, רמת יבנאל, בקעת בית-נטופה (תעלת המוביל) וצומת גולני. בעמק יזרעאל נמצא בסביבות מנחת מגידו, ותעלת הקישון ליד רם-און, אולם נעלם מאזור כפר יחזקאל. בגלבוע נמצא בשנות ה-90 של המאה ה-20 בחמישה אתרים בין מעלה גלבוע להר שאול, אולם נעלם מאתר נוסף באזור. במדבר שומרון התגלה כצמח חדש לגלילה בשנתיים האחרונות על ידי עופרה פרידמן ודוד לביא, ברימונים. בהרי יהודה התגלה כצמח חדש לגלילה בשנת 1992, בגינות שהיו בוסתנים בקרית היובל בירושלים. מאוחר יותר התגלה גם ברכס אספר ובמצפה יאיר. בשפלה נעלם מאזור לכיש בו נאסף ב-1936, אולם אותר מחדש ב-2009 על ידי עוז גולן בגלאון.
בירדן גדל על פי הפלורה בגלעד ובעמון.

אדמות סחף כבדות בשדרת ההר ובעמקים.

הסוג נץ-חלב כולל 120 מינים הנפוצים בעיקר באזורים הממוזגים של אירו-אסיה, אולם בדרום-אפריקה גדלים 54 מינים המהווים כנראה את הגלעין הביוגיאוגרפי הקדום של הסוג. באירופה גדלים 34 מינים, בטורקיה 24 מינים ובישראל - 10 מינים. מביניהם, נץ-חלב ערבי הוא היחיד ששייך לקבוצות הגדלות בדרום-אפריקה ועובדת היותו צמח בר בישראל ובאגן הים-התיכון בספק (Feinbrun, 1986 ). הוא שכיח בגינון במסורת הערבית ומהווה עד היום צמח גינון נפוץ. נץ-חלב חום נמנה על תת-סוג "בריליס" ( subgenus Beryllis) לו אופיינית תפרחת דמוית אשכול מאורך לעומת תפרחת דמוית סוכך בשאר מיני הסוג. לשני הטקסונים הנוספים בקבוצתו פרחים לבנים בוהקים ותפרחת קצרה יותר: נץ-חלב צרפתי השכיח בכל האזור הים-תיכוני וגדל במפוזר בחורש פתוח ובבתות. תת-מין מיוחד של נ"ח צרפתי - תת-מין קצר-שיבולת, שהוא נמוך וקטן מהתת-מין הרגיל גדל במעונות פתוחים סלעיים מהחבל הים-תיכוני ועד להר הנגב. לפנים הפרידו אותו כמין עצמאי.

* ניכרת יציבות יחסית במספר הגלילות ובמספר האתרים שבהם הצמח גדל, עם מגמה קלה להכחדה של אוכלוסיות בכמה אתרים.
* על פי רוב מופיעים בכל אוכלוסייה רק פרטים בודדים ולעתים נדירות כמה עשרות.
* האתרים נמצאים באדמות כבדות במקומות פוטנציאליים לפיתוח חקלאי ובקרבה לפעילות בני אדם. הגודל הקטן של האוכלוסיות מעמיד בפניהן סכנות רבייתיות ודמוגרפיות וסכנה להכחדה אקראית.
* הצמח מוגן בישראל בתחומי שמורת טבע אירוס חביצות נוב.
* המין תת אנדמי והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.

יש לאתר שטחים נקודתיים של אדמות כבדות ומעובדות בשיטות מסורתיות ולהכריז עליהן כאתר מוגן ובתוכו אוכלוסיות של מין זה.

המין תת-אנדמי לאזורנו: נפוץ בסוריה (עד חלב ) הרי מול-הלבנון ודרומה בישראל עד השפלה.

גיאופיט נדיר יחסית המופיע באוכלוסיות קטנות מאד, באדמות סחף כבדות בשדרת ההר ובעמקים, לעתים בשטחים מעובדים או במקומות של פעילות אדם. סכנת ההכחדה נשקפת מפיתוח ומגודל אוכלוסיות קטן. חשיבות שימורו נובעת גם מהיותו מין אנדמי לישראל, ירדן סוריה ולבנון.