חלביב יווני

Periploca graeca

מקובל במערב אירופה כצמח נוי. מפיקים מהקליפה חומרי בורסקאות. מהגבעולים מפיקים את הגליקוזיד פריפלוקין, שהוא חומר מעורר חלש, הממריץ את פעולות הלב. משמש גם כעץ הסקה ועלווה למרעה.

גדל רק בגלילת עמק החוּלה בעמק דן לאורך נחל שניר (החצבאני) ונחל חרמון (הבניאס). ידועים כיום שישה אתרים, רובם בנחל שניר מצפון לכביש 99 ועד הגבול. בנחל חרמון ידוע אתר קרוב למעיין וכן אתר ליד שדה-נחמיה במפגש נחלי חרמון, דן ושניר. האתר ברמת הבניאס יכול להיחשב כלול בגלילת הגולן, ואז יצא כי הצמח גדל פורמלית בשתי גלילות.

מטפס על צומח הגדה בשולי נהרות מהירי זרימה. ברוביץ (Browicz 1982-1996) מדגיש כי הצמח נמצא באופטימום של שפעתו וצורתו בארצות הים השחור, שם שוררת לחות רבה באוויר והקרקעות עשירות. האוכלוסיות גדולות במיוחד בפתחי נהרות בצפון הים השחור, שם הוא תורם לעבי הסבך של יער דמוי ג'ונגל, עשיר במטפסים.

הסוג חלביב מונה 11 מינים, הנפוצים באזור הים תיכוני, האירו-סיבירי, מערב אסיה ובאזורים הטרופיים של אפריקה ואסיה. רוב סוגי משפחת האסקלפיים הם טרופיים, אך החלביב הוא בין הסוגים היחידים שיש להם נציגים הגדלים באזור הממוזג (וכמוהו גם הסוג חנק). בישראל שני מינים: חלביב יווני שהוא מין צפוני וחלביב רותמי שהוא צמח סודני של מדבר קיצוני.
מיני הסוג חלביב, ובכלל בני משפחת האסקלפיים, ידועים ביכולת ההפצה ארוכת הטווח שלהם. לכן היינו מצפים שאתרי החלביב היווני יהיו רחוקים זה מזה ויראו דינמיקה של הכחדה והתבססות. לא כן העובדות לגבי החלביב היווני; נראה שהוא זקוק ללחות אוויר רבה ושולי נהר שוצף, בית-גידול נדיר ביותר בלבנט. כמו-כן מרמז דגם תפוצתו על רביה וגטטיבית נמרצת, כמו הרבה צמחי גדה אחרים.

* שישה אתרים משתרעים כולם בשני מקטעים צמודים זה לזה גיאוגרפית לאורך נחלי חרמון ושניר בעמק דן בצפון ישראל. חסר לאורך נחל דן שבין שניהם.
* חמישה מתוך ששת האתרים כלולים בשמורת טבע, אך בשני הנחלים אשר הם שמורות מתבצעת פעילות נופש שוקקת.
* בית-גידולו סבל מפגיעות שלא-בידי-אדם, מנזקי שטפונות בנחלים, המשנים את הנוף ועוקרים צומח-גדות, כולל עצי דולב גדולים וחלביב המטפס עליהם.
* לא נעשה סקר צמחים בבקעת החוּלה, ולכן אין מידע על קצב הכחדת האוכלוסיות. לפי מיכה לבנה, קרוב לוודאי שמאז שנות השישים אין שינוי משמעותי במספר האתרים ובגודל האוכלוסיות.

מומלץ לערוך סקר יסודי ובו למפות ולספור את מספר הפרטים (קשה מאוד במטפסים!) של החלביב בעמק החוּלה. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות בנחל שניר ובנחל חרמון, אם אפשר בתנאים הידרולוגיים שונים.

צמח צפוני שתפוצתו רחבה למדי, מאיטליה ועד אירן. הצמח שכיח מאוד בארצות הבלקן ובארצות מסביב לים השחור. גדל ברומניה ובאוקראינה, ושכיח מאוד בכל ארצות הקווקז ובחוף הים הכספי. גדל באירן ובעירק רק בצפונן, ונעדר לחלוטין מסוריה. בטורקיה הוא גדל בנהרות החותרים את רכסי ההרים לכיוון הים בכל אזורי החופים, ונכנס לרמת אנטוליה רק בצפון ובמזרח. בכל הלבנט הוא גדל רק בלבנון, שם הוא שכיח לאורך נהרות.
בפלורה פלשתינה יש נתון על מציאותו במואב. ברוביץ (Browicz 1996) מטיל ספק במהימנות המידע, ולכן נכתב בטבלה האדומה כי הצמח פריפריאלי צפוני.

מטפס מעוצה צפוני, המגיע בעמק דן לקצה תחום תפוצתו העולמי. מספר אתריו קטן ביותר, וכולם גדלים באותו מקטע, עובדה המגבירה את החשש להכחדה.

Browicz, K. 1966, The Genus Periploca L. Arboreum Kornickie 11:
5-104