חלוק זהרי
Petrorhagia zoharyana

3.2 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח חד שנתי זקוף, שעיר ודביק שגובהו 10-25 ס"מ. העלים נגדיים, סרגליים, מחודדים. התפרחת מבודרת ומסתעפת בצורה דו-קרנית. עוקצי הפרחים עבים ושווים באורכם לאורך הגביע (7-8 מ"מ). או ארוכים ממנו מעט. הגביע שעיר בין העורקים, אך חסר שערות בלוטיות. עלי הכותרת בולטים מתוך הגביע.
בהשוואה למיני החלוק האחרים אופייניים לו פרחים גדולים ולבנים, זרעים גדולים ושערות בלוטיות הפזורות על פני הצמח, למעט הגביע.

גדל בשמונה גלילות: נגב צפוני, מדבר יהודה, שומרון, סְפַר-שומרון, הבקעה, הגלבוע, גליל תחתון, גליל עליון ודרום-הגולן. בנגב הצפוני הוא נדיר ביותר, ונמצא עד כה רק בשני אתרים בחולות מישור ימין. גם במדבר יהודה ובבקעה הצמח נדיר ביותר ונמצא רק בואדי קלט, ביריחו ובכביש ירושלים –יריחו. המין נדיר בסְפַר השומרון ובגלבוע, שם נמצאו האוכלוסיות הגדולות ביותר. באזור זה הוא עולה לשדרת ההר ונאסף בהר גריזים ובהר עיבל. בגליל העליון נמצא במצלעות המזרחיות באזור הר כנען ונחל מחניים, ובגליל התחתון – בנחל אוג מתחת לכוכב הירדן ובנחל עמוד. בדרום הגולן נאסף פעמיים בנחל מיצר ומעל חמת גדר.

מדרונות אבניים בחגורת הסְפָר בתחום משקעים של 200-400 מ"מ. לרוב גדל במצע גירני. גדל בעיקר בחגורה היובשנית של האזור הים תיכוני: בגליל אינו חודר אל החבל הים-תיכוני הגשום, אך בשומרון הוא עולה לשדרת ההר, שם כמות המשקעים מעל 400 מ"מ.

* צמח הגדל במספר גלילות רב (8) אך רק ב-3 מהן הוא שכיח. ביתר הגלילות הוא גדל באתרי שוליים הנתמכים כנראה על ידי אתרי המקור.
* מספר האתרים בירידה: עד שנות ה-80 של המאה ה-20 נמנו 9 אתרים אך בעבר נצפה ונאסף בעוד 11 אתרים. באזורי גידולו לא נעשה סקר מינים נדירים ואין מידע מהימן על כל האתרים האפשריים וכן גם על גודל האוכלוסיות. בנחל ייטב ובאזור מעלה הגלבוע דווח על קיומם של משטחים של הצמח.
* נמצא בשמורת נחל ייטב+כוכב השחר, אך מצב השמורה באזור שהצמח גדל בו הוא בכי רע, עם לחץ רעייה חריף של עיזים.

מומלץ לערוך סקר יסודי בכל תשע הגלילות שהמין נמצא בהן, ולמפות את תפוצתו. מומלץ לתחם שתי אוכלוסיות, אחת בואדי עוג'ה מעל המעיין (משם תואר המין למדע), והשנייה בגלבוע ליד מעלה הגלבוע. במקומות אלה לנטר את המין ולבדוק את בנק הזרעים שלו.

פרט לישראל ידוג עוד מהחורן (ג'בל-דורוז) בדרום סוריה, וכן מכל הגלילות המערביות של ירדן.

מין חד-שנתי, אשר כל המדדים האדומים שלו נמוכים: אינו אטרקטיבי, בית-גידולו אינו פגיע, יש לו מספר אתרים לא-קטן יחסית, אך חשיבותו רבה ביותר על פי מדד האנדמיוּת שלו, שכן מין זה מייצג כנראה אנדמיזם חדש, שנוצר בחגורת הסְפָר בהולוקן, קרוב לוודאי לא לפני תקופת הברונזה התיכונה. אומנם המין גדל גם בירדן ובדרום סוריה, אך בארצנו גדלות רוב האוכלוסיות, ורק כאן נצפו אוכלוסיות שופעות במיוחד.

Liston, A. 1986, A New Species of Petrorhargia. Candollea 41, (1):
179-181.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביקרונפול כזב חקלי
משפחהצפורניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהחגורת הסְפָר
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורנחל ייטב (ואדי עוג'ה) מעל המעיין

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
3
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

8 (9) גלילות
צמידות: נמוכה
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת חלוק ערבי
חלוק ערבי
חלוק ערבי
נכחד EX
תמונה מאת אלמוות ארץ-ישראלי
אלמוות ארץ-ישראלי
אלמוות ארץ-ישראלי
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת אלמוות שיכני
אלמוות שיכני
אלמוות שיכני
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת בופונית רמון
בופונית רמון
בופונית רמון
סכנת הכחדה חמורה CR