נהרונית שקופה
Potamogeton lucens
מבוסס על:
צמחים טבולים בעלי קני-שורש מעובים ומסועפים. העלים התחתונים מסורגים והעליונים נגדיים. אורך עלי הלוואי מגיע עד 1.5 ס"מ. העלים קרומיים, איזמלניים, תמימים בשוליהם וגלוניים. עלים המתפתחים בעומק מים רב, נראים שקופים. העלים הקרובים לפני המים ירוקים בהירים, בעלי פטוטרת קצרה, רוחבם מגיע לחמישה ס"מ ואורכם עד 20 ס"מ. על-פני העלים הבוגרים מצטברת שכבת גיר. עוקצי התפרחת עבים יותר מהגבעולים. התפרחת מזדקרת מעל המים בעת הפריחה, היא גלילית ואורכה מגיע ל-6 ס"מ. בסתיו מתעבים פרקי הגבעול התחתונים ופרקי קנה השורש, ומשמשים יחד עם הניצנים שעליהם כאיברי-רבייה. הלבלוב חל בתחילת האביב.
הפריחה חלה בחודשים מאי - ספטמבר.
הצמח גדל כיום רק בשרון ובגולן באתר אחד בכל גלילה. ייתכן שיש לצמח אתר נוסף בארץ. הצמח נחשב לנכחד עד שנמצא מחדש על ידי שיר ורד בשרון במאגרי שיקוע מנשה לפני כ-15 שנים. אלפי פרטים נספרו שם שוב ב-2009. בשרון הוא נאסף בין שנות ה-20 ושנות ה-60 של המאה ה-20 בעוד שלושה אתרים: מעיינות הירקון, בריכת יער (עטה) ובריכת בטיח, אך מכולם נכחד. בגולן צוין אצל דנין (2004) ונמצא בנחל נוב ליד מאגר חיתל בהשתלמות רת"ם ביוני 2010. בעבר גדל גם בעמק החולה, שם נאסף בשני אתרים - אגם החולה וצפונית לחולה, אך לא נמצא מאז שוב. צמחים שמוצאם מהגן הבוטני באבו כביר מגודלים כיום בגן לצמחי ישראל בנתיב הל"ה ובגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם.
מים עמוקים יחסית בנחלים, בריכות, אגמים, תעלות ובורות מים. מגלה העדפה למים עשירים בגיר.
ראה נהרונית מסולסלת.
* תפוצתו של הצמח הצטמצמה מ-3 גלילות לשתיים, ומספר האתרים הוודאיים ירד עד לשניים.
* אוכלוסיית מאגרי השיקוע מנשה מונה אלפי פרטים בעוד שבגולן האוכלוסייה קטנה מאד.
* התייבשות מקווי מים וזיהומם הביאה להכחדתו מהאתרים שבהם היה בעבר ומהווה גם סכנה עתידית לאוכלוסיות באתרים שבהם הצמח מצוי כיום.
* הצמח אינו מוגן בישראל בתחומי שמורות טבע.
* הצמח נפוץ מאד בעולם ומעמדו לפי קטגוריות IUCN הוא "לא בסיכון" –Least Concern (LC).
ניטור ומעקב קבוע אחר האוכלוסיות של מאגרי שיקוע מנשה. מומלץ לנסות לאזרח את המין במקווי מים בעלי איכות מתאימה ולגדלו בגנים בוטניים.
צמח רחב תפוצה באזורים הממוזגים באירופה, אסיה וצפון אפריקה.
צמח מים טבול שידוע כיום בארץ רק באתר אחד ונחשב כנכחד עד שהתגלה באותו אתר יחיד. מספר האתרים הצטמצם מאז המאה ה-20 עקב התייבשות מקווי מים והרעה באיכות המים. תפוצתו בעולם רחבה ואינו מצוי בסכנת הכחדה.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Shining Pondweed |
| שם ערבי | אבו זלף |
| משפחה | נהרוניתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | הולארקטי |
| אתר מרכזי לשימור | מאגרי שיקוע מנשה |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
