ארנין ההרים
Ptilostemon chamaepeuce
שיח ירוק כל השנה, גובהו כ-1 מ', ענפיו תלויים מטה. הגבעולים מעוצים בבסיסם, צמירים-מלבינים וצפופי עלים בחלקם התחתון. חלקם העליון כמעט קרח ועליו דלילים. העלים צרים ודומים למחטי אורן. אורך העלה 5-10 ס"מ ורוחבו 1-3 מ"מ, ירוק כהה בצידו העליון, צמיר-מלבין בחלקו התחתון, ושוליו גלולים לאחור. בראשי הגבעולים נישאים צברים של תפרחות עם קרקפות מועטות. קרקפת הפרחים קטנה, צרה ומוארכת, רוחבה 12-16 מ"מ. חפי המעטפת דמויי סרגל צר, קצרים ובראשם חוד דוקרני קשיח, לעיתים מאונקל מעט לאחור. כל הפרחים צינוריים וצבעם ורוד עד ארגמן. לזרעון ציצית מלבינה שזיפיה נוצתיים, והם ומאוחים בבסיסם לטבעת.
פורח באביב המאוחר, מתחילת מאי ועד אמצע יוני. הזרעונים מופצים ברוח.
הצמח גדל מערב לירדן בגלילה אחת בלבד, גליל
עליון, אך הוא נמצא גם במרגלות החרמון - המין נאסף לראשונה ב- 1925 על ידי אליעזר
שמאלי בנחל עיון שליד מטולה, וזהו האתר היחיד בישראל שהוא מוכר בו גם כיום. בחרמון
הוא שכיח למדי במצוקי גיר בחגורה הים-תיכונית, בנחלים היורדים מהחרמון מערבה – נחל
שיאון, נחל גובתא ונחל חזור, ברום (300) 500-900 מ'. בפלורה פלשתינה צוין המין
מהגולן, כנראה זוהי טעות. במגדיר הישן (1948) צוין המין מ"סלעים הפונים לים
בגליל העליון". בעקבות ציון זה חיפשו אותו רבים במצוקי ראש הנקרה והגליל העליון
המערבי, אך המין לא אותר שם. קרוב לודאי שזהו נתון משובש, וכנראה נאסף הארנין
במצוקים של ראס אל-בייאדה בדרום לבנון הנמצא מצפון לגבול המדיני – זהו רכס מצוקי
הדומה לרכס ראש הנקרה ורחוק ממנו רק כעשרה ק"מ צפונה (שמידע ולב-ארי 1982).
בישראל מוגבל המין לבולדרים סמוך למצוקים גיריים חשופים. הוא משתייך לקבוצה אקולוגית של צמחי מצוקים, ומהווה מין שולט במצוקים גדולים המתנשאים מעל נחלים עמוקים. אפשר למצוא אותו גם במדרונות סלעיים בקרבת מצוקים.
הסוג אורנין מונה כ-15 מינים, חלקם עשבוניים רב-שנתיים עם עלים קוצניים ומיעוטם שיחים נמוכים עם עלים הדומים למחטי אורן (מכאן שם הסוג). מיני הסוג נפוצים בעיקר באזור הים-תיכוני, עם חדירה מזרחה עד הקווקז. קרקפות התפרחת של הסוג קוצניות או נושאות שיכים בראש עלי המעטפת ודומות לקרקפות של קוצן. ברוב המינים העלים ועלי המעטפת של הקרקפת קוצניים, כמו למשל בארנין הקוצני הגדל במרומי החרמון. אפשר לשער כי ההתאמה לעלי מחט וחפי קרקפת לא קוצניים קשורה לבית-גידולו המצוקי של הארנין, שאין בו סכנת אכילה על-ידי בקר וצאן.
* ארנין ההרים הוא מין על סף איום משום שהוא גדל בישראל בארבעה אתרים- בנחל עיון ובמוקדים רבים במקטע נחל גובתא-נחל שיאון. * הצמח בולט אמנם לעין, אך אין לגביו סכנת כריתה או קטיף ממשית. הגישה אל הפרטים באתר קשה, אף על-פי שחלק מהצמחים גדלים סמוך לשביל מטיילים מסומן והומה.
* הצמח מוגבל לבית-גידול של מצוקי גיר וסלעים בסביבתם. בית-הגידול אינו פגיע ואינו רגיש לפעולות פיתוח.
* גודל האוכלוסייה בשמורת נחל עיון (1995) – 200 פרטים, ונראה שהאוכלוסייה יציבה ומייצרת זרעים.
* גדל גם בסמוך לשמורת נחל עיון אך האוכלוסייה אינה כלולה בתחום שמורה.
* נפוץ במזרח הים התיכון ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
מעקב רב-שנתי באוכלוסיית נחל עיון. מומלץ להכריז ולנטר אתר נוסף הנמצא בתחום התפוצה המרכזי האופטימלי של הארנין למרגלות החרמון – מצוקי נחל גובתא ליד מצודת נמרוד.
מזרח ים-תיכונית: גדל ביוון וכרתים, טורקיה, קפריסין, סוריה-לבנון וצפון ישראל.
שיח מצוקים
מיוחד, השולט במצוקי גיר באגן המזרחי של הים התיכון. בישראל יש ארבעה אתרים בלבד
בהם אוכלוסיות גדולות שאינן נמצאות בסכנה. נציין שאוכלוסיות ישראל מהוות את ה"לוקוס
טרמינוס" דרומי של תפוצתו העולמית, ובכך חשיבותו הרבה לשמירת טבע. בחרמון גדל
הארנין בחגורה הים תיכונית בחלק המערבי של בסיס החרמון, והוא שכיח במצוקים של נחל
גובתא ושיאון. אתר גידולו בנחל עיון שוכן כ-13 ק"מ מערבית לנחל שיאון. נראה
כי האוכלוסייה בנחל עיון קשורה להימצאות המין בחרמון, ובכך מוסברת היעדרותו משאר
מצוקי הגליל. לסיכום, בשנת 2018 החליטה הוועדה המלווה המקצועית להוריד את הסטטוס של מין זה ממין
בסכנת הכחדה למין על סף איום, בהתאם לחישוב המספר האדום.
שמידע, א. ולב-ארי, י. 1982. הצומח והיערות של דרום לבנון. רתם 72:5.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Reater Chamaepeuce, Shrubby Ptilostemon |
שם ערבי | צנובר אל-ארד |
משפחה | מורכבים |
סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | שמורת נחל עיון, נחל גובתא (ליד נבי חזורי) |
נדירות |
1
4
6
|
---|---|
פגיעות |
0
0
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
2.6
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |