מסרק כוכבי
Scandix stellata
צמח חד-שנתי, צנוע, בגובה 5-15 ס"מ עם גבעול יחיד או כמה גבעולים. הגבעול עבה, זקוף או זוחל, מעורק לאורכו, מפוצל לשניים כמה פעמים. העלים מנוצים-מחולקים פעמיים-שלוש לאונות סרגליות או זיפיות; העלים התחתונים בעלי פטוטרת, העליונים יושבים. צורת העלה בקו חיצוני היא ביצנית עד משולשת. הסוככים בני 1-3 קרנות קצרות ועבות, חסרי חפים. הסוככון מלווה בחפיות המחולקות ל-3-5 אונות צרות-סרגליות. החפיות המחולקות מבדילות את מסרק כוכבי מכל שאר מיני המסרק בארץ המאופיינים בחפיות שלמות, לעיתים רק משוננות בקצה. הפרחים קטנטנים, רובם או כולם דו-מיניים, פרחים זכריים מועטים או חסרים. חמשת עלי הכותרת לבנים, החיצוניים גדולים מעט מהשאר, צורתם ביצנית הפוכה. שני עמודי העלי קטנים מאד, אורכם כאורך הכנית (הדיסקית – stylodium - ממנה הם יוצאים). פירות הסוככון מתפשקים ככוכב עם ההבשלה (מכאן שם הצמח המדעי ובעברית). הפרי מחוספס, יושב, אורכו 15-25 מ"מ, קצר יחסית למיני מסרק אחרים. מקור הפרי פחוס במקצת, ארוך פי 2-3 מהפרודה המאופיינת בחריצי אורך כהים. הפרודה נפוחה וקל להבדילה מהמקור הצר יותר.
הפריחה בחודשי אפריל – מאי.
הצמח נמצא בארץ בהר הנגב באתר בודד – בורות לוץ ונאסף שם בשנות ה-80 של המאה ה-20 ע"י אבינעם דנין ואהרון ליסטון. הוא נפוץ בחרמון הגבוה בחגורת יער הספר ההררי ברום 1,400 ומעלה (פזור עד נדיר ברום 1,000-1,400 מ'), נפוץ גם בחגורת הצומח הכרקוצי ברום 1,800 מ' ומעלה.
הצמח גדל במדרונות שטופי שמש, סלעיים או אבניים בחברת לענת המדבר במדבר הלא קיצוני וכמו כן ביער ספר הררי נשיר ובצומח כרקוצי.
זהו מין פולימורפי. בפלורה פלסטינה מצוין כי תוארו בו מספר זנים, אולם נמצאו ביניהם צורות ביניים ולכן הם אינם מובחנים בטקסונים ברורים (Zohary, 1972). הוא נבדל משאר מיני המסרק בבית גידולו המדברי וכאמור בחפיות המחולקות. בעבר תואר בסוג Scandicium וכמין מסרק מנוצה Scandix pinnatifida (Zohary, 1972).
דגם התפוצה של מסרק כוכבי באזורנו מקוטע באופן מובהק: אוכלוסיות הרי דרום סיני, האתר בהר הנגב ואוכלוסיות החרמון הגדולות מקוטעות ביניהן. עובדה זו מרמזת על תפוצה שרידית מתקופות בפליסטוקן שהיו קרירות וגשומות יותר, שבהן התקיים רצף של תפוצה גיאוגרפית מהחרמון ועד לדרום סיני.
עוד על הסוג מסרק ומיני מסרק נוספים – ראה מסרק ארץ-ישראלי, מסרק דרומי.
הצמח גדל בארץ באתר יחיד ומבודד, המנותק גיאוגרפית מריכוזים המצויים בחרמון ובהרי דרום סיני. אין מידע מספיק על שיעורי הופעתו מידי שנה ועל מגמות לאורך זמן בגודל האוכלוסייה. האתר כלול בתחומי שמורת הר הנגב. תפוצתו העולמית רחבה ואינו נמצא בסיכון עולמי. הצמח כלול בספר האדום של צמחיית קפריסין (Tsintides et al. 2007), שם נמצא ב-5 אתרים ברום 900-1,600 מ' ברכס הטרודוס במרכז האי. בשני האתרים שם הוא בסכנת הכחדה בעקבות פתוח כבישים.
לאתר מחדש את אוכלוסיית בורות לוץ ולנטרה ולבדוק את שיעורי ההופעה של פרטים מידי שנה. כמו כן מומלץ לערוך סקר מעמיק בשמורת הר הנגב במקומות הגבוהים בשנה גשומה בכדי לאתר אוכלוסיות נוספות.
הצמח גדל באגן הים התיכון בספרד, מרוקו, דר' צרפת, הבלקן, חצי האי קרים, הרי המזרח התיכון, טרנס-כספיה ומזרחה עד טורקיסטן וקירגיסטן אשר במרכז אסיה. באזורנו נפוץ בסוריה, לבנון וירדן, אוכלוסיות שרידיות גדולות מוכרות גם ממצרים בהרי דרום סיני.
בעולם הוא מאכלס בתי גידול מגוונים: בתות ים-תיכוניות, בתות ספר, צומח כרקוצי, מדבר למחצה ושדות חקלאיים בממשק מסורתי. באזורנו מוגבל לרום גבוה, בטורקיה גדל ברום 300-2,200 מ' (Hedge and Lamond, 1972).
צמח חדש שנתי נדיר מאד הגדל באתר בודד בהר הנגב הגבוה. שייך לקבוצת המינים המאפיינים את הקשר הביוגיאוגרפי חרמון – הר הנגב – ההר הגבוה בדרום סיני ובכך החשיבות של שימורו.
Hegde, I.C. and Lamond, J.M. 1972. Scandix in Flora of Turkey (ed. Ds, P.H. vol. 4. Pp. 329-330.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Chervill, Stellate Shepard's Needle |
| שם ערבי | אברת אל-עג'וז |
| משפחה | סוככיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | הרים במדבר |
| כורוטיפ | אירנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | בורות לוץ |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
