ציפורנית גדולת-שיניים

Silene macrodonta

הצמח גדל כיום בשלושה אתרים בארץ ב-3 גלילות: שומרון, עמק עכו ובשרון. הצמח נחשב לנכחד בארץ עד ל-1986, אז נמצא בהר בעל-חצור ע"י אורי פרגמן. בהרי יהודה נאסף 90 שנה מוקדם יותר על ידי דינסמור בירושלים אולם לא אותר בה שוב, כמו כן נמצאה אוכלוסייה בהר גילה ב-1988 אולם זו נכחדה עם פיתוח היישוב. צמח דומה נמצא בתחילת שנות האלפיים בחולות קיסריה (שיר ורד) אולם הגדרתו אינה סופית. ב-2015 נמצאה אוכלוסיה חדשה ליד גשר הזיו, עמק עכו, על ידי סיקו בכור. וב-2017 נמצא המין בסקר צמחים בסכנת הכחדה בחוף נתניה.

 טראסות עזובות ובתות סירה קוצנית. גדל גם באזורים חוליים על חולות מיוצבים וקרקעות חוליות אחרות. בטורקיה וקפריסין הצמח גדל כעשב רע בשדות חקלאות מסורתית ובשדות בור.

ציפורנית גדולת-שיניים משתייכת לסקצייה מיוחדת בסוג ציפורנית (Sect. Conoimorpha), אשר מיניה מאופיינים בגביע בעל 15, 20, 30 או 60 עורקים, בהשוואה לשאר מיני הציפורנית בהם הגביע בעל עשרה עורקים בלבד. בארץ יש שלושה מינים בסקציה זו: ציפורנית גדולת-שיניים בעלת 60 עורקי גביע, ציפורנית מעורקת בעלת 20 עורקי גביע וציפורנית מחורטת בעלת 30 עורקי גביע, שלושתם צמחים חד-שנתיים הגדלים במעונות יובשניים בספר ואף במדבר. ציפורנית מעורקת נפוצה בעיקר בספר הגבוה ובהר הנגב ומאופיינת בפרחים קטנים ארגמניים וציפורנית מחורטת גדלה בעיקר בספר ומאופיינת בגביעים גדולים-מוארכים, במין זה נמצאו שתי צורות בארץ – צורה קטנת כותרת נפוצה וצורה גדולת כותרת המוגבלת רק לדרום הר חברון ולנגב הצפוני. לא נמצאו בארץ מעברים בין מינים אלו.

* מספר הגלילות שבהן הצמח גדל גדל מ-2 ל-3 בעקבות תגליות חדשות בקרקעות חוליות במישור החוף. הצמח נכחד בהרי יהודה. קרוב לודאי שהאוכלוסייה שהתגלתה בהר בעל חצור בדרום השומרון היא ותיקה ורק לא נצפתה קודם לכן. בשל ממדיו הצנועים של הצמח קשה לאתרו וייתכן שבשל כך לא נמצא שנים רבות.
* האוכלוסייה הידועה בהר בעל חצור גדלה בכתם יחיד ששטחו כ-20 דונם, המונה כ-1,000 פרטים. האוכלוסיה בנתניה מונה מאות בודדות והאוכלוסיה בגשר הזיו פרטים בודדים. * האתרים שבהם הצמח גדל בעבר ונכחד מהם נפגעו מפיתוח וגם כיום האוכלוסייה בהר בעל חצור מצויה בסכנת פגיעה עקב עבודות עפר והכשרת קרקע, כך גם האוכלוסיות בנתניה ובגשר הזיו עלולות להפגע מבנייה ופיתוח. עצם היות ממדי האוכלוסיות הקטנים מציבים סכנה של הכחדה מקומית של המין מסיבות דמוגרפיות ועקב גורמים אקראיים.
* המין אינו מצוי בארץ בתחומי שמורת טבע.
* אין מידע על מצב הסיכון והשימור בעולם. אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים.

כדאי לתחם את השטח הקטן בהר בעל חצור ולהגן שם על האוכלוסייה. מומלץ לסקור ברכסים הגבוהים של מזרח יהודה ושומרון ולחפשו במקומות נוספים. מומלץ לחפש את המין גם במישור החוף. יש לאסוף זרעים מאוכלוסיית הר בעל חצור ומהאוכלוסייה בנתניה ולייצר מהן אוסף גיבוי בבנק הגנים ובגני מקלט. 

צמח של האזורים היבשים והגבוהים של מזרח הים התיכון ושוליו. גדל בטורקיה הים-תיכונית עם חדירות למרכז ולמזרח אנטוליה, באי קרפתוס (בין כרתים לרודוס), במדבר סוריה, בקפריסין, ירדן (מואב לפי פוסט) וישראל (Coode & len, 1967; Meikle, 1977-1984).

צמח חד-שנתי קטן של שדות בור, מדרגות עיבוד ובתות במזרח השומרון ויהודה. נדיר מאד ומצוי כיום רק בשלושה אתרים בארץ  בכתמים זעירירים בשטחם. נכחד בעבר מכמה אתרים עקב פעולות פיתוח וסכנה זו מרחפת גם על האוכלוסיות הקיימות כיום.