ציפורנית חדת-שיניים
Silene oxyodonta
צמח חד-שנתי בעל גבעול ארוך המסתעף לענפים צדדיים נטויים. גובה הצמח 8-30 ס"מ, כולו מכוסה בשיער לבן ארוך ואף מסולסל. העלים הגדולים בצמח פחות שעירים, אזמלניים. התפרחת חד-בדית או דו-בדית. החפים המלווים את הפרחים ארוכים מהפרחים, דמויי עלים. הפרחים גדולים, יושבים, קוטרם 1.5-2.5 ס"מ, זהו הפרח הגדול ביותר בין מיני הציפורניות החד-שנתיות. הגביע מוארך, רחב במרכז, קטוע מעט בבסיס, ואורכו כ-15 מ"מ. על הגביע עשרה עורקים ירוקים בולטים, ביניהם רווחים רחבים מלבינים קרומיים, ועל עורקי הגביע יש שערות ארוכות, חלקן מסולסלות המקנות לו מראה כרבולתי. חמש שיני הגביע אזמלניות בעלות מקור מחודד, שאורכן כ-5 מ"מ, והן זקופות ובשלב הפרי מתפשקות. עלה הכותרת מורכב מציפורן ארוכה החבויה כמעט כולה בצינור הגביע ומאוגן מפושק המחולק לשתי אונות מעוגלות. לכל עלה כותרת יש שני קשקשים במרכז הפרח, ליד האבקנים. אוגן עלה הכותרת ורוד-ארגמני מעורק בארגמן כהה, העירוק בולט במיוחד מצידו התחתון של עלה הכותרת. הפרי הוא הלקט ביצני הנישא בתוך הגביע על גבי נושא פרי שאורכו קצר מהפרי פי 2-3. הזרעים מרובים מגובששים בעדינות, אורכם כ-1 מ"מ.
הפריחה בפברואר עד אפריל.
הצמח גדל ב-4 גלילות: מדבר שומרון, מדבר יהודה, הבקעה ודרום הגולן, בהן הוא נמצא בעשרה אתרים מתועדים. לפי הערכה, יש בסך הכל כ-15 אתרים. במדבר שומרון הוא נצפה בסרטבה, ונחל ייטב (עוג'ה) ובבקעה באזור נעמה. במדבר יהודה מוכר מנחל פרת והר הקרנטל מעל ליריחו. ובדרום הגולן נאסף בנחל מיצר ונחל רוקד.
בתות ספר וצומח עשבוני בשולי בתות ספר.
ציפורנית חדת-שיניים שייכת, ביחד עם ציפורנית צרפתית וציפורנית משוננת, לסקציית "ציפורנית" ( Sect. Silene) בסוג ציפורנית. מיני סקציה זו מאופיינים בגביע בעל צוואר צר לפני הפיצול לשיניים בקצה ובנושא פרי (קרפופור) שעיר ובזרעים לא מכונפים. ציפורנית צרפתית היא צמח בעל פרחים קטנים הנפוץ בקרקעות חוליות במעונות טבעיים ומופרים במישור החוף ובקרקעות לא גירניות בגולן ובחרמון הנמוך. היא נפוצה בכל אגן הים התיכון ומהווה עשב רע ופולש באזורים רבים אחרים בעולם. ציפורנית משוננת היא צמח עם כותרת קטנה ורודה, כמעט חבויה בגביע גדול ונפוח במיוחד בחלקו התחתון, זהו צמח נדיר למדי הנפוץ בארץ בעיקר בצפון הנגב. בעולם היא נפוצה לאורך החלק הדרומי והיובשני של הים התיכון מהאיים הקנריים ועד לישראל ולירדן.
* המידע על אתרי הצמח מהעשורים המוקדמים של המאה ה-20 מועט והוא מגיע מגלילה אחת – מדבר יהודה, מנחל פרת ומסביבות יריחו. רוב האיסופים והתצפיות בשלוש הגלילות נעשו בעיקר בשנות ה-70-90 של המאה ה-20. מספרן הקטן של העדויות המוקדמות מקשה לקבוע מגמות שינוי אם אמנם היו. גם מאז שנות ה-90 לא נרשמו כמעט דיווחים, למעט מנחל ייטב שמשם יש רצף של תצפיות כמעט עד היום.
* האוכלוסייה בנחל ייטב מונה מאות עד אלפי פרטים. בשל העובדה כי המין חד-שנתי, נדרש מעקב לאורך שנים באתרים אחדים על מנת לקבוע אומדנים מבוססים.
* הצמח מוגן בישראל בשמורת נחל פרת.
* הצמח אנדמי לישראל וירדן והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית. המידע על התפוצה בירדן חסר ומצריך סקרים לצורך קביעת מצב הסיכון המדינה זו.
יש לערוך סקרים לצורך איתור מלא של האוכלוסיות במדבר שומרון ובמדבר יהודה בכדי להציג תמונה עדכנית של תפוצה, גודל אוכלוסייה ומגמות שינוי ביחס לידוע בעבר ולקבל הערכת מצב יותר אמינה. במקביל, כדאי גם לסקור בירדן מהגלעד עד אדום על מנת לברר את מצבו שם. מומלץ לאסוף זרעים מאוכלוסיות ידועות ולגדל בגנים בוטניים למטרת גיבוי ואולי גם לאכלוס עתידי.
צמח אנדמי לישראל ולירדן. לפי פלורה פלשתינה מצוין בירדן מאדום ועד לגלעד.
צמח חד-שנתי נדיר של מדבר שומרון, מדבר יהודה ודרום הגולן. מעמדו כצמח אדום נקבע עקב נדירותו, היותו אנדמי לישראל ולירדן ופרחיו הגדולים יחסית לשאר מיני ציפורנית. נדרשים סקרים נוספים על מנת לקבל הערכה עדכנית של מצב הסיכון.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Campion sp. |
| שם ערבי | |
| משפחה | צפורניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל ייטב (עוג'ה) במדבר שומרון |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
2
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
