סם-כלב מזרחי
Trachomitum venetum
מבוסס על:
שיח או לעתים מטפס רב-שנתי מעוצה בבסיסו, בעל שרף חלבי מועט, שגובהו 80-200 ס"מ. יש שהוא גדל כשיח עצמאי ויש שהוא משתרג ומטפס על שיחים אחרים הגדלים בקרבתו כמו אשל ופטל. הענפים מסועפים והעלים לרוב נגדיים, קרחים, תמימים ובעלי גוון ירוק בהיר. הפרחים ערוכים בתפרחות דלילות, דמויות סוכך. הפרחים ורודים וקוטרם 6-7 מ"מ. הכותרת דמוית פעמון, בעלת צינור פתוח. אורך אונות הכותרת כאורך הצינור. בבסיס צינור הכותרת יש חמישה קשקשים, היוצרים דיסקית צוף. בסיס האבקנים מעורה בבסיס הכותרת. 2 עלי השחלה מתפתחים למפוחיות דקות ומוארכות. הזרעים מרובים ונושאים ציצית שערות בראשם המאפשרת הפצת הזרע ברוח למרחקים גדולים.
הפריחה בחודשים יולי- אוקטובר.
הצמח רעיל למאכל ומהשרף בעליו וגבעוליו נהגו בעבר להכין חומר מסמם לכלבים (מכאן שם הסוג). רבים מהסוגים במשפחת ההרדופיים מכילים חומרי רעל המשמשים,במינון שונה, גם כחומרי רפואה.
הצמח נמצא כיום בעמק עכו ובחוף הכרמל בשבעה אתרים. בעמק עכו מצויים שני אתרים באזור נחל נעמן: עין נימפית וכרי נעמן. בחוף הכרמל יש חמישה אתרים בביצת נחל דליה, בבריכות הדגים של מעין צבי ומעגן מיכאל ובקרבת חוף הים. מגלילת חוף הכרמל נכחדה אוכלוסייה שנאספה ונצפתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת בביצות כבארה. גדל בעבר לפחות עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 גם בנגב הצפוני באתר יחיד בעין עבדת, אך מאז השיטפון הגדול בשנת 1968 נכחד שם.
גדות נחלים, תעלות, ומקווי מים.
הסוג סם-כלב כולל שישה מינים, בעיקר באירו-אסיה. מקורו של ס. מזרחי כנראה באזור הים הכספי והתפוצה העולמית מקוטעת. גם בישראל היה לו בעבר דגם תפוצה מקוטע: בצד האוכלוסיות של בתי הגידול הלחים בחוף הכרמל ובעמק עכו גדלה בעבר גם אוכלוסייה נקודתית בנגב הצפוני בעין עבדת. דגם קיטוע כזה בין מישור החוף מחד והנגב מאידך, קיים בכמה מינים נוספים, כגון אוכם אמיתי, אגרופירון מוארך, ועדעד הביצות. ניתן להסביר קיטוע כזה בשתי דרכים: הסבר אחד – בדרך של הפצה ארוכת טווח ואכן במין הנידון (ובעוד מינים רבים מאד הגדלים בבתי גידול לחים) ההפצה בעזרת זרעים בעלי הציצית המפותחת עשויה לתמוך בהסבר זה. הסבר חלופי שיש בו עניין ביוגיאוגרפי, מניח קשר קדום שהתבטא בקיומה של מערכת רציפה של נחלים, ביצות ומלחות בין הנגב ומישור החוף בתקופת הפליוקן הגשומה. עם התייבשות האקלים לאחר מכן והשינוי במיקום קו פרשת המים שהיטה את היקוות נחל צין העליון לאזור ים המלח - נותק קשר זה ונוצר הקיטוע (שמידע ורונטל, 1985). הסבר זה תואם את הפרדיגמה הביוגיאוגרפית הקלסית המניחה כי תפוצה מקוטעת היא בעיקרה תוצאה של קיטוע אריאל (תחום תפוצה) עקב שינויי אקלים. אם אמנם כך הוא הדבר, סם-כלב מזרחי מהווה דוגמא לקבוצה רליקטית צפונית אשר הייתה נפוצה בסוף הפליוקן ובמשך תקופות הקרח בפליסטוקן ברחבי הים-התיכון ועם התייבשות האקלים בהולוקן נסוגה צפונה והשאירה מרכזי תפוצה מקוטעים סביב אגן-הים התיכון (Medail and Quezel 1997, Thompson, 2005).
* המין נמצא בישראל במצב של הצטמצמות גיאוגרפית, ומספר הגלילות פחת מ-3 ל-2. באתר של עין עבדת בנגב הצפוני הצמח נכחד.
* גודל האוכלוסיות נאמד במאות עד אלפים, כאשר הגידול הוא לעתים בגושים צפופים.
* ירידת מפלסי מים, התייבשות ושינויים פיזיים בביצת נחל דליה ובבריכות הדגים של מעין צבי עלולים לסכן את האוכלוסיות בחוף הכרמל. הסיבות להכחדה בעין עבדת לא ידועות.
* הצמח מוגן בשמורת עין נימפית. אוכלוסיות כרי נעמן ונחל דליה מצויות בשמורה מוצעת שאינה מוכרזת. האוכלוסייה שנכחדה בעין עבדת הייתה בתחומי שמורת טבע.
* חסר מידע על מצב הסיכון בארצות אסיה. בבולגריה הוגדר בקטגוריה "בסכנה" (endangered). כלול בספר האדום של צמחי קפריסין במעמד "בסכנה חמורה" (CR).
לקיים מפלס מים מתאים בביצות נחל דליה ולהכריז על המקום כשמורת טבע. לנסות לאתר מחדש או לאקלם את המין בעין עבדת. קטעי גבעולים של צמח זה משרישים בקלות ולכן מומלץ לגדלו בגני מקלט כמקור להשבה לטבע. מאחר שלא ידוע דבר על האבקת הצמח מומלץ לחקור מאביקים פוטנציאליים ולברר אם הוא תלוי במאביק ספציפי.
באירופה גדל בארצות הבלקן ובדרום מזרח אירופה, באסיה הוא מצוי באזורים הממוזגים מאנטוליה במערב עד לסין במזרח. גדל גם באוסטרליה.
צמח רב-שנתי נדיר של ביצות הגדל באתרים ספורים בחוף הכרמל ובעמק עכו. נכחד מהנגב הצפוני.
שמידע, א. ורונטל, ב. 1985. צמחים רליקטיים מחוף הים התיכון בעיינות מצוק הצינים בנגב. רתם 17: 19-26.
Medail, F. and Quezel, P.1997. Hot-spot analysis for conservation of plant diversity in the mediterranean basin. Ann. Missouri Bot. Gardens, 84: 221-247
Thompson J.D. 2005. Plant Evolution in the Mediterranean. Oxford Univ. Press
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Spear-leaved Dogbane |
| שם ערבי | דאווה אל-כלב |
| משפחה | אסקלפיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני – מערב איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | ביצת נחל דליה, בריכות הדגים של מעין צבי, עין נימפית וכרי נעמן |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
