תלתן דגול

Trifolium billardierei

גדל בשרון ובפלשת. בסך הכל בשבעה אתרים, אך ייתכן שהמספר הכולל הוא עשרה. בשרון ידועים כיום ארבעה אתרים: הוד השרון בשולי כביש 4 (שיר ורד, 1993) אך לא אותר שם מאז; במתחם תע"ש ליד רמת השרון (פרומקין, 2007), וכן ברמת הכובש (אור, 2008) וביער נתניה (חורשת הסרג'נטים) (פרומקין, 2008). תצפיות נוספות בשרון (שיר ורד) מצומת מורשה ומיער אילנות אינן ודאיות משום שקשה היה להבדיל בעת הפריחה בין תלתן דגול לתלתן פלשתי הדומה לו. ארבעה אתרים נרשמו בשרון מתחילת המאה ה 20 ועד שנת 1950 (פרדס-חנה,פרדסיה, עין-חי, הרצליה), אך הצמח לא נמצא בהם מאז. בפלשת יש תצפיות מ-2008 בשלושה אתרים: נתיב העשרה, כרמיה וזיקים (עוז גולן). הצמח נכחד מאתר נוסף בצפון פלשת (ביר סאלם בגיליון העשבייה, ליד נצר סירני), שממנו נאסף ב-1922 על ידי דינסמור.

חמרה, חמרה חולית וחול סייני בשטחים שטופי שמש בהם שולטים חד-שנתיים.

תלתן דגול משתייך לקבוצת תלתן חקלאי (Sec. Chronosemium) שבה הכותרת הקמלה משמשת כמפרש, ועוזרת להפצת הזרעים ברוח. מין זה קרוב מאוד לתלתן פלישתי שתואר על ידי מיכאל זהרי ואף הוא מין תת-אנדמי, החורג מישראל לצפון סיני. שני מינים אלה מוגבלים בתפוצתם למישור החוף והם אינדיקציה לאבולוציה המואצת של צמחים חד-שנתיים במישור החוף. שני המינים דומים זה לזה וקשה להבדיל ביניהם בשדה: התפרחות של תלתן פלישתי כדוריות יותר ואלה של ת. דגול מוארכות וצרות. בשלב הפרי קל יותר להבדיל ביניהן. לתלתן דגול יש עלעלים מעויינים רחבים בעוד שלת. פלישתי יש עלעלים צרים ומוארכים. לשני המינים תפרחת דו-גונית - הפרחים הצעירים לבנבנים ואילו הפרחים הבוגרים שמוטים מטה וצבעם הופך ורוד. מקובל להסביר כי הפרחים השמוטים מגבירים את האטרקטיביות של התפרחת, ודו-צבעוניות מוסיפה גם היא למשיכת החרקים המאביקים.
על סקציה זו בסוג תלתן נמנים בישראל גם ת. מאדים, ת. הדור, ת. בואסיה, ות. חקלאי, שהוא הנפוץ ביותר ביניהם בארץ. בכל מיני הקבוצה הכותרת איננה נושרת אלא מתייבשת נשמטת מטה ועוזרת בהפצת התפרחת היבשה הפורה.

* הצמח גדל באתרים ספורים, בשתי גלילות בלבד, אך נכחד מחלק מהאתרים שבהם גדל בעבר. עם זאת, יש אתרים חדשים שהתגלו רק בשנים האחרונות. ככל הנראה הדבר אינו מעיד על התרחבות התפוצה אלא על מאמץ חיפוש יותר מדוקדק.
* הצמח גדל לרוב באוכלוסיות קטנות של עשרות פרטים, בשטחים קטנים בני מטרים רבועים ספורים.
* אתרי הגידול של המין נמצאים באזורי ההתיישבות הצפופים של ישראל, בהם בית הגידול של החמרה והחמרה החולית נעלם ברובו, וצפוי להמשך פגיעה. ממדי האוכלוסייה הקטנים מהווים סכנה להכחדות מקומיות.
* הצמח אינו מוגן בשמורות טבע.
* הצמח תת-אנדמי והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי. ייתכן שנכחד בלבנון.

מומלץ לאסוף זרעים וליצור גרעיני ריבוי בגנים בוטניים ובמקומות אחרים (כפי שכבר נעשה בבנק הגנים) ולייסד אוכלוסיות חדשות בשמורות טבע במישור החוף.

מין תת-אנדמי שתפוצתו מוגבלת רק לחוף ישראל ודרום לבנון. במונוגרפיה על הסוג תלתן (Zohary and Heller, 1984), ניתן תלתן דגול רק מאתר יחיד בלבנון - החולות באזור בירות. ממקום זה נאסף המין ע"י חוקר הטבע והגיאולוג בלאנש ועל סמך איסוף זה הוא תואר.

צמח חדש שנתי נדיר מאד של קרקעות חמרה וחמרה חולית בשרון ובפלשת. אנדמי לישראל וללבנון, אך ייתכן שנכחד מלבנון. מצוי בסכנת הכחדה עקב נדירותו ורגישות בית הגידול לפגיעה. חשיבות שימורו נובעת גם מהיותו אנדמי.

שמידע, 1982. הצמחים האנדמיים של ישראל. רתם 3: 3-47.
Auerbach M, Shmida A (1985) Harmony among endemic littoral plants and adjacent floras in Israel. Journal of Biogeography, 12.
Zohary, M. and D. Heller. 1984. The Genus Trifolium. The Israel Academy of Sciences and Humanities. Jerusalem.