תלתן סלמוני
Trifolium salmoneum
מבוסס על:
עשב חד-שנתי זקוף שגובהו 30-50 ס"מ, שעיר בכל אבריו. הגבעולים זקופים ונבובים נושאים עלים תלתניים שעירים לכל אורכם. העלעל סרגלי-אליפטי, אורכו 24 מ"מ ורוחבו 5-10 מ"מ. התפרחות קיצוניות, אורכן 15-25 מ"מ ורוחבן 15-20 מ"מ, נושאות פרחים רבים שצבעם לבנבן עד קרם (לעיתים נדירות ורדרד). הגביע בעל שערות דלילות לבנות, אורכו 13-16 מ"מ ושיניו ארוכות במקצת מאורך הצינור. הכותרת בולטת אך במעט מהגביע. הקרקפת הפורה מתפרקת לגביעים פורים בעלי שיניים מפושקות. לוע הגביע הבשל הוא בעל טבעת מעובה הסוגרת את פתח הגביע באופן חלקי.
הפריחה מהמחצית השנייה של אפריל ועד תחילת יוני.
הצמח גדל כיום בעמק החולה, בבקעת כנרות, בגליל התחתון ובצפון הגולן, בסך הכל בחמישה אתרים, ואילו מחמישה אתרים נוספים נכחד. בעמק החולה גדל באחו גונן וליד שדה נחמיה, ונעלם מגשר בנות יעקב. בבקעת כנרות נמצא בבקעת בית צידא (בית הבק). בגליל התחתון גדל בנחל ציפורי (נדרש אימות נוסף) אך נכחד מאזור הסוללים, ובגולן הצפוני נמצא בבניאס. האחו של גונן למרגלות עין-אלה, היווה "לוקוס קלסיקוס" (האתר שממנו ניתן התיאור המוסמך) שבו גדלה הצורה של מין זה; מיכאל זהרי עקב שנים רבות אחרי האוכלוסייה במקום והיה בקשר מכתבים עם הכומר מוטרד מבירות שתיאר את הצמח למדע.
גדות נחלים ומעיינות, שולי ביצות ואחו לח במקווי מים בחבל הים תיכוני של צפון ישראל.
על הסוג תלתן – ראה תלתן נימי. תלתן סלמוני שייך לתת-סקציית אלכסנדרוני בתוך סקציית תלתן (Trifolium) שהיא הקבוצה הגדולה והמרכזית בסוג. מיני תת-הסקציה מתאפיינים בפרחים שצבעם לבן עד קרם, וכותרתם ארוכה עד פעמיים מהגביע ודומה מאוד לבני קבוצת ת. הארגמן. קבוצה זו מכילה שישה מינים, חמישה מהם גדלים בארצנו (ת. בירותי, ת. ווילוב, ת. סלמוני, ת. אלכסנדרוני ות. מירוני). ההבחנה בין המינים קשה ביותר. אחד מהמינים, תלתן מירוני, הוא מין הנתון בספרות מהר-מירון בלבד, אשר לא הצלחנו לזהותו בשדה ולהפרידו מיתר מיני הקבוצה. מקבוצה זו תורבת התלתן התרבותי, עשב מספוא חשוב ביותר.
* מספר האתרים, במיוחד בעמק החולה, נמצא במגמת ירידה.
* הרגישות הרבה של מקווי המים ושאר בתי הגידול הלחים בארץ להתייבשות וזיהום היא הגורם המאיים על המין, והגורם להכחדה מחלק מהאתרים.
* מוגן בשמורת בית ציידא; ובעבר, לפני שנכחד משם, היה מוגן גם באחו גונן.
* אנדמי לישראל ולסוריה והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.
חשוב מאד לשמר בארץ את השונות בקרב מיני תלתן השייכים לתת קבוצת תלתן אלכסנדרוני שממנה תורבת תלתן תרבותי, לאור העובדה שמרכז המגוון של תת קבוצה זו מצוי בצפון ישראל. מומלץ לערוך מחקר סיסטמטי מולקולרי על מיני הקבוצה ולאפיין מחדש את היחידות הטקסונומית שלה ואת דגם הפיזור של התכונות המורפולוגיות במרחב. כמו כן כדאי להגדיר שמורות מיוחדות למוקדים השונים של הטקסונים של הקבוצה בשל חשיבותם לעתיד פיתוח צמחי מספוא בעולם
אנדמי לסוריה ולצפון ישראל. סביר להניח שגדל גם בלבנון ואולי גם בדרום טורקיה.
צמח חד-שנתי של בתי גידול לחים בצפון הארץ. נדיר ומספר אתריו מצוי במגמת ירידה. אנדמי לצפון ישראל, סוריה ולבנון. חשיבות שימורו נובעת מהיותו אנדמי ומהיותו קרוב למיני תלתן שהם אבות התלתן התרבותי.
שמידע, א. 1985. ממדף הספרים: מונוגרפיה של הסוג תלתן בעולם, מאת- מיכאל זהרי ודוד הלר. רתם 17: 54-72.
Zohary M. and D.Heller 1984, The Genus Trifolium. Israel Academy of Sciences an Humanities.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | נפל |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | אחו גונן |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
3
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
