סיגל תמים

Viola pentadactyla

הצמח גדל בהרי יהודה,שם נמצא ב-2003 על ידי עוז גולן באתר יחיד בשדה ליד מצפה יאיר שבדרום הגלילה. בעבר הצמח נאסף על ידי דני זהרי ב-1941 בשני אתרים בירושלים: עמק המצלבה ודרומית לנווה שאנן (כיום בתחום הגן הבוטני של גבעת רם). נאסף גם ב-1942 ב"אזור ירושלים" על ידי טוביה קושניר (זהו האבטיפוס של "תת-מין ירושלים"). אך לא אותר למרות מאמצי חיפוש בשטח שנשאר פתוח. ייתכן כי בשל ממדיו הקטנים של הצמח לא שמו לב אליו ולפי המשוער יש שני אתרים בארץ.

שולי שדות בעיבוד מסורתי הנמצאים בעמקים הררים ברכס מעון ליד מצפה-יאיר ברום 850-900 מטר, קרקע חומה כהה גרומוסולית.

בסוג סיגל 400 מינים שתפוצתם בעיקר באזור הממוזג, ובאמריקה - גם בהרי האנדים. הסוג מאופיין בפרחים הנישאים על עוקצים ארוכים ודקים, כפופים בקצה ומבליטים את הפרחים בעמדה המאונכת לקרקע.
סיגל תמים נבדל מיתר המינים החד-שנתיים של סיגל במזרח התיכון בעיקר בעליו הצרים והתמימים. לעומת סיגל צנוע וקרובו סיגל עטוי, זהו מין ברור ולא נמצאו צורות מעבר בינו למינים אחרים. הסימן המייחד אותו מיתר המינים הוא צורת עלה הלוואי המחולק לשתי אונות אזמלניות שסועות עד הבסיס כשאחת מהאונות שווה באורכה לעלה עצמו ונראית כמו עלה רגיל. הסימן הפורמלי בספרות המבדיל מין זה משאר מיני הסיגל החד-שנתיים באזורנו הן שתי חפיות זעירות על עוקץ הפרח. סימן זה מתברר כתכונה ואריבילית המופיעה גם בסיגל צנוע (Meikle, 1980 ) וגם בסיגל עטוי ברכס מעון. זהרי תאר בפלורה פלשתינה (1972) את אוכלוסיית ירושלים כתת-מין מיוחד ואנדמי: V. pentadactyla ssp. hierosolymitana לו אופיינית כותרת קצרה או שווה לאורך הגביע (ולא ארוכה ממנו פי שתיים) שצבעה לבן עד צהבהב (לעומת כחול) והדורבן ארוך רק במעט מ"תוספות הגביע". אוכלוסיית רכס-מעון דומה בתכונותיה ל"תת-מין ירושלים" בכך שהפרח באורך הגביע והדורבן בולט אך במעט, אולם מאידך צבע הפרחים סגול-כחלחל ולבן-צהבהב. מאז התיאור אין התייחסות סיסטמטית לטקסון זה בפלורות אחרות או במחקר טקסונומי, ואוכלוסיית האבטיפוס נכחדה מירושלים. רק מחקר טקסונומי מפורט יבהיר את הסיסטמטיקה של הטקסון בישראל ואת מידת האנדמיות שלו.

* באתרים בירושלים שבהם היה בעבר הוא נכחד, אך מאידך התגלתה אוכלוסייה באתר חדש בדרום הרי יהודה.
* הזיקה הגבוהה של הצמח לשדות מעובדים בממשק מסורתי מגבירה את סכנת הכחדתו: זהו בית גידול רגיש לשינויים במיוחד עקב מעבר אפשרי לחקלאות מודרנית.
* הצמח אינו מוגן בשמורת טבע.

חשוב לנסות לאתרו וללמוד את הטקסונומיה שלו, היות שמין זה תואר למדע כתת-מין מיוחד באזור ירושלים אשר נכחד בינתיים. יש ללמוד את התפוצה והטקסונומיה, במיוחד ברכס מעון, של ס. תמים והקשר האקולוגי של עם ס. צנוע וס. עטוי. מומלץ לכונן מחדש אוכלוסייה באזור ירושלים וליצור אוכלוסיות גיבוי בגנים הבוטניים. כמו כן להכריז על אזור העמק היורד ממצפה יאיר לכוון סוסיא כשמורת טבע.

תפוצתו מצומצמת וכוללת את חגורת הספר של מדבר סוריה, הרי מול הלבנון (לא נמצא בחרמון), הרי-יהודה בישראל, והגלעד, עמון ומואב בירדן. ניתן כמין שכיח מעמון בירדן ע"י דנין (2004). איסוף בודד קיים מאזור גזיאנטפ בטורקיה, ליד גבול סוריה, צפונית לחלב, שם הוא גדל בשולי כרמים על מצע חווארי ברום 400 מטר. הצמח תואר למדע במאה ה-19 מאזור חלב בצפון סוריה. הוא איננו מופיע בפלורות של מצרים, לבנון, עיראק ואיראן ועל כן מוצדק להגדירו כאנדמי ללבנט.

מין חד-שנתי נדיר ביותר אנדמי ללבנט. מצוי בסכנת הכחדה גדולה בישראל בגלל היותו חד-שנתי הגדל באוכלוסיות מצומצמות קרובות רק באתר אחד, בבית גידול שמאיימת עליו סכנת שינוי יעד מחקלאות מסורתית לחקלאות אינטנסיבית.