סיגל תמים
Viola pentadactyla

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח חד-שנתי זעיר שגובהו (11)3-8 ס"מ. איברי הצמח בעלי שעירות זעירה הנראית כמו חספוס, שמקנה לעלים ולגבעולים גוון מכסיף חלש. הגבעול זקוף או מלוכסן, מסתעף מאוד. העלים תמימים צרים ומוארכים, אורכם (30)5-20 מ"מ ורוחבם (5)2-3 מ"מ; צורתם אזמלנית או דמויית אלה. לכל עלה זוג עלי לוואי הדומים לעלים; כל עלה לוואי מפוצל עד בסיסו לשתי אונות, הפנימית ארוכה וזהה כמעט לעלה ואילו האונה החיצונית קטנה וצרה. העלים העליונים חסרי פטוטרת. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים ודקים הבולטים מבין העלים וכפופים בראשם. לפרח חמישה עלי כותרת בעלי סימטריה דו-צדדית, שני זוגות צדדיים ועלה הכותרת התחתון בעמדה מרכזית, הוא גדול מהשאר ומאפשר נחיתת המאביק עליו; עלה הכותרת התחתון נמשך לאחור ומסתיים בדורבן הבולט מתוך עלי הגביע. קוטר הפרח כ-1 ס"מ, צבעו כחלחל; בלוע הפרח יש לרוב כתם צהוב וקווי צוף סגולים. שיני הגביע אזמלניות ריסניות, שיני עלי הגביע התחתונות בעלות "תוספות" המכסות את הדורבן. הפרי הוא הלקט קרח, אליפטי מוארך, נפתח בקשוות ומכיל זרעים רבים.
הפריחה בסוף מרס ולאורך אפריל; הפריחה מתאחרת במעונות רמים.

הצמח גדל בהרי יהודה,שם נמצא ב-2003 על ידי עוז גולן באתר יחיד בשדה ליד מצפה יאיר שבדרום הגלילה. בעבר הצמח נאסף על ידי דני זהרי ב-1941 בשני אתרים בירושלים: עמק המצלבה ודרומית לנווה שאנן (כיום בתחום הגן הבוטני של גבעת רם). נאסף גם ב-1942 ב"אזור ירושלים" על ידי טוביה קושניר (זהו האבטיפוס של "תת-מין ירושלים"). אך לא אותר למרות מאמצי חיפוש בשטח שנשאר פתוח. ייתכן כי בשל ממדיו הקטנים של הצמח לא שמו לב אליו ולפי המשוער יש שני אתרים בארץ.

שולי שדות בעיבוד מסורתי הנמצאים בעמקים הררים ברכס מעון ליד מצפה-יאיר ברום 850-900 מטר, קרקע חומה כהה גרומוסולית.

* באתרים בירושלים שבהם היה בעבר הוא נכחד, אך מאידך התגלתה אוכלוסייה באתר חדש בדרום הרי יהודה.
* הזיקה הגבוהה של הצמח לשדות מעובדים בממשק מסורתי מגבירה את סכנת הכחדתו: זהו בית גידול רגיש לשינויים במיוחד עקב מעבר אפשרי לחקלאות מודרנית.
* הצמח אינו מוגן בשמורת טבע.

חשוב לנסות לאתרו וללמוד את הטקסונומיה שלו, היות שמין זה תואר למדע כתת-מין מיוחד באזור ירושלים אשר נכחד בינתיים. יש ללמוד את התפוצה והטקסונומיה, במיוחד ברכס מעון, של ס. תמים והקשר האקולוגי של עם ס. צנוע וס. עטוי. מומלץ לכונן מחדש אוכלוסייה באזור ירושלים וליצור אוכלוסיות גיבוי בגנים הבוטניים. כמו כן להכריז על אזור העמק היורד ממצפה יאיר לכוון סוסיא כשמורת טבע.

תפוצתו מצומצמת וכוללת את חגורת הספר של מדבר סוריה, הרי מול הלבנון (לא נמצא בחרמון), הרי-יהודה בישראל, והגלעד, עמון ומואב בירדן. ניתן כמין שכיח מעמון בירדן ע"י דנין (2004). איסוף בודד קיים מאזור גזיאנטפ בטורקיה, ליד גבול סוריה, צפונית לחלב, שם הוא גדל בשולי כרמים על מצע חווארי ברום 400 מטר. הצמח תואר למדע במאה ה-19 מאזור חלב בצפון סוריה. הוא איננו מופיע בפלורות של מצרים, לבנון, עיראק ואיראן ועל כן מוצדק להגדירו כאנדמי ללבנט.

מין חד-שנתי נדיר ביותר אנדמי ללבנט. מצוי בסכנת הכחדה גדולה בישראל בגלל היותו חד-שנתי הגדל באוכלוסיות מצומצמות קרובות רק באתר אחד, בבית גידול שמאיימת עליו סכנת שינוי יעד מחקלאות מסורתית לחקלאות אינטנסיבית.

name of participantsהשתתפו בכתיבה: עוז גולן

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביבנפסג'
משפחהסיגליים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהחגורת הספר
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימוררכס מעון

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
1
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
1
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (1) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת סיגל קיטאבל
סיגל קיטאבל
סיגל קיטאבל
פגיע VU
תמונה מאת סיגל צנוע
סיגל צנוע
סיגל צנוע
תמונה מאת סיגל קטן
סיגל קטן
סיגל קטן
תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR