אֲחִילוּף זָעִיר

Biarum olivieri Blume (1920)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Tiny Biarum
שם ערבי
לוף כילאבי (זע'יר)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מזרח סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימור
שמורת חולות משאבים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
בינונית
% אתרים בשמורות
50.0

גיאופיט הפורח בתחילת החורף. הפקעת תת-אדמתית מעובה, חד-שנתית: כל שנה ממלאים עלי החורף פקעת חדשה מעל הפקעת הישנה, ההולכת ומצטמקת. העלים ערוכים בשושנת, צרים וארוכים, דמויי סרגל או מרזב, רוחבם 1-1.5 ס"מ והם דומים לעלה דגני או שושני. פורח בנובמבר–דצמבר, לאחר רדת הגשם ולבלוב העלים. התפרחת דומה לתפרחת הלוף אך היא זעירה מאוד וצמודה לפני הקרקע החולית: התפרחת עטופה במתחל, שבסיסו דמוי כד. בתוכו חבויה השזרה דמוית המקל. הפרחים הנקביים יושבים בבסיס השזרה ומעליהם ערוכים הפרחים הזכריים. רובו של כד התפרחת טמון בתוך החול ורק חלקו העליון של המתחל בולט מעל הקרקע, והוא שמוט לרוב מעל פתח הכד וחופה עליו. הפירות מבשילים בתוך הקרקע.

גדל כיום רק בנגב הצפוני בשלושה תת-אזורים: 1. במישור ימין, שם גדלה האוכלוסייה הגדולה ביותר, 2. בשמורת משאבי שדה ובחולות עגור (יואב גרטמן), 3. בחולות סכר ליד רמת-חובב. ממקום זה שמור ייבוש עשבייה של טוביה קושניר מ-1942 ונרשמו גם מספר תצפיות, אך בשנים האחרונות (1990 ואילך) לא נמצא שם האחילוף. בפלורה פלשתינה, במגדיר (1991) ואצל דנין (2004) נתון המין גם מהר הנגב ומערבות הירדן (עמק ירדן תחתון=הבקעה), אך לא הצלחנו לאמת נתון זה וגם אין לכך עדות בעבודותיו של קובי כח על אחילוף. הצמח נצפה גם בצפון סיני באיזור ימית (השתלמות רת"ם בפברואר 1982). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חולות מיוצבים וקרקעות חוליות, לרוב בשטחי חולות נרחבים.

מין אנדמי לישראל ומצרים.

על הסוג – ראה אחילוף החורן. אחילוף זעיר הוא מין שונה ונפרד מיתר מיני האחילוף בישראל: טרף המתחל צר יותר מהכד; מתחל הפרח שמוט לרוב לפנים ומחביא את התפרחת, בעוד בשאר מיני האחילוף המתחל זקוף לרווחה; טבעת הפרחים העקרים המפרידה בין הפרחים הזכריים לנקביים מנוונת או חסרה לגמרי; העלים סרגליים. זהו המין היחיד בסוג אחילוף בארץ הפורח יחד עם הופעת העלים או לאחריה.

  • קרקעות חוליות נוחות מאוד להפרעות מכניות וקל לפגוע בפני השטח תוך כדי הכחדת האחילוף הזעיר. לחץ רעייה חריף מדי גם הוא הרסני.
  • קיימות בארץ רק שלוש אוכלוסיות, המקוטעות ביניהן במרחק גדול. בין אתר חולות משאבים ואתר חולות עגור יש רצף מדברי של חולות ותיתכן הגירת זרעים ופרטים, אך לא כן המצב בנוגע לחולות מישור ימין, המנותקים מגוש החולות של הנגב המערבי. האחילוף לא מופיע בחולות הערבה, יתכן שבגלל הקיטוע הגדול.
  • נצפו ותועדו תנודות שנתיות גדולות בגודל האוכלוסיות, קרוב לוודאי כתלות בשוֹנוּת הרבה בכמות הגשם. במישור ימין ובחולות משאבים נספרו מאות פרטים בשנת 2003 ופרטים מועטים בשנים אחרות. האוכלוסייה בחולות סכר, ליד רמת חובב, נכחדה כנראה בגלל לחץ רעייה והפרעה רבה של תושבי הסביבה.
  • מצב שמירת הטבע של האוכלוסיות במצריים לא ידוע, אך שם משתרעים שטחי חול עצומים לא פגועים, ולכן סביר כי לא נשקף למין סיכון עולמי.
  • גם חולות עגור וגם אתר משאבי שדה נמצאים בתוך שמורות, אך אלה נתונות למרעה, לפריצת דרכים וכדומה. האתרים במישור ימין קרובים לשטח הכור הגרעיני בדימונה ומן הראוי שהקמ"ג תשקיע בגידורם ושימורם על אף ובגלל שהשטחים אינם שמורה מוכרזת.

גידור שטחים עם אוכלוסיות גדולות, ומיתון תחרות מצד עשבים חד שנתיים גבוהים על-ידי רעייה מבוקרת.

גיאופיט מדברי הגדל בחולות והפורח בגובה פני האדמה. תת-אנדמי לישראל ומצריים ומין חריג בתכונותיו בסוג אחילוף. צמח נדיר הגדל בארץ רק בחולות מישור ימין, חולות משאבים ובחולות חלוצה. אתריו מצטמצמים ומאוימים בגלל פיתוח אזורי תעשייה במישור ימין–אפעה, התיישבות בחולות חלוצה ופעילות של רכבי שטח.

כח, י. 1983.על הסוג אחילוף בישראל. רתם 6: 44-45. כח, י. 1988. הלופיים בישראל רתם 25: 5-36.