פעמונית הדורה

Campanula peregrina

תואר המין המדעי שפירושו "זר, נווד", ניתן על ידי מתאר המין - לינאוס. הוא טעה ומסר בעת תיאור המין כי זהו צמח זר לצמחיית אירופה, הגדל בכף התקוה הטובה. תואר המין העברי מציין את פרחיו הגדולים והנאים במיוחד, בהשוואה למינים האחרים הגדלים בישראל.
הצמח מומלץ לגינון. ניתן לראות צמחים פורחים נהדרים אשר מקורם מזרעים מנחל כזיב בגנים הבוטניים בירושלים.

הצמח גדל בארץ רק בגליל העליון באתר אחד בנחל כזיב ליד עין טמיר, שם נמצא על ידי אהרוני אמיתי ב-1984 והוגדר כמין חדש לארץ כצמח חדש לישראל (שמידע, 1985). הוא נעלם למשך כמה שנים לאחר שיטפון וחפירות חזירים, אולם פרטים בודדים נצפו שוב בשנים האחרונות. אוכלוסיית הבר היחידה תוגברה על ידי רשות הטבע והגנים בצמחים שגודלו מזרעים מקומיים בגן הבוטני בגבעת רם.

בישראל - ערוץ נחל, ליד מים זורמים בצל חורש. בנחל כזיב גדל בתוך סבך של פטל קדוש ומליסה רפואית. בעולם - בצד ערוצי זרימה, מקומות לחים, מעינות, ומקומות בוציים. מאפיינת את הנהרות הזורמים במערב לבנון.

הסוג פעמונית מונה כ-300 מינים, מרביתם עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים. מינים מעטים הם בני שיח או מטפסים. תפוצת הסוג משתרעת בכל רחבי חצי הכדור הצפוני, בעיקר באזור הים-תיכוני ובהרים שבקווקז ובאזור הטרופי. מינים רבים הם צמחי סלעים ומצוקים. בישראל גדלים שנים-עשר מינים, מרביתם חד-שנתיים.
המין משתייך לקבוצת תפוצה מזרח ים-תיכונית, הכוללת את טורקיה, סוריה, לבנון קפריסין וישראל; בטורקיה מוגבל המין רק לחלקה הדרומי - הים-תיכוני ברום 270-1,220 מ'. בקפריסין מצוין המין כמופיע 'נקודתי - מקומי', ברום 0-1,500 מ'. שם גדל הצמח בדרך כלל ליד ערוצי נחלים ברום גבוה אך לעיתים גם בקרקעות לחות ברום נמוך. בסוריה ובייחוד בלבנון הוא גדל ברוב אפיקי הנחלים היורדים אל הים-התיכון בהם מצויים מים זורמים. הוא שכיח למדי בהרי השוף בלבנון ונצפה בשנת 1982 בצל יער וליד מים זורמים, ברום 1,000-1,200 מ'. האתר בנחל כזיב מציין גבול תפוצה הדרומי של המין בעולם.

* גדל רק באתר אחד בגלילה אחת בבית גידול ייחודי ונדיר – שולי זרימה קבועה בנחל הררי. האתר מהווה נקודת קיצון דרומית של תפוצתו העולמית.
* גדל כפרטים בודדים הפזורים בשטח, לעתים כפרט יחיד. הזרעים קטנים ומרובים ומתפזרים בנענוע חזק של הצמח, אך חסר מידע על חיוניותם ועל שיעורי הנביטה בטבע. משך החיים של כל פרט לא ידוע בוודאות; ככל הנראה זהו צמח רב-שנתי קצר-חיים וייתכן שהוא מונוקרפי (פורח ועושה פרי רק פעם אחת ובזה מסיים את חייו). גידולו בתרבות מזרעים קל ומוצלח.
* שינויים קיצוניים במשטר הזרימה בנחל כזיב עלולים לגרום להכחדה. כמו כן קיימת סכנה של קטיפה בגלל האטרקטיביות והבולטות של הפרחים, אך מצד שני האתר רחוק ממקומות יישוב והגישה לפרטים אינה קלה במיוחד.
* הצמח מוגן בתחומי שמורת נחל כזיב.
* הצמח גדל ברחבי מזרח אגן הים התיכון ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לסקור שוב במפורט את ערוץ נחל כזיב בחודש יולי כדי לקבל הערכה עדכנית של מספר הפרטים בטבע ומיקומם. בהמשך, לקיים ניטור ומחקר ולעקוב אחר פרטים מסומנים בכדי ללמוד על משך החיים של הפרטים, להכיר את הנתונים הדמוגרפיים הבסיסיים של הצמח ולהבין סיבות אפשריות לתנודות בגודל האוכלוסייה. חשוב לקיים משטר יציב של זרימת מים בנחל כזיב. כמו כן מומלץ להמשיך פעולות שכבר נעשו בגידול אוכלוסיות גיבוי בגנים בוטניים ובגני מקלט.

מזרח ים-תיכונית. המין גדל ברודוס, דרום טורקיה, קפריסין, במורדות המערביים של הרי סוריה ולבנון ובאתר אחד בגליל העליון.

צמח עשבוני רב-שנתי קצר חיים הגדל בישראל באתר יחיד בגדות נחל כזיב, המהווה אתר קיצון דרומי של התפוצה העולמית. מצוי בסכנת הכחדה עקב נדירותו הרבה, בגלל האטרקטיביות לקטיפה ובגלל שינויים במשטרי הזרימה.

שמידע, א. 1985. שירת העשבים - צמחי החודש. טבע וארץ כ"ח/1.