צָלָף רותְמִי

מוגן

Capparis decidua (Forssk.) Edgew.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם אנגלי
Broom Caper
שם ערבי
שונדוב
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודני (טרופי)
אתר מרכזי לשימור
שמורת עין-גדי
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
% אתרים בשמורות
0

שיח רותמי קוצני וסבוך שגובהו 2-4 מ'. הענפים מסועפים, צבעם ירוק בהיר והם לרוב חסרי עלים. הגבעולים עגולים וחלקים, ללא חריצי אורך. על הענפים הצעירים צומחים לאחר הגשם עלים פשוטים וצרים שאורכם 6-16 מ"מ ובראשם חוד קוצני. העלים נושרים זמן קצר לאחר הלבלוב. על הענפים יש קוצים קצרים, כפופים או ישרים. כאשר הפריחה חסרה, קוצים אלה הם הסימן הנוח ביותר להבדיל צלף רותמי משיחים רותמיים דומים לו במראה. בעת הפריחה ניכר צלף רותמי למרחוק כשיח קוצני נטול עלים ובראשו המוני פרחים אדומים. הפרחים מסודרים בקבוצות קטנות בנות 1-5 פרחים בחיקי המפרקים העליונים של הגבעול והם בעלי עוקצים מקושתים שאורכם 5-11 מ"מ. הפרח קטן יחסית לפרחי מיני צלף אחרים. עלי הגביע כתומים ועלי הכותרת אדומים. חמש אונות הגביע אינן שוות, העליונה גדולה דמוית-כובע וחופנת באופן חלקי את שתי אונות הכותרת העליונות הסמוכות לה; בבסיסה נמצא הצופן. שתי האונות התחתונות קצרות ורחבות, חבויות חלקית בגביע ויוצרות עמו כוסית צוף המקשה על ביקורי מאביקים קצרי חדק. אורך הכותרת 8-12 מ"מ ובמרכזה 8-20 אבקנים בולטים. השחלה נישאת על עוקץ ארוך הנקרא גינופור והיא בולטת מהפרח מעט מעל קומת האבקנים. עם הפרייה מתארך הגינופור ל 10-15 מ"מ והפירות נישאים על עוקצים ארוכים בעלי מפרק במרכזם; עוקץ הפרי בנוי מחציתו מעוקץ הפרח ומחציתו מהגינופור. הפרי ענבה קטנה דמוית ביצה, מחודדת בראשה, קוטרו 6-9 מ"מ, פניו שעירים או מגובששים זעירות. הפריחה חלה בעיקר במרס-אפריל, אך פריחה דלילה יכולה להופיע במשך כל חודשי השנה כתלות בלחות בבית-הגידול, ופריחת "שלהבת" יפהפייה מופיעה לאחר גשמי ברכה.

הצמח נחשב שנים ארוכות לנכחד בארץ, נאסף בשנות ה-50-20 של המאה ה-20 באזור נחל חיון בערבה, ובאזור ים המלח: אלכסנדר אייג אסף את השיח במדרון עין-גדי בשנים 1923-26; טוביה קושניר מציין אותו מעין-ענבה אשר בנחל צאלים בשנת 1943; יעקב לורך אסף אותו בשנת 1956 באזור נחל חיון ליד שדה תעופה מאולתר. כל ניסיונותינו לאתרו שוב באזור קניוני מדבר-יהודה עלו בתוהו. כיום מוכרת אוכלוסייה בודדת בקלירוהי אשר בחוף הירדני של ים-המלח. מיכאל בלכר הצליח להרבות את הצלף הרותמי מזרעים ולהשיבו לעין גדי. הצמחים שגודלו במשתלה מזרעים שהובאו מקלירוהי נשתלו בגינות נוי באזור. ב-2012 מצאו בני שלמון ורועי טלבי אוכלוסיה בת עשרות פרטים בנחל קצב בנגב הדרומי, בבדיקה מסתבר שזו האוכלוסיה שמצא יעקב לורך ב- 1956 ודווחה מנחל חיון. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

טרסות עיבוד עזובות ושולי חלקות חקלאיות בנאות מדבר באזור ים-המלח. במצרים וערב גדל השיח בערוצי ואדיות חמים ומניפות סחף חוליות שיש בהם אופקים לחים בחלק מחודשי השנה. בסוואנות היובשניות של מזרח-אפריקה והודו, שם עיקר תפוצתו, הוא שיח בולט על תשתית חול-סייני במשטר משקעים של 150-300 מ"מ בשנה, היורדים בשתי עונות גשומות.

שיח סודנו-דקני הגדל מצפון מערב אפריקה, דרך סנגל ואזור הסהל עד סומלי וקרן אפריקה, וממשיך בתפוצתו דרך דרום ערב, דרום איראן ואפגניסטן ועד מדבר טאר באזור ראג'סטן בהודו. באזור ים-סוף הוא מצפין לאורך חופי אריתריאה, ערב, סודן ומצרים ומגיע עד מזרח סיני וחוף ים-המלח בירדן. בירדן הוא גדל רק בקלירוהי, אך שם הוא שכיח למדי, והוא נעדר מנאת המדבר של צאפי ומפתחי הקניונים של מואב ואדום.

הסוג צלף מונה כ-250 מינים, רובם המכריע באזורים טרופיים חמים. בארץ גדלים עוד 4 מינים: צלף קוצני, צלף סיצילי (צלף ביצני), צלף מצרי וצלף סחוסי. זהו סוג של האזור הסוב-טרופי של העולם הישן ומין יחיד גדל במדבריות צפון אמריקה. זהרי (1973) כולל את הסוג בין סוגים טרופיים עתיקים הגדלים במדבריות העולם הישן והחדש גם יחד (לדוגמא- ינבוט, שיזף, שיטה, כסיה, קסאלפיניה, בוהיניה, ניל וטפרוסיה), ובכך מהווים אינדיקציה למקור המשותף העתיק של מדבריות העולם. רוב מיני הצלף הם שיחים או עצים מטפסים נמוכים בעלי עלים פשוטים ועלי לוואי, ההופכים לקוצים מאונקלים בחלק מהמינים. זהרי (Zohary, 1960) חושב שצלף רותמי הוא מין סודנו-דקני עתיק, שנגזר מהפלורה הטרופית היובשנית ששלטה באזור בסוף השלישון. במבנה הפרי והפרח נבדל הצלף הרותמי מאוד משאר מיני הצלף באזורנו; צבע פרחיו האדום מרמז על התאמה להאבקה ע"י ציפורים שאופיינית לאזור טרופי.

הצמח נכחד מגלילת ים המלח ושרד רק בנגב הדרומי. גם טרם הכחדתו היה נדיר מאד באזור ים המלח ונמצאו רק פרטים בודדים. נפוץ באזורי הסהל היובשניים באפריקה ובמדבריות הודו ואינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.

השבה לגינות נוי בנאות המדבר של ים-המלח והערבה, כפי שכבר נעשה בעין-גדי.

שיח רותמי של נאות מדבר ואזורים חמים באזור ים המלח והנגב הדרומי אשר נותר באתר יחיד בישראל והיה נדיר מאד גם טרם הכחדתו משאר האתרים.

שמידע א., וכהן, ע. 1988. צלף רותמי, במדור-צמחים נדירים בישראל. "טבע וארץ", ל',(11-12): 17-18. Zohary M. 1960. The species of Capparis in the Mediterrenean and the Near Eastern countries. Bul.Res.Counc.of Istael, vol8D, 49-64.