אִירוּס הַחֶרְמוֹן

מוגן

Iris hermona Dinsm. (1933)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
אִירוּס הַגּוֹלָן
שם אנגלי
Mt.Hermon iris
שם ערבי
סאווסאן (ג'בל א-שייך)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אנדמי – מזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
בגולן – צומת המפלים וליד קשת
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
בינונית
% אתרים בשמורות
0

גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל (ר' שם) הגדל בגושים. העלים זקופים, צבעם ירקרק-בהיר מכחיל. גבעולי הפריחה גבוהים, 30-50 ס"מ. כל גבעול נושא בקצהו פרח יחיד גדול, שקוטרו 11-16 ס"מ וצבעו הכללי הוא ורדרד-סגלגל בהיר. את עלי העטיף מרשתים שרטוטי קווים מקבילים עדינים. השערות בתוך מנהרת האבקה סגולות-שחורות. יש שערות בודדות גם על הדגלים. אירוס החרמון התגלה לראשונה למדע בבקעת קונייטרה הצופה על החרמון, ולכן שמו המדעי הוא על שם הר החרמון. במקורות רבים השם העברי הוא תרגום השם המדעי (אירוס החרמון), אך מכיוון שזה עלול ליצור בלבול חריף, ובייחוד לאור הימצאות שני מיני אירוסים נוספים בחרמון, הולם יותר לדעתנו השם אירוס הגולן.

גדל רק במרכז הגולן ובמורדות החרמון. על אף שמו המדעי ("אירוס החרמון"), עיקר תפוצתו בגולן, ורק כ-15% מהפרטים גדלים בחרמון. גדל בגולן בעיקר מעל רום 200 מטר באזור נחל זוויתן, ועד לרום של 1,000 מטרים בקונייטרה וברכס בשנית. האוכלוסיות הגדולות והצפופות ביותר גדלות ברום של 500-700 מטרים, בין צומת המפלים למושב קשת והלאה לתנוריה. באגן נחל סמך בדרום הגולן, ברום פני הים, יש אוכלוסייה זעירה על סלע קירטון. בחרמון גדלות אוכלוסיות בר מעל 1,400 מטר ברכס הר דוב ובהר שלהבית. למרגלות החרמון ממערב גדל דווקא אירוס נצרתי. אולם אין חפיפה בין שני המינים בחרמון בגלל הבדל הרום בו הם גדלים. יתכן שאוכלוסיות החרמון הן צורת מעבר בין אירוס הגולן לאירוס נצרתי. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

טרשי בזלת וקרקע בזלתית כבדה בגולן ומדרונות גיר טרשיים בחרמון.

אנדמי לישראל ואולי לדרום סוריה. הנתון על תפוצתו באזור דרום סוריה לא ברור, הוא מבוסס על התכתבות של פרופ' פינברון עם האב מוּטֶרְד, אשר כתב את הפלורה של האזור, והוא טוען שהמין גדל גם בבשן עד מרגלות ג'בל דרוז. מתוך סקר של כל האוכלוסיות בישראל עולה כי אירוס החרמון אופייני יותר דווקא לבזלות של אזור הגולן ופחות לחרמון ולבית הגידול הגירני שלו. על כן קרוב לוודאי כי צודק האב מוטרד ולפיכך מין זה הוא אולי "רק" תת-אנדמי לישראל.

אירוס החרמון הוא מין קרוב מאוד לאירוס נצרתי אך נבדל ממנו בקנה-שורש דחוס וחסר שלוחות, ובגובה הנמוך של קצה העלים יחסית לעמוד התפרחת. לדעת אבישי מהווה אירוס החרמון חוליה מקשרת בין אירוס נצרתי לבין קבוצת מינים וצורות המופיעים בסוריה, לבנון, טורקיה והקווקז. ספיר ו-Mathew העלו את הסברה כי השערות על הדגלים, האופייניות לסקציית Regalia הקרובה לאירוסי ההיכל, מעידות על חוליה מקשרת בין שתי הסקציות. אבישי הציג (וכך גם בפלורה פלשתינה) את שני הטקסונים הללו כמינים נפרדים, על בסיס הבדלים מורפולוגיים אחדים: רוחב העלים, הדגם והצבע של ה"דגלים", צורת שפת השפית, ובייחוד קיומן של שלוחות שורש דקיקות באירוס נצרתי והעדרן באירוס החרמון. לפי אבישי אין בטבע בני כלאיים ביניהם. למרות זאת, על פי אבישי בעצמו וכן על פי ספיר ומידע אישי, נמצאו בשדה מעברים בין אירוס נצרתי לאירוס החרמון. דחיסות קנה-השורש, הסימן החשוב המפריד לפי אבישי, היא תכונה בעלת שונות טבעית באוכלוסיות הבר. בדרום לבנון (ליד ג'זין) הוגדר מין נוסף – Iris westii, שתיאורו זהה לאירוס ההחרמון או לאירוס נצרתי. על פי עדויות חדשות נכחדו אוכלוסיות אלה (של דרום לבנון) לחלוטין מהטבע.

  • הצמח אטרקטיבי לקטיפה ועקירה. הפרחים ענקיים, והם נישאים על עמודים גבוהים במיוחד.
  • הצמח נפגע קשות מדריסת טנקים בגולן.
  • האוכלוסיות במרכז הגולן בין צומת המפלים לרכס בשנית רבות וקרובות זו לזו.
  • אוכלוסיות החרמון מבודדות ומקוטעות מאוד, וכך גם אוכלוסיות נחל זויתן ונחל סמך.
  • בחרמון גדל גם אירוס נצרתי בקירבה לאירוס הגולן, ואילו בגולן אין מגע בין המינים.
  • גודל האוכלוסיות יציב, ודומה כי צפיפותן בגולן אף הולכת וגדלה מאז 1967. אוכלוסיות החרמון יציבות.
  • האוכלוסיות בדרום לבנון נכחדו כנראה כתוצאה מלחץ רעייה חמור והרס בית-הגידול. לכן האוכלוסיות בישראל הן היחידות, או לפחות החשובות ביותר לשימור ברמה עולמית.
  • כ-20% מהאוכלוסיות גדלות בשמורות: שמורת אירוס תנוריה ושמורת אירוס חושניה (אוכלוסיות גדולות) ושמורת יהודיה (אוכלוסיות זעירות בנחל זויתן ובנחל עיט).

הקצאת שמורה במרכז הגולן במשולש צומת המפלים – תנוריה – קונייטרה. ניטור אוכלוסיות באזורי מרעה. מניעת פיתוח באזורים שגדלות בהם אוכלוסיות גדולות של המין.

גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל, שעיקר תפוצתו בגולן ובחרמון. מין אדום בגלל היותו אנדמי ומהחשש לאטרקטיביוּת לקטיפה ועקירה. מומלץ להקצות לו שמורה מרכזית נוספת במרכז הגולן.

Sapir, Y., Shmida. A, Comes. H.P. (2001) Iris bismarckiana in Israel and Jordan – new findings and taxonomic remarks. Israel Journal of Plant Sciences 49:229–235