אוֹלְדֶנִית הַכֵּף

Oldenlandia capensis L. (1781)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
אולדנלנדית הכף
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
פאליאוטרופי ( ים-תיכוני)
אתר מרכזי לשימור
בריכת דורה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
נמוכה
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קטן (5-10 ס"מ). העלים נגדיים, מוארכים. עלי הלוואי בלתי נראים, מעורים בפטוטרת העלה. העלים ארוכים בהרבה מהפרחים, ולכן הפריחה איננה בולטת. הפרחים זעירים, גודלם 3 מ"מ, ערוכים בקבוצות של 1-4 בחיקי העלים. הכותרת צינורית, עם אוגן דמוי מסמר בצבע לבנבן-סגול. מספר אונות הכותרת והאבקנים משתנה בין 4 ל-5. הפריחה באוגוסט–ספטמבר. הפרי הוא הלקט רב-זרעי מעורה בגביע, ובו שתי מגורות. בראשו בולטות שיני גביע מחודדות וקשיחות. מופץ כנראה על ידי ציפורים, שכן נפוץ בדגם מקוטע במקווי מים רחוקים זה מזה.

היה ידוע לפנים מ-7 אתרים שונים לאורך מישור החוף: שלושה אתרים בשרון (נחל חדרה, בריכת-יער ובריכת דורה), שלושה בפלשת (פתח-תקוה, נחל-רובין ואשדוד) ואתר בודד בעמק עכו. משבעה אתרים אלה נכחדו שישה (באשדוד נרשם עדיים ב-1974), ושרד רק אתר בריכת דורה שם נמצא לאחרונה ב-2006. בנוסף, התגלו שלושה אתרים חדשים: האחד - שקע בחולות יבנה; השני - שולי מאגרי מנשה אשר התגלה בשנת 1990 על-ידי שיר ורד ומאז האוכלוסייה יציבה במקום; השלישי - הבאסה של הרצליה, ב-2006. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל באדמת חול לח בשקעים בין דיונות ובשולי שלוליות ומקווי מים במישור החוף. במאגרי מנשה נקווים מי שטפונות עונתיים, והמין גדל שם בשטח פתוח בין אשלים על גבי חול לח עונתית. הצמח גדל היטב גם בצל עצים גבוהים באור חלש.

מין שתפוצתו העיקרית אפריקאית, עם חדירה לדרום הים התיכון: גדל בדרום-אפריקה (משם תואר המין והשם "הכף" מקורו בכף התקוה הטובה), מזרח אפריקה, ערב, מצריים, מרוקו ואלג'יר. נתון בספרות מלבנון אך סביר שנכחד משם.

המין דומה במראה הכללי לצמחים קטנים ממשפחת הצפורניים, אך משפחת הפואתיים, אליה הוא שייך, רחוקה מאוד מהציפורניים. קל להבדילו מצמחי הצפורניים על ידי צורת הפרי – הלקט עבה וגלוי בתוך גביע פורה ולו 4-5 שיניים מפושקות. הסוג מונה 300 מינים הנפוצים באזורים החמים של העולם הישן והחדש. מרכז הסוג באפריקה והוא כולל בעיקר שיחים ועשבוניים רב-שנתיים. ממינים אחדים מפיקים המקומיים צבעים מהשורשים.

  • הרס ואובדן בית-הגידול הוא גורם הסיכון הראשון במעלה. כמו כן גדל המין בבית-גידול ייחודי ורגיש של חול לח, ששמירה על מפלס של מי תהום קרוב לפני הקרקע בעונת הצמיחה והפריחה שלו חיונית לקיומו. ירידת מפלס מי התהום תמנע את אפשרות התפתחותו.
  • לצמח דגם תפוצה מקוטע בעקבות הדגם המקוטע של בית-גידולו, אך יש לו כושר הפצה טוב, כנראה בעזרת ציפורים. רמז לכך הוא הופעתו החדשה במאגרי מנשה.
  • בשנים 1996-1998 נספרו במאגרי מנשה 107 פרטים, בחולות יבנה 50 פרטים ובבריכת דורה 1,000 פרטים. בעקבות הבינוי המואץ סביב בריכת דורה בדרום נתניה, יש סכנה רבה לאוכלוסייה זו, שהיא הגדולה בארץ.
  • בריכת דורה היא "שמורה עירונית" אך אינה שמורת טבע מוכרזת. שתי האוכלוסיות האחרות ששרדו אינן נמצאות בשמורות טבע מוכרזות.

יש לדאוג שבית-הגידול של החול הלח לא ייכבש על ידי צומח עשבוני ושיחני דוגמת קידה או משיין גלילי. מומלץ לנטר בקפדנות את שני האתרים ששרדו ולשמור מכל משמר מפני פגיעה בקרום הקרקע, שם נמצא בנק הזרעים של המין. בתור אתר מרכזי לשימור מומלצת בריכת דורה. אם שולי בריכת דורה ייהרסו באופן בלתי הפיך, מומלץ לבחור אתר חלופי בחולות יבנה.

מין זעיר טרופי אפריקאי פריפריאלי, הגדל כיום בשלושה אתרים במישור החוף בבית-גידול ייחודי של שולי שלוליות חורף על חול לח. בעבר נצפו 7 אתרים. סכנת כליה מאיימת עליו בישראל בגלל הייחודיות של בית-הגידול וההרס המתמשך של שלוליות החורף במישור החוף.